סגור
18.11.2026
קשר לטווח קצר

מתקשים להתחייב

מתחת לרדאר, בקבוצות וואטסאפ ופייסבוק, וללא תיווך של פלטפורמות ההשכרה לטווח קצר, שוק הסאבלטים הפך להיות כלי מרכזי להשכרת דירות לזמנים קצרים, החל משהות של יום ועד חודשים 
מגזין נדל"ן 18.11.26 אלעד קורד
קורד. "היו מקרים שבהם הגעתי לבתים מזעזעים ושאלתי את עצמי איך אנשים גרים בהם"( צילום: אלעד גרשגורן)
דביר ובת זוגו מתגוררים עם בתם הקטנה במושב גן השומרון. לאחרונה החליטו, לראשונה בחייהם, לסאבלט את ביתם השכור בעת שישהו במשך חצי שנה בחווה בקוסטה ריקה כדי לשמור אותו עד שיחזרו. "יש לנו שם לא מעט ציוד, ורצינו שהחפצים שלנו יהיו במקום בטוח בזמן שאנחנו בחו"ל. בעל הבית הסכים שנסאבלט אותו והבטחנו לו שנקפיד בבחירת הדיירים המחליפים. אנחנו משלמים 7,750 שקל בחודש ומבקשים 7,000 שקל. יש לנו גמישות גם במשך השכירות וגם במחיר, והגענו למסקנה שגם אם נתפשר קצת או שלא נצליח לסאבלט את הדירה לכל התקופה, המהלך עדיין ישתלם מכיון שזה יהיה זול יותר מתשלום על אחסון הציוד".
שוק הסאבלטים בישראל נמצא כיום בפריחה, ועל פי הערכות מתבצעות בו אלפי עסקאות מדי חודש. לפי נתוני אתר דורין, המרכז מודעות דירות מקבוצות ומלוחות נדל"ן ברחבי הארץ, מתחילת 2026 פורסמו בישראל לפחות 14,700 מודעות סאבלט. חשוב להדגיש כי הנתונים מבוססים על מודעות שפורסמו, ולא על עסקאות שהושלמו.
תל אביב מובילה את השוק בפער ניכר, עם כ־53% מכלל המודעות. אחריה נמצאות רמת גן (9.7%), ירושלים (6.3%), הרצליה (5.4%) וגבעתיים (5.3%). ארבע הערים הראשונות מרכזות יחד יותר מ־73% מהמודעות. בחיפה, בראשון לציון, בבת ים ובבאר שבע שיעור המודעות נמוך בהרבה ונע בין 1.6% ל־2.3% בכל עיר.
נתון נוסף מלמד על היקף התופעה ביחס לשוק השכירות המקומי: בתל אביב ובגבעתיים, 4.4% מכלל המודעות להשכרת דירות הן מודעות סאבלט. ברמת גן השיעור עומד על 3.1%, בירושלים על 2.9% ובהרצליה על 2.8%. בחיפה, בבת ים, בבאר שבע ובפתח תקווה הוא מסתכם בכ־1% בלבד.
סאבלט, או שכירות משנה, אינו תופעה חדשה בישראל, אבל בעוד שבעבר השימוש בו היה מוגבל למדי, בשנים האחרונות הוא נמצא בפריחה. אחת הסיבות לכך היא שהסאבלט הפך כמעט לפתרון היחיד שמספק מענה מגורים ראוי לתקופות קצרות. בתחילת דרכן סיפקו פלטפורמות השכירות השיתופיות, כגון Airbnb ו־Booking, מענה לצורך שכן מרבית הדירות שהוצעו בהן היו שייכות לאנשים פרטיים שפינו את ביתם לתקופה מסוימת מסיבות שונות. אלא שהמצב השתנה: הפלטפורמות התמסחרו, העמלות שהן גובות גבוהות, מחירי השכירות בהן עלו בהדרגה ונקבעים לרוב באמצעות אלגוריתמים. בפועל, הן הפכו בעיקר למוצר תיירותי, ופחות לפתרון עבור מי שמחפש דירה לתקופה קצרה. מבט על היצע הדירות בתל אביב ב־Airbnb ממחיש זאת: חלק גדול מהדירות המוצעות באתר הוסבו במיוחד להשכרה לטווח קצר ומנוהלות כעסק מניב בידי חברות לניהול נכסים. המחירים בהתאם.
מגזין נדל"ן 18.11.26 Roomers
מגזין נדל"ן 18.11.26 Roomers
שילר (מימין, בתמונה) וולרשטיין, מייסדי אפליקציית Roomers, ותצלומי מסך מתוכה. "חיפשנו סאבלט, ולא היתה אפשרות לחפש דירה לפי אזור או לפי תאריכים, אז הקמנו את הפלטפורמה"
היות שהשכרת דירות לטווח קצר היא עסק שמכניס יותר משכירות חודשית, הדבר גרע גם ממספר הדירות שהופנו קודם לכן לשוק השכירות, והוביל למחסור ולהתייקרות מחירי השכירות. בעלי הדירות גם נחשפו לפעילות־נגד של רשויות מקומיות, ובראשן עיריית תל אביב שעדיין מנסה להילחם בתופעה באמצעות גביית ארנונה עסקית. עם זאת, כדי לעשות זאת העירייה צריכה להוכיח שבעלי הדירות אכן נוהגים כך, וזהו תהליך איטי ומורכב. ברשויות אחרות כמו אילת, מצפה רמון וירושלים, מנסים להילחם בתופעה באכיפה כנגד מפעילים שבבעלותם דירות רבות, בייחוד כשמגיעות תלונות של שכנים.
שוק הסאבלטים, לעומת זאת, מתנהל ברובו מחוץ לפלטפורמות ההשכרה הממוסדות. חיפוש מודעות סאבלט באתרי היד השנייה הגדולים יניב מספר זעום של תוצאות, שאינו משקף את היקף הפעילות בשוק. גם פלטפורמות ייעודיות שנמצאות בראשית דרכן, כגון Roomers ודורין, שואבות חלק ניכר מהמודעות שלהן מקבוצות פייסבוק ייעודיות.
זהו ענף שמתנהל באופן בלתי מוסדר, כמעט מחתרתי, ולרוב ללא חוזים מסודרים או ערבויות. השוכרים נבחרים בדרך כלל על סמך האינטואיציה של בעלי הדירות, וההסכמות ביניהם לגבי שמירה על הנכס, ניקיונו, התשלומים ותנאי השכירות נותרות לעיתים קרובות כלליות למדי. רוב המודעות של בעלי דירות המבקשים למצוא שוכרי משנה, וגם של מי שמחפשים לסאבלט בעצמם, מתפרסמות בקבוצות פייסבוק ייעודיות, בדרך כלל לפי שכונות ויישובים. לצדן מתקיימת פעילות גם בקבוצות וואטסאפ ייעודיות ושכונתיות, וכמובן מפה לאוזן.

קבוצת פייסבוק אחת, 190 אלף חברים

קשה להצביע על סיבה אחת לפריחת הסאבלטים, אבל משיחות עם העוסקים בתחום עולה כי היא קשורה לשינוי באורח החיים: הרצון לנוודות, האפשרות לעבוד מרחוק והנכונות לעבור בין מקומות מגורים לתקופות ממושכות. צעירים שיכולים לעבוד מכל מקום מאמצים את מודל הנוודות הדיגיטלית, תופעה שהתרחבה בעולם בשנים האחרונות ומזוהה בעיקר עם בני דור ה־Y וה־Z. בישראל הצטרפו לכך נסיבות מקומיות. חוסר היציבות הביטחונית מאז 7 באוקטובר ופינוי עשרות יישובים הגבירו את הצורך בפתרונות מגורים זמניים, בעיקר באזורים ממוגנים ומחוץ לטווח האש. עבור רבים, בעיקר צעירים, המעבר הכפוי בין בתים הפך גם הזדמנות לאמץ אורח חיים פחות מחייב, ללא התחייבות ארוכת טווח לדירה ולדמי שכירות.
מגזין נדל"ן 18.11.26 Roomers
מגזין נדל"ן 18.11.26 Roomers
השינוי נוגע גם לבעלי הדירות. יותר משפחות ויחידים נוסעים לחו"ל לתקופות של חודשיים ויותר, ומסאבלטים את ביתם בזמן היעדרם. לעיתים מדובר בהחלטה כלכלית שנועדה לכסות חלק מעלויות הנסיעה או שכר הדירה, ולעיתים גם ברצון לדאוג לבית, לעציצים ולבעלי החיים שנותרים מאחור.
כאמור, תל אביב שולטת ללא עוררין בשוק הסאבלטים. כ־15 קבוצות פייסבוק מוקדשות לעניין ובכל אחת מהן עשרות אלפי חברים. הגדולה שבהן, "סאבלט תל אביב", מונה יותר מ־189 אלף חברים. ריכוז גבוה של שוכרים צעירים ומחירי שכירות גבוהים מעודדים גם שוכרים וגם בעלי דירות לחפש מחליפים, לעיתים אפילו כשמדובר בחופשת סוף שבוע בחו"ל.
עידן שילר ונאור ולרשטיין, יזמי פלטפורמת חיפוש הסאבלטים Roomers, החליטו להקים את המיזם לאחר שנתקלו בקשיי החיפוש בשוק התל אביבי. השניים שירתו במילואים בתל אביב במשך חודשים במהלך המלחמה, ולאחר זמן מה רצו לגור בקרבת הבסיס שבו שירתו בלי להתחייב לחוזה שכירות ארוך טווח. "חיפשנו סאבלט, אבל היה המון בלגן במודעות, ולא היתה אפשרות לחפש דירה לפי אזור או לפי תאריכים. אנחנו אנשים טכנולוגיים והחלטנו לחפש פתרון ולהקים את הפלטפורמה", אומר שילר.
בשל היקף הפעילות בעיר החליטו השניים להתמקד בתחילה בתל אביב בלבד. לדבריהם, בכל רגע נתון יש בעיר יותר מ־200 מודעות סאבלט פעילות, כלומר דירות שטרם נמצאו להן שוכרי משנה. פילוח שערכו העלה כי 53% מבעלי הדירות שמציעים סאבלט הם גברים שגילם הממוצע הוא 33. האזורים שבהם ההיצע גדול במיוחד הם הצפון הישן (27%), לב העיר (22%) ופלורנטין (13%).
עוד עולה מהנתונים כי ב־61% מהמקרים מושכרת הדירה כולה, ואילו ב־31% מוצע להשכרה חדר בלבד. מבחינת גודל הדירות, 45% מהמודעות הן לדירות שני חדרים, 30% לדירות שלושה חדרים ו־12% לדירות שניים וחצי חדרים.
מבחינת משך השכירות, התקופה המבוקשת ביותר היא שבועיים עד חודש, המופיעה ב־29% מהמודעות. 27% מהדירות מוצעות לחודש עד חודשיים, 16% לשבוע עד שבועיים ו־12% לחודשיים עד שלושה חודשים. רק 2% מהדירות מוצעות לסאבלט של חצי שנה ומעלה. שילר מסביר את המוטיבציה הכלכלית של צעירים תל אביבים לסאבלט את דירותיהם: "הדור שלנו חי עם קושי כלכלי, והדרך של אנשים להמשיך לטוס וליהנות היא לסאבלט את הדירה שלהם. זה מכסה להם חלק מההוצאות. צעירים שטסים לחו"ל לא רוצים להמשיך לשלם שכר דירה בזמן הזה".
כאמור, על אף שפחות, שוק הסאבלטים פעיל גם מחוץ לתל אביב. כמעט לכל עיר יש קבוצת פייסבוק ייעודית, ויש אפילו קבוצות המיועדות לדתיים ולשומרי כשרות. באזורים כמו עמק החולה ומצפה רמון, הסאבלט מאפשר לצעירים להתנסות באורח חיים אחר, ולעיתים גם לבחון אפשרות של מעבר למגורי קבע. בנימין, עולה חדש שגר בירושלים, מחפש סאבלט בפעם הראשונה. "שקלתי לעבור לפרדס חנה ורציתי לבדוק איך זה לגור במקום לפני שאני עובר אליו. בהתחלה חיפשתי ב־Airbnb, אבל אז חבר סיפר לי שבפרדס חנה יש שוק סאבלטים פעיל מאוד. אני מתכוון לשכור לתקופה של שבוע עד חודשיים", הוא אומר. א', תושב פרדס חנה, הוא מסאבלט בתים ותיק. כמה פעמים בשנה הוא טס לחו"ל לתקופות ממושכות ומשכיר את ביתו בזמן היעדרו. בתחילת הדרך חיפש בעיקר מי שישמור על הבית ועל כלבו הקשיש. "הייתי מפרסם בקבוצות של האוס סיטרס, שמציעות מגורים בתמורה לשמירה על בעלי חיים. כלב נחשב למטלה, ולכן מקובל שלא לגבות כסף במקרים כאלה. כשמדובר בחתולים, אפשר להסתפק בבקשה להאכיל אותם ולגבות סכום מופחת".
מגזין נדל"ן 18.11.26 דובי פריד
מגזין נדל"ן 18.11.26 דובי פריד
עו"ד ורו"ח דובי פריד: "אם אנשי מס הכנסה מזהים אדם שמשכיר את דירתו באופן קבוע ומסחרי, הם יבחנו אם קיים סביב הפעילות מנגנון עסקי, ואם לשיטתם מדובר בעסק, המשכיר חייב במס שולי"
( צילום: אלעד פרידמן)
בשיחה עמו מתאר א' את החשש המרכזי של בעלי דירות שמציעים סאבלט: הכנסת זרים לביתם לתקופה קצרה והסיכון הכרוך בכך. עם הזמן הוא גיבש שיטת סינון משלו. תחילה הוא בודק את פרופיל הפייסבוק של המועמדים ומשוחח איתם בטלפון, ובהמשך נפגש איתם להתרשמות אישית. עד כה, לדבריו, השיטה עובדת היטב. "מלבד כמה בעיות ניקיון, לא נפלנו עם אף אחד. היה מקרה אחד של מישהי שעזבה באמצע, וזהו". גם בכל הנוגע לביטחונות בחר א' בגישה לא פורמלית. הוא אינו מחתים את שוכרי המשנה על חוזה שכירות, אלא על התחייבות לפיקדון של 500 שקל, שנועד לכסות הוצאות ניקיון במקרה הצורך. "לאחרונה נאלצתי לממש את הפיקדון ולקחת 300 שקל מאחד המסבלטים, שחצה את הגבול והשאיר את הבית מלוכלך מאוד", הוא מספר. ומה באשר לחשש מגניבות? גם כאן א' מעדיף לסמוך על שוכרי המשנה ולא להפוך את הבית למבצר. "החלטנו להשאיר הכל. אין אצלנו מה לגנוב או להסתיר", הוא אומר.
גם שאלת המחיר אינה מוסדרת. כמו בשוק השכירות הרגיל, המחיר נקבע בהתאם לאזור, למיקום הדירה ולמצבה, אך גם למידת הדחיפות של בעליה למצוא שוכר משנה. מי שטס לחו"ל בעוד יומיים, למשל, עשוי להתפשר על המחיר כדי לא להישאר עם דירה ריקה. עם זאת, כמעט כל הגורמים עמם שוחחנו הסכימו כי אף שמחיר הסאבלט עשוי להשתוות לשכר הדירה הרגיל, ברוב המקרים נהוג להציע אותו במחיר נמוך יותר.

50 בתים בשלוש שנים

בשנים שבהן העמיד א' את ביתו לסאבלט, הוא אירח שוכרי משנה רבים וזיהה כמה טיפוסים שחוזרים על עצמם. "יש את המסבלטים המקצועיים, אנשים שלא שוכרים דירה קבועה ועוברים מסאבלט לסאבלט. הכרנו כמה כאלה שעשו את זה במשך יותר משנה. כמו כן, בשנים האחרונות היו מפונים רבים שחיפשו בתים לכמה חודשים, וגם אנשים שעזבו את הארץ בזמן המלחמה, וכשרצו לחזור חיפשו סאבלטים". שני סוגים נוספים של דיירים שהוא מספר עליהם הם אלה שבוחנים אפשרות לעבור ליישוב אחר ורוצים "לדגום" אותו, ואנשים שרוצים שינוי אווירה, כמו זוג מתל אביב ששכר את ביתו לחודש כדי להתרחק מעבודות התשתית שהתנהלו מול דירתם בעיר. אלעד קורד (37) הוא מסבלט ותיק שהפך את השכירות הזמנית לדרך חיים. לאחר שפונה ממטולה באוקטובר 2023, החליט לוותר על בית קבוע, ומאז הוא חי מסאבלט לסאבלט. להערכתו, בשלוש השנים האחרונות עבר ביותר מ־50 בתים. "הייתי בכל הארץ: אילת ומצפה רמון בדרום, ערי גוש דן, חיפה, יישובי חוף הכרמל, פרדס חנה, זכרון יעקב ובנימינה, ואפילו עמק חפר ועמק החולה. בשנה האחרונה אני באזור פרדס חנה", הוא מספר. ההחלטה לוותר על בית קבוע לא התקבלה מיד לאחר הפינוי. "נוצר פער בין הרצון שלי להשתקע לבין החשש לקבל החלטה. זה נבע מחוסר היציבות בישראל, וגם מהפער בין מה שאני רוצה לבין מה ששוק השכירות מציע. במשך תקופה לא מצאתי דירה מתאימה, ודווקא שוק הסאבלטים היה קצת יותר מאפשר", הוא אומר. קורד נפטר מרוב רכושו, למעט ציוד הקשור לעבודתו כמפיק, שאותו הוא מאחסן בבית הוריו. "אני מתנייד עם שתיים־שלוש מזוודות ברכב וגם עם ציוד בישול שאני לוקח איתי: שמן, סכינים, סיר נירוסטה למשל", הוא אומר. עם זאת, ברור שאימוץ אורח חיים נוודי לא מתאים לכל אחד. "המעברים מאוד מקשים לשמור על שגרה קבועה של תזונה, כושר, שעות שינה, וגם מעקב אחר כספים, משלוחים וכתובת לחבילות", אומר קורד. "היו בתים שהיה לי נעים לשהות בהם, אבל היו מקרים שבהם הגעתי לבתים מזעזעים ושאלתי את עצמי איך אנשים גרים בהם".
מגזין נדל"ן 18.11.26 אוהד אשכנזי
מגזין נדל"ן 18.11.26 אוהד אשכנזי
אוהד אשכנזי: "אם מישהו רוצה הסכם אני מכבד וחותם. עם זאת, כשבעל בית שולח לי חוזה של כמה עמודים, אני מראש מוותר. יש גם שוכרים שמסבלטים ללא ידיעת בעל הדירה, ואני פחות אוהב את זה"
( צילום: אלכס קולומויסקי)
כמו קורד, גם איש הפרסום והשיווק אוהד אשכנזי הפך למסאבלט מקצועי 7 באוקטובר. הוא שירת במילואים וכשהשתחרר טס לתאילנד ומשם חזר לדירה שכורה בפלורנטין שבה החליט לעשות שינוי בחייו. "שאלתי את עצמי מה אני עושה בקיבעון הזה ואז החלטתי למכור את כל הרהיטים שלי ולנסוע שוב לתאילנד. כשישראל חסרה לי חזרתי, ומאז אני מסאבלט. התחלתי בבית עץ צהוב בעין הוד, הייתי בששה סאבלטים שונים בפרדס חנה, במושבים בצפון, וגם במצפה רמון. עכשיו אני בירושלים שגם אותה גיליתי דרך הסאבלטים".

מה אתה אוהב בסגנון החיים הזה?

"זה נותן לי חופש ומאפשר לי לגלות מקומות ואנשים חדשים. עד עכשיו היה לי מזל ונפלתי על בתים טובים עם בעלי הבית טובים ומחירים נוחים, אבל מדי פעם יש גם חוויות לא טובות. באחת הפעמים נכנסתי לבית שהיה ממש מלוכלך, והייתי בשוק. שלחתי לבעלת הבית הודעה שאני לא נשאר, והיא החזירה לי את הכסף".
הן קורד והן אשכנזי מספרים כי הם לא מקבלים כל הסכם עם בעלי הדירות. "יש דברים שאני זורם איתם, כמו הסכם, ערבויות קטנות של 1,000–2,000 שקל וגם תשלום מראש מקובל, אבל לערבויות בדומה לשכר דירה אני מסרב", אומר קורד. אשכנזי מציג גישה דומה: "אני מעדיף שיסמכו עלי ושאני אסמוך עליהם, אבל אם מישהו רוצה הסכם אני מכבד וחותם. עם זאת, כשבעל בית שולח לי חוזה של כמה עמודים, אני מראש מוותר. יש גם שוכרים שמסבלטים ללא ידיעת בעל הדירה, ואני פחות אוהב את זה".

כשיש שוק, הכרישים בדרך

השכרה לטווחים קצרים מספקת הזדמנות לרווחים קלים, וכפי שקרה עם הפלטפורמות להשכרה קצרת טווח שהתמסחרו, המסאבלטים משני הצדדים חוששים שגורמים מסחריים ישתלטו על השוק, יעלו את המחירים וישנו אותו. קורד מעריך שכבר כעת 10%–20% מהמודעות שהוא רואה הן של דירות שפועלות כעסק.
להפיכת הסאבלט לעסק יש השלכות: הוא יחייב את בעלי הבתים לדווח על פעילותם כעסק, והוא עשוי להשפיע על שוק השכירות. בשלב זה, מאחר שמרבית הנכסים הם כאלה שנמצאים בשימוש, הדירות שמגיעות לסאבלט לא נגרעות משוק השכירות, ולכן אין לסאבלטים השפעה על השוק. יחד עם זאת, במידה שמספר הדירות שבעליהן יכשיר אותן לסאבלטים יעלה, צפויה להיות לכך השפעה בעיקר באזורי הביקוש.
סיבלוט בית כעסק כמובן שמחייב דיווח לרשות המסים. עו"ד ורו"ח דובי פריד, ממשרד המס מאיר מזרחי עם א.רפאל, אומר שנושא הסאבלטים אינו נמצא על הכוונת של רשות המסים שסדרי העדיפויות שלה שונים. לדבריו, "סטודנט שישכיר את הדירה שלו, כסאבלט חד־פעמי בחופשת סמסטר ויקבל סכום ששווה לשכר הדירה ששילם, לא מצדיק העמקה של רשות המסים, אבל אלה שיקולי עלות תועלת של הרשות. עם זאת, אם אל שוק הסאבלטים יכנסו הרבה בעלי דירות שיבינו שבאמצעות השכרה בסאבלט הם יכולים ליצור לעצמם הכנסות נוספות בדומה למה שעושים באיירבינבי, זה לא משנה אם הם עושים זאת דרך הפייסבוק או דרך פלטפורמה, כי המשמעות זהה. אם אנשי מס הכנסה מזהים אדם שמשכיר את דירתו באופן קבוע ומסחרי, הם יבחנו אם קיים סביב הפעילות מנגנון עסקי, ואם לשיטתם מדובר בעסק, המשכיר חייב במס שולי. הוא יהיה חייב לפתוח תיק במס הכנסה והוא יכנס כבר לחובת הדיווחים של מס הכנסה".
רשות המסים לא היתה מעוניינת להגיב לכתבה. עם זאת, מבדיקת המדיניות שלה עולה שהיא אינה עושה מאמצים מיוחדים כדי לאתר עברייני מס בתחום הסאבלטים וכי מדיניותה ביחס למסאבלטים דומה לזו של בעלי דירות שמשכירים אותן מבחינת חובת הדיווח. המשמעות היא שדירה שמושכרת בסאבלט מחויבת דיווח בדיוק כמו דירה שמושכרת בשוק השכירות ארוך הטווח כשגובה שכר הדירה יותר מ־5,655 שקל לחודש. במידה שהדירה מושכרת כעסק ובעל הדירה לא פתח תיק במס הכנסה ולא מדווח על הכנסותיו, הוא מסתכן בעבירות מס חמורות יותר מאשר אי־דיווח על שכר דירה.