סגור
פרויקט מגורים בבנייה של חברה חברת שבירו ב יבנה
פרויקט מגורים ביבנה. יוצאת מהרשימה (צילום: עמית שעל)

הארכת תוכנית דירה בהנחה רק עד ספטמבר: בונים על בחירות

החל מספטמבר התוכנית תשנה פניה ויוצאו ממנה ערים מרכזיות, בהן נתניה, כפר סבא וראשל״צ. סמוטריץ׳ מתגאה בשיעור גבוה יותר של דירות למילואימניקים, אך בפועל הם יידחקו לפריפריה ויקטנו סיכויי זכייתם. כך נראה עוד כישלון של הממשלה 

מועצת מקרקעי ישראל אישרה ביום חמישי את חידוש תוכנית דירה בהנחה. בארבעת החודשים הקרובים יפורסמו מכרזים לבנייה בכל הערים שהיו ברשימה בשנים האחרונות, אך על פי ההחלטה, בספטמבר ערים במרכז יוצאו מהרשימה. זו פשרה בין עמדות משרד האוצר לבין משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל לאחר מחלוקת שנמשכה חמישה חודשים.
התוכנית מקנה הנחות של עד כ־600 אלף שקל לחסרי דירה, זכאי משרד השיכון שזכו בהגרלה. באוצר שואפים לבטל את התוכנית, או לפחות לצמצמה מאוד. במשרד השיכון ביקשו לשמר את הקיים, כ־15 אלף דירות בהגרלה מדי שנה.
לקראת הדיון במועצה הפער בין הצדדים התבטא במנגנון לבחירת ערים שבהן ייבנו פרויקטים עם דירות בהנחה. בתוכנית שפעלה עד סוף 2024 כל יישוב שבו בשנת 2020 מחיר דירת 4 חדרים ממוצעת היה עד 2 מיליון שקל לפני מע"מ, נכנס אליה. את זה במשרד השיכון ביקשו לשמר, ואילו באוצר ביקשו שהמועד הקובע לבדיקת המחיר כדי לגבש את רשימת היישובים שבהם יהיו מכרזים יהיה סוף 2024. מסוף 2020 ועד סוף 2024 מחירי הדירות עלו בממוצע ב־37%. לכן שיטת האוצר מובילה לכך שהרבה ערים יצאו מהרשימה.
הפשרה היא שהתוכנית תמשיך במתכונת המרחיבה של משרד השיכון עד ספטמבר השנה, ואז תיכנס לתוקף הגרסה המעודכנת והמצומצמת שהציע משרד האוצר שהתוקף שלה עד סוף 2027. על דבר אחד לא היתה מחלוקת – הגדלת שיעור הדירות שמיועדות לאנשי המילואים מ־20% כיום ל־35% באזור המרכז ו־50% בפריפריה. השאלה מהו השלם, כלומר מתוך כמה דירות מחשבים את האחוזים האלה ואיפה ייבנו הדירות.
בבוקר הדיון במועצה כתב סמוטריץ’ ברשתות החברתיות כי הטענה שעמדתו פוגעת בחיילי המילואים היא פייק משום שהוא מעלה באופן חד את שיעור הדירות שיוקצו לחיילים. אלא שסמוטריץ’ הוא זה שהוביל לדחיקת התוכנית מאזור הביקוש במרכז ליישובים פחות מבוקשים ומרוחקים.
באוצר מתעקשים כי מספר הדירות שיוקצו לחיילים לא יקטן, הן פשוט יזוזו קצת מהמרכז. אבל ככל שמתרחקים מאזור הביקוש, כך מצטמצם הסיכוי שמכרזים יצליחו. למשל, ערים כבאר יעקב, יבנה ונתניה שבהן נמכרו דירות בהנחה, ייצאו בספטמבר מרשימת ההגרלות.
לא מופרך להעריך כי בעידן של ריבית גבוהה חברות הבנייה לא יתנפלו על מכרזים לבניית אלפי דירות בשדרות, באופקים, או בקריות. אם חלק מהמכרזים ייכשלו בגלל חוסר ביקוש, יהיו פחות דירות במלאי. באחוזים סמוטריץ’ צודק, במספרים מוחלטים כנראה שפחות.
סמוטריץ’ מתנגד לתוכנית ההגרלות, זו עמדתו האידיאולוגית והיא נשענת על כלכלנים כמיכאל שראל שעומד בראש פורום קהלת לכלכלה. בגלל זה בסוף מרץ האוצר פרסם יוזמה לצמצום חד בתוכנית דירה בהנחה, אישור היוזמה הזו היה מוביל לירידה דרמטית לא רק של מספר הדירות והערים אלא גם של גובה ההנחה. רק התנגדות של מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן ומנהל רמ"י ינקי קוינט הובילה לפשרה שהתקבלה כעת. כלומר סמוטריץ’ נגרר בעל כורחו לפשרה שמשפרת את מצבם של המילואימניקים וכעת מנפנף בזה כהישג שלו עצמו.
2 צפייה בגלריה
מימין שר השיכון והבינוי יצחק גולדקנופף ושר האוצר בצלאל סמוטריץ
מימין שר השיכון והבינוי יצחק גולדקנופף ושר האוצר בצלאל סמוטריץ
מימין: סמוטריץ׳ וגולדקנופף. שנתיים וחמישה חודשים כדי לקבל החלטה בנוגע לתוכנית
(צילומים: יואב דודקביץ, שלו שלום)
ההחלטה שהתקבלה ביום חמישי היא עדות לגוויעתה של הממשלה, משום שהיא מבוססת על ההערכה של בכירים בה כי הממשלה תיפול עד חגי תשרי. רמ"י ומשרד השיכון הסכימו לפשרה, למעשה קוינט הוא זה שהציע אותה, מתוך כוונה לדחוף כמה שיותר מכרזים עד ספטמבר. יש כבר עתה מכרזים מוכנים לבניית 5,000 דירות שיפורסמו בלחיצת כפתור, ובהליכי הכנה מכרזים לעוד כ־5,000 דירות. ומה יקרה בספטמבר? הערכה היא שהמערכת הפוליטית תיכנס לסחרור בחירות ואז ייפתח חלון הזדמנויות לתקן את ההחלטה.
שנתיים וחמישה חודשים, עד יום חמישי, הוא פרק הזמן שלקח לממשלה לגבש את מדיניות הדיור שלה. אבל השעון נעצר רק באופן זמני משום שהסיכויים שהתוכנית הזו תשתנה או תעודכן בספטמבר השנה לא קטנים.
כשהשרים בצלאל סמוטריץ’ ויצחק גולדקנופף נכנסו ללשכותיהם הם קיבלו בירושה מהממשלה היוצאת את תוכנית "דירה בהנחה" שאושרה בימי השרים אלקין, ליברמן ושקד עם מועד פקיעה ידוע מראש ב־31 בדצמבר 2024. אולם השנתיים שחלפו עד שהתוכנית פקעה לא נוצלו כדי לגבש החלטה על המשך או שינוי המדיניות, לא לבחינה של הישגי התוכנית וכישלונותיה, וגם לא נעשתה עבודה לבחינת חלופות אחרות. כל אחד מהמשרדים – האוצר והשיכון – הסתגר בעמדתו בתקווה שהיא זו שתאומץ.
מחלוקות מקצועיות בין משרדים הן לגיטימיות. במקרים כאלה ולא רק, הגוף שצריך לפתור אותן, לשרטט חזון ומדיניות ארוכת טווח הוא ראש הממשלה והמשרד שכפוף לו. זה לא קרה, ולא במפתיע. קשה למצוא ולו תוכנית אחת עם חזון ארוך טווח שקידם נתניהו בשנים האחרונות.