$
מחוץ לבועה

משפחת שנהב: "אל תשלחו אותנו ליישב את הנגב"

הילית וערן לא יכולים להרשות לעצמם דירה בעיר מגוריהם, ראשון לציון, אבל חוששים שמעבר לפריפריה יפגע במקור ההכנסה שלהם. לדבריהם המדינה מפנה זוגות לפריפריה בגלל אינטרסים פוליטיים, אך לא עושה מספיק כדי להבטיח שם תעסוקה

מי אתם: הילית (36) וערן (32), עובדים בתחום השיווק. נשואים והורים לבן שנה ותשעה חודשים.

 

איפה גרים: בשכירות בדירת 3 חדרים בראשון לציון. "משלמים שכירות מטורפת של 3,500 שקל על דירה שלא שווה 2,800 שקל".

 

דירה בכמעט מיליון שקל: "דירת 3 חדרים, אם נמצא מציאה אז 4 חדרים, בראשון לציון, נס ציונה, רחובות, באר יעקב. לפני שנתיים וחצי דירה בבאר יעקב עלתה 890 אלף שקל והיום אותה דירה עולה 1.3 מיליון שקל. את הדירה מעליי הוציאו למכירה לפני שלושה חודשים. זה התחיל ב־970 אלף שקל, ירד ל־920, ועכשיו המחיר שלה עומד על 830 אלף שקל. הבעיה היא שיש שם השקעה של 100 אלף שקל וזה יכול להביא אותי ל־ 950 אלף שקל בקלות. על דירה כזו זה מוגזם".

 

לחיי ההורים: "מאיפה זוג צעיר עם ילד יכול לגייס מיליון שקל? רק אם ההורים שלו עשירים או מתים. אני מעדיף שההורים שלי יחיו ושאגור בשכירות מאשר שהם ימותו ואחגוג עם הירושה".

 

משפחת שנהב משפחת שנהב צילום: דמיטרי שביצ'נקו

 

הילד השני יחכה: "אנחנו רוצים עוד ילד וזה בפאוזה. פעם היו מביאים ילדים כי ילדים זה שמחה, והיום זו הוצאה שבאה על חשבון החיסכון. אני עובד במכירות, שם המשכורות בתנודות. אנחנו יכולים להביא חודש אחד 15 אלף שקל וחודש אחד 8,000 שקל. הגענו למצב שאנחנו שמחים שהעלו את הריבית, כי אנשים לא יוכלו לעמוד בתשלומים ודירות ייכנסו לכינוס נכסים. שמחה מצרות של אחרים". לדבריו, רק כאשר דירות יגיעו לכינוס נכסים ומחיריהם יירדו יוכלו זוגות צעירים לרכוש אותן, על חשבון אנשים שגורלם לא צלח להם, ואשר לא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה שלקחו.

 

להתפשר: "אל תשלחו אותנו כמו כלבים ליישב את הנגב, כי שם לא תהיה לי עבודה. הרי לפחות 60% מהעבודה

במרכז. אם אצטרך לעבור לחברה אחרת לא ישתלם להחזיק אותי כי העלות שלי תהיה יותר גבוהה, ובשנייה הם יכולים לגייס מישהו אחר. אני יכול לקנות דירה ברמלה, אבל החינוך שם הוא לא החינוך שהייתי רוצה לילד שלי, וגם לא בלוד".

 

הכעס שלי: "עשיתי שירות קרבי בלבנון, אני עושה מילואים בכל פעם שקוראים לי והמדינה לא מעריכה את זה. אותם מעניין רק מה שיש לי בארנק, שאשלם מים, חשמל, ארנונה. אני חושב שמגיע לי לקבל חזרה, והמדינה פשוט דורכת עלינו. המדינה צריכה להתייחס אלינו, או שאנחנו צריכים לעשות חרם צרכנים, לחסום את כביש 1, לעשות כל פעילות אפשרית במסגרת החוק. זוג צעיר צריך לעבוד בשתי משרות, שתהיה לו סבתא שתוכל לטפל בילד ולחסוך את עלות הגן, ואז אולי הוא יוכל לקנות דירה".

 

בעקבות תגובות רבות שהתקבלו במערכת "כלכליסט" ביקש ערן שנהב להבהיר כי לא התכוון לפגוע בתושבי הנגב וכי כל שאמר הוא ש"המדינה מתייחסת אלינו כמו כלבים וזורקת אותנו בכל מיני מקומות שנוח לה כדי לשרת אינטרסים פוליטים". לדבריו, התכוון לומר שהמדינה חייבת לשקם תשתיות ולבנות תשתיות חדשות בכדי למשוך זוגות צעירים אל הפריפריה על ידי יצירת מקומות עבודה ועידוד עסקים קטנים.  

 

משפחות המעוניינות להופיע במדור זה, מוזמנות לפנות בדוא"ל לכתובת: dira@calcalist.co.il

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x