שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף נדל"ן נובמבר 2013
מוסף נדל"ן נובמבר 2013 עמוד כתבה

מלך בעירו

לכל עיר בישראל יש אחד כזה: כמו הרחוב המרכזי, הרופא האגדי או המחנך שכולם עברו אצלו, כך ישנו גם הקבלן שכולם מכירים. "כלכליסט" מביא את סיפורן של חמש אימפריות בנייה מקומיות

הדס שפר 09:0420.11.13

כשם שלכל עיר בישראל ישנו הרחוב המרכזי שכולם מכירים, או הפוליטיקאי המקומי עם הקשרים בכל מקום, כך ישנו גם זה שבונה אותה - קבלן או יזם מקומי ש"שולט" בעיר ונחשב לדמות הדומיננטית בענף הבנייה בה. הדומיננטיות הזו יכולה להופיע בצורות שונות, החל במי שבנה את הכי הרבה יחידות דיור בעיר וכלה במי שנולד בעיר, צמח איתה, מחובר לקהילה וכולם כמעט מכירים אותו - גם אם לא הוכתר כשיאן הבנייה בה. יש לא מעט דוגמאות ליזמים מקומיים ששלחו זרועות לשאר חלקי הארץ ובנו אימפריה נדל"נית מרשימה. מנגד, יש לא מעט חברות קטנות, משפחתיות, שנשארו בפינה שלהן בעולם. "כלכליסט" מציג את סיפורם של חמישה מלכים בעירם.

 

נתניה: ציון בריגה ובניו

"אנחנו נחשבים למותג עירוני"

 

יקי בריגה (45) טוען כי חברת הבנייה המשפחתית שהוא עומד בראשה, ציון בריגה ובניו, מוכרת יותר מכל חברה אחרת בנתניה. "גם המתחרים שלנו יגידו לך את זה", הוא אומר. "כשמגיעים יזמים אחרים לעיר אנחנו מנסים לעזור להם. העיר חשובה לנו, הסטיגמה של העיר חשובה. כשאנחנו מפרסמים את הפרויקטים שלנו בארץ ובחו"ל אנחנו מפרסמים קודם כל את העיר. אנחנו נחשבים למותג עירוני, ובשנים האחרונות גם בונים פה הכי הרבה".

 

משפחת בריגה היא משפחה נתנייתית שורשית ומוכרת בעיר. החברה הוקמה ב־1979 על ידי שרה וציון בריגה, וכיום היא מעסיקה כ־40 עובדים. בעשור האחרון מתמקדת החברה בבנייה בנתניה, כשב־2008 היא עברה שינוי כיוון: במקום פרויקטים צנועים, כיום היא מתמקדת בפרויקטים יוקרתיים בקו הראשון לים, בהם פרויקט B־Tower בעיר ימים, מגדל הורייזן, מלון הסוויטות איילנד ומלון מגדל דוד שעומד להיפתח, ויהיה מלון ה־5 כוכבים דה־לקס הראשון בעיר. כיום הם בונים בשכונת עיר ימים את פרויקט מגורי היוקרה YAM.

 

יקי בריגה. "אני מכיר את כל הלקוחות שלנו" יקי בריגה. "אני מכיר את כל הלקוחות שלנו" צילום: עמית שעל

 

בריגה עצמו מתגורר בקומפלקס משפחתי בעיר, שבו גרים גם אמו ואחיו, לאחר שאביו נפטר לפני כעשור. "יש לנו אופי שונה מיתר החברות", הוא מסביר, "נולדתי בנתניה, נכנסתי לעסק המשפחתי, ואנחנו ממשיכים את המסורת של בנייה וייזום כשהכל תחת קורת גג אחת. אנחנו כמו סנדלר שקונה את העורות ותופר את הסנדל במיוחד ללקוח. המחירים שלנו יותר גבוהים מאחרים, אבל מיתגנו את עצמנו בסטנדרט מאוד גבוה, כי גם האיכות וגם השירות הם ברמה הכי גבוהה. אני מכיר את כל הלקוחות שלנו, כולם יודעים את מספר הנייד שלי. הם יודעים שהם יכולים להתקשר אליי מתי שהם רוצים והם יזכו למענה מיידי".

 

הפרויקט הראשון של החברה בוצע ב־1972 - וילה בשכונת עין התכלת בדרום נתניה. "מדי פעם אני עושה סיבוב לראות את הבתים האלה", אומר בריגה. "הרבה פעמים אנחנו מכתיבים סטנדרט לעיר, כל מיני דברים שאנחנו מכניסים ראשונים ואחרים מחקים אותנו, כמו השיש הצהוב שהיינו הראשונים להכניס וכיום רואים אותו הרבה. זו לא חברה גדולה בקנה מידה ארצי, זו חברה משפחתית, ואנחנו אוהבים מאוד לבנות כאן".

 

באר שבע: אביסרור משה ובניו

"לא סתם אבא שלי הוא יקיר העיר"

 

חברת אביסרור משה ובניו צמחה בבאר שבע, ואף שיצאה לבנות גם מחוץ לגבולות העיר, הבסיס שלה ומטה החברה עדיין יושבים בלב הסיטי של בירת הנגב. החברה הוקמה ב־1978 על ידי משה אביסרור, שמשמש כיום כנשיאה. בעבר כיהן אביסרור כיו"ר איגוד קבלני הדרום, וכיום ממלא את התפקיד בנו אלי אביסרור. "אנחנו גרים בבאר שבע, זו העיר שהיא העוגן שלנו. הכל מופעל מפה, וזו החלטה אסטרטגית", אומר אביסרור הבן, "כשעלינו לארץ הגענו לירוחם ולאחר מכן המשפחה עברה לבאר שבע. כולנו חיים פה, זה הבית שלנו. פה כולם מכירים, מכבדים ומעריכים אותנו".

 

אלי ומשה אביסרור. "כולנו חיים פה, זה הבית שלנו" אלי ומשה אביסרור. "כולנו חיים פה, זה הבית שלנו" צילום: ישראל יוסף

 

לפי נתוני הלמ"ס, בעשור האחרון נבנו בבאר שבע 6,529 יחידות דיור, שמתוכן בנתה אביסרור יותר מ־2,000. במקביל בנתה החברה שטחי מסחר, מה שהופך אותה לייחודית בנוף: הם היו בין הראשונים לבנות בשני התחומים בבאר שבע ולמעשה צמחו עם העיר. "בנינו אלפי יחידות דיור, גם בתקופות הקשות של 2002–2009 התמודדנו עם זה", אומר אביסרור. "אנחנו מציעים את כל סוגי הבנייה בכל השכונות, מדירות לזוגות צעירים, דרך משפרי דיור ועד לדירות יקרות יותר. חזות העיר, הפיתוח הסביבתי וחזות הבניין חשובים לנו. אנחנו כל הזמן פוגשים בעיר את הרוכשים ומקבלים פידבקים, אז יש לנו אחריות. לא סתם אבא שלי הוא יקיר העיר".

 

בימים אלה מתכננת החברה שכונת מגורים חדשה, בת אלף יחידות דיור, במבואה הדרומית של העיר - בסמוך לעיר הבה"דים. כיום בונה החברה כ־400 יחידות דיור נוספות בשלושה פרויקטים שנושאים את שמה: מגדלי אביסרור, נופי אביסרור ופנינת אביסרור.

 

נהריה: סלע בינוי

"אבא היה עוזר עם הריצוף, אמא עיצבה לובי מגניב"

 

משפחת סלע מנהריה הוכתרה לא פעם כ"כוכבת הנדל"ן של נהריה", אף שליבת העסקים שלה היא בכלל בתחום הנסיעות - חברת אפיקים שבבעלותה היא המפעיל החמישי בגודלו בתחום התחבורה הציבורית בישראל. למעשה, סלע בניין היא הזרוע הנדל"נית של קבוצת אחזקות שמרכז עסקיה בנהריה, הכוללת 200 כלי רכב, מחסנים לוגיסטיים, מוסך, תחנת דלק ופעילות בחו"ל. אבי המשפחה, אמנון סלע, הגיע לנהריה ב־1971 שנה לאחר שנשא לאשה את שוש, והקים בה את אמנון מסילות - החברה־האם של סלע בינוי ושל שלוש חברות נוספות. סלע מנצח כיום על פעילות הקבוצה כולה, ושני בניו מנהלים את התחומים השונים - ערן (41) אחראי על תחום התחבורה ואיתמר (28) על תחום הבנייה.

 

איתמר סלע. מגיעים מעסקי ההסעות איתמר סלע. מגיעים מעסקי ההסעות צילום: אבישג שאר ישוב

 

הנכס הראשון שקנה סלע בעיר היה ברחוב קרן היסוד - מגרש שאותו הפך לסופרמרקט בשם מרכז סלע, שבשנה הבאה יפונה לטובת בניין ובו עשרות יחידות דיור. "אנחנו מאוד מוכרים בנהריה, גם בשל העיסוק שלנו במגוון תחומים, אבל גם בזכות הבנייה", אומר איתמר סלע. "אבא שלי אומר שמבחינתו נדל"ן הוא תחום יצירתי והרבה יותר מעניין מתחום התחבורה. הוא תמיד דאג שתהיה טביעת אצבע אישית שלו בשלב התכנון, הן מבחינת המראה החיצוני של המבנה והן מבחינת הלובי ופנים הדירות".

 

סלע בינוי הוקמה לפני פחות מחמש שנים, אך כבר נחשבת לחברה המובילה בעיר. "אנחנו בונים כ־200 דירות בשנה, כשהקבלן שאחרינו בונה פחות מ־100 דירות", מסביר סלע. "צריך להבין שנהריה בנויה נמוך. אין פה מסה גדולה של בניינים, ובבניין ממוצע יש 18 דירות. אין פה מגדלים ויש הרבה צמודי קרקע.

 

"כשהחברה התחילה אבא היה עושה עסקאות קומבינציה. הוא היה עוזר קצת עם הריצוף, אמא עזרה בלהפוך את הלובי למגניב. עד לפני חמש שנים הקמנו חברה לכל פרויקט בנפרד. היום זה פחות נכון, זה נותן פחות ביטחון לדייר. החלטנו להקים חברה אחת מסודרת, יש אדריכל ויש 19–21 יועצים בכל מיני תחומים. זה יותר מסודר, יותר ממודר, לא קבלן ומזכירה שעונה מדי פעם לטלפונים".

 

מחזור המכירות של החברה נע סביב ה־90 מיליון שקל, והיא בנתה 500 יחידות דיור מתוך 2,493 שנבנו בעיר בעשור האחרון לפי נתוני הלמ"ס.

 

חולון: סאדאב

"קל יותר לבנות במקום שבו מכירים ומעריכים אותך"

 

"אם תשאלי אנשים מחוץ לחולון כמעט אף אחד לא יידע מי אנחנו, אבל אם תשאלי בעיר על סאדאב לא יהיה אחד שלא יכיר", כך אומר אורי דוד, מנכ"ל החברה. אורי (46) הוא הדור השני בחברת הבנייה המשפחתית שהקים אביו, דני דוד (71). דוד האב הגיע למעברה בחולון לאחר שעלה מעיראק בשנות החמישים כשהיה בן 8. הוא החל לעסוק בבנייה מגיל צעיר, ובגיל 27 כבר הפך לקבלן עצמאי. סאדאב, שהוקמה בתחילת שנות השמונים, כללה בתחילה ארבעה שותפים: דוד, ברוך חבס ושני אנשי עסקים ארגנטינאים - סרג'יו דיזנהויז ואנריקה רוטנברג. השם סאדאב הוא ראשי התיבות של השותפים. הפרויקט הראשון של החברה היה בניין מגורים בקריית בן גוריון, שנחשבת כיום לשכונה הוותיקה בעיר. בתחילת שנות התשעים התפצלה השותפות: חבס המשיך למחוזות אחרים בארץ, זוג הארגנטינאים נסעו לבנות בחו"ל, ודוד נשאר בחולון.

 

אורי ודני דוד. "הבנייה נמצאת בוורידים שלו" אורי ודני דוד. "הבנייה נמצאת בוורידים שלו" צילום: עמית שעל

 

"אבא הוא הבעלים של 100% מהחברה ואני המנכ"ל", אומר אורי. "הוא עדיין מעורב בעסק, בעיקר בכל מה שקשור בשטח. הוא מסתובב הרבה באתרים, המסביב פחות מעניין אותו. הוא אומר, 'אני צמחתי בבטון ואני נהנה לראות את היציקות'. הבנייה נמצאת בוורידים שלו.

 

"אנחנו היזמים והקבלנים שבונים הכי הרבה בחולון מבחינת כמות. מתחילת שנות השמונים בנינו כ־2,500 יחידות דיור, וכיום אנחנו החברה היחידה שבונה בשלוש השכונות החדשות של חולון: קריית רבין, קריית פנחס איילון ומגדלים בשדרה. ב־2012 בנינו 218 יחידות דיור, ועד 2014 אנחנו עתידים לצאת עם עוד 208 יחידות - מה שהופך אותנו גם בימים אלה לחברה שבונה הכי הרבה בעיר. אני נמצא דווקא בחולון כי אני ממשיך את דרכו של אבי, וקל יותר להמשיך לבנות במקום שבו מכירים ומעריכים אותך. הכי טבעי לבנות במקום שבו אתה מתגורר ומכיר את כולם".

 

אילת: יוסי אברהמי בנייה

"אנשים קוראים לי בשם של הפרויקט, לא בשם שלי"

 

מה שהופך את יוסי אברהמי למלך של אילת הוא בעיקר היקף הפעילות חסר התקדים שלו בעיר הכי דרומית בישראל. לפי נתוני הלמ"ס, בעשור האחרון הוקמו באילת 2,031 יחידות דיור - מתוכן הקים אברהמי כ־1,200, כלומר כמעט 70% מהן. "החברה שלנו פעילה כבר 30 שנה. בפעם הראשונה ירדנו לאילת לפני 25 שנה כדי לעשות עבודות למשרד התיירות, לעירייה ולחברה לפיתוח חופי אילת. האזור מצא חן בעיניינו", מספר אברהמי.

 

יוסי אברהמי. "אנשים מזהים אותי" יוסי אברהמי. "אנשים מזהים אותי" צילום: יאיר שגיא

 

אברהמי גדל בערד, כך שהקרבה היחסית לדרום היא שהביאה אותו לאילת. בתחילת דרכו נהג לגור חצי שבוע באילת וחצי בערד, עד שלפני שמונה שנים עבר לתל אביב - אך הוא מקפיד להגיע לפחות פעם בשבוע לאילת.

 

"עבדנו עבור גופים ציבוריים וזה משך אותנו הלאה", מסביר אברהמי. "בנינו את הטיילת, מבני ציבור, מלון רויאל ביץ', ולפני כעשר שנים התחלנו לבנות גם למגורים. היתה היענות טובה אז המשכנו, ובנינו כמויות גדולות של יחידות דיור למגוון אוכלוסיות: זוגות צעירים, משפרי דיור, יהודים מהעולם. זה לא שבאנו למקום, בנינו פרויקט אחד וברחנו למקום אחר. הקמנו 30–40 פרויקטים בעיר וכך רכשנו את אמון הציבור".

 

העיתונות המקומית באילת הכתירה אותו כבר מזמן ל"שריף של העיר". "כשאני מסתובב בעיר מזהים אותי", הוא אומר. "במקרים הפחות מפרגנים קוראים לי 'שריף', וביותר מפרגנים מודים לי על זה שאני יוזם המון פרויקטים ואטרקציות בעיר. אנחנו תורמים לקהילה, ויש לי קרן על שם אבא ואמא שלי שתורמת לספורטאים של העיר. גם תושבי חוץ מאמינים בחברה, וכשאני מסתובב באזורים של יהודים בצרפת אנשים מזהים אותי וקוראים לי בשם של הפרויקט, לא בשם שלי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x