כרמל מערערת לעליון כדי לשלוט ב-70% מהשוק
החברה כבר שולטת בשוק התירוש והיין לקידוש עם נתח של יותר מ־50%. כעת היא מערערת לעליון על החלטת הממונה על התחרות לא לאפשר לה לרכוש את יקב ארזה המתחרה בתחום התירוש והיין המתוק
כרמל קורפ מעלה הילוך במאבקה ברשות התחרות, בניסיון לרכוש את יקב ארזה המתחרה בשוק התירוש והיין לקידוש. החברה מערערת לבית המשפט העליון על החלטת בית הדין להגבלים עסקיים לדחות את הערר שהגישה בעקבות התנגדותה של רשות התחרות לבקשת כרמל לרכוש את יקב ארזה המתחרה. הרשות טענה כי מהלך כזה עלול לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות ולהפעלת כוח שוק חד־צדדי על ידי החברה הממוזגת באמצעות העלאת מחירים.
כרמל קורפ היא חברה ציבורית שבשליטת IBI קפיטל וקרן קדמה, השולטת באמצעות יקבי כרמל בשוק התירוש ויין הקידוש, עם נתח שוק של יותר מ־50% (בשנת 2021) בתירוש ויותר מ־60% ביין קידוש. יקב ארזה, בבעלות מרדכי שור, ממוקם במעלה אדומים ועוסק בייצור והפצה של יין בישראל ובחו"ל, בעיקר תירוש, יין קידוש ויין שולחני.
ברשות התחרות טוענים כי אישור רכישת יקב ארזה יקפיץ את נתח השוק של החברה הממוזגת ליותר מ־60% מהמכירות בשוק התירוש וכ־70% ביין הקידוש, כשהמתחרות אוחזות בנתחי שוק קטנים, בפער גדול ממנה.
התנגדותה של הממונה על התחרות מיכל כהן נבעה מחשש כי כוח השוק העצום של החברה הממוזגת יוביל להעלאת המחיר לצרכן. ברשות העריכו כי כיום החשש מנטישת צרכנים למותגים מתחרים מונע מארזה להעלות מחירים, אך אם יאושר המיזוג, לפחות חלק מהלקוחות יעבור לצרוך תירוש מתוצרת כרמל. כך, חלק מההפסד מנטישת הלקוחות כתוצאה מהעלאת מחיר באחד ממוצרי החברה הממוזגת צפוי להתקזז כתוצאה ממעבר הלקוחות לכרמל או ארזה בהתאמה.
ברשות אף חשפו כי כרמל נקטה כבר באסטרטגיה דומה, אותה כינתה "אסטרטגיית המלקחיים", כאשר ב־2019 החלה בייצור המותג הפרטי של אחת מרשתות השיווק, שנועד להימכר במחיר נמוך יחסית, ובמקביל העלתה את המחיר של המותג כרמל לאותה רשת שיווק.
המאבק של כרמל החל בספטמבר 2021, כשכרמל וארזה חתמו על הסכם להפצת מוצרי ארזה על ידי כרמל למשך שש שנים. במקביל, ארזה העניקה לכרמל אופציית CALL לרכישת הפעילות ולארזה ניתנה אופציית PUT לחייב את כרמל לרכוש את הפעילות.
באותו מועד הצדדים הגישו בקשת מיזוג לרשות התחרות, ובמרץ 2022 התקיימה שיחה עם נציגי רשות התחרות, במהלכה הועלו חששות תחרותיים בנוגע לעסקה אשר בגינם בכוונת הממונה על התחרות להתנגד לאישור המיזוג. בשימוע שערכה הממונה טענו הצדדים למיזוג כי המחירים של כרמל לצרכן גבוהים ב־14% עד 29% ממחירי המתחרים, וב־62% ממחיריה של ארזה. לפיכך, העלאת מחיר על ידי אחת מן השתיים תביא למעבר של לקוחות לרכישת מותגי תירוש אחרים — אך לא לכרמל או ארזה, בהתאמה, באופן שיהפוך את המהלך ללא כדאי מבחינה כלכלית.
ברשות התחרות אמנם אישרו כי המותג כרמל אכן נבדל במידה מסוימת מיתר מותגי התירוש, ונתפס כאיכותי יותר, אך ציינו כי כרמל עצמה מייצרת גם תירוש עבור מותג פרטי במחיר דומה למחירי המותג ארזה.
עוד טענו החברות כי ככל שהחברה הממוזגת תעלה מחיר, הצרכנים יעברו לצרוך את מוצרי החברות המתחרות. אולם ברשות דחו את הטענה וקבעו כי למרות שקיים פער מחירים בין כרמל ומתחרותיה, נתח השוק של המתחרות נותר סטטי ואף פוחת.
לאחר השימוע שנערך לצדדים למיזוג, החברות הציעו מתווה חדש לעסקה ביניהן וטענו כי יש בו כדי להפיג את החששות התחרותיים שעסקת המיזוג מעוררת, אך הממונה לא השתכנעה והודיעה על התנגדותה למיזוג.
בכרמל לא ויתרו. באוקטובר 2022 הגישה החברה לבית הדין להגבלים עסקיים ערר על החלטת הממונה להתנגד למיזוג. בינואר 2023 הגישה הממונה תשובה לערר. שמונה חודשים לאחר מכן, הגישה כרמל התייחסות משלימה לכתב הערר, ובה בין היתר חוות דעת כלכלית משלימה. בית הדין לא השתכנע, ערר נדחה והמיזוג לא אושר. כעת, עתרה החברה לבית המשפט העליון והיא ממתינה להכרעתו בנושא.
