פרשנות
ממשלה בלי מדיניות דיור מקווה שבנק ישראל יציל את המצב
ייתכן שלקראת סוף השבוע תוצג סוף סוף מדיניות השיווק החדשה. אבל גם אם זה יקרה, מדובר באיחור של חמישה וחצי חודשים. ספק אם רשות מקרקעי ישראל תוכל לסגור בזמן סביר את הפער הגדול שנוצר
בין השורות בסקירת הכלכלן הראשי מסתתר צפי לירידה של מחירי הדירות. זה לא נאמר במפורש אך זו מסקנה מתבקשת, כאשר אחד הפרקים בסקירה עוסק באריכות בזינוק בשיעור הדירות שנמכרו במבצעי 80-20 ואף אגרסיביים יותר. הפרק נפתח בפסקה שמזכירה את המגבלות שהטיל בנק ישראל על היכולת להציע מבצעים כאלה.
גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי ומי שאחראית בפועל על הסקירה, אמרה במרץ בריאיון לכלכליסט כי הטבת המימון עולה לקבלנים 10%-4% ממחיר הדירה. כלומר ההטבה שווה הרבה כסף, כך שבפועל עסקאות כאלה מגלמות ירידת מחירים. לכן המסקנה או התקווה של משרד האוצר היא כי ביטול או צמצום ההטבות האלה יוביל לירידת מחירים - ואז הקבלנים יתקשו למכור, וייאלצו לפתות קונים על ידי הנחות.
אולם לבכירים בענף שאינם בשירות הציבורי יש הערכות שונות בתכלית. כולם מסכימים כי הבעיה העיקרית שעמה הממשלה לא מתמודדת היא הפער בין הביקוש להיצע. המצב הזה לא הולך להשתפר לאור העובדה שזה כחמשה חודשים רשות מקרקעי ישראל פרסמה מעט מאוד מכרזים חדשים לבנייה למגורים. הסיבה לכך היא מחלוקת עמוקה בין משרד האוצר למשרד השיכון על היקף תוכנית הדיור הממשלתית דירה בהנחה. משום שהם לא הגיעו להסכמות, לא ידוע מה תנאי המכרזים וכמה דירות יהיו בכל אחד מהם. במילים אחרות, השיווקים הוקפאו. פגישה מכרעת בעניין תתקיים בין שר האוצר לשר השיכון מחר בערב. אך הבעיה אינה המחלוקת בין בכירי המשרדים, אלא בכך שאף אחד מקובעי המדיניות, כלומר השרים וראש הממשלה, לא טורח לקבל החלטה ולהוביל מדיניות. בליכוד חזרו לא פעם על המסר כי יגדילו את שיעור הדירות בהנחה לחיילים מ־20% מתוך מלאי בהנחה שישווקו ל־40%. אולי הם לא היו בשיעור המתאים בחטיבת הביניים שבו מלמדים ש־40% מאפס זה עדיין אפס.
ייתכן שביום חמישי הקרוב נתבשר על פתרון המחלוקות ותוצג סוף סוף מדיניות השיווק החדשה. אבל גם אם זה יקרה, מדובר באיחור של חמישה וחצי חודשים. ספק אם רשות מקרקעי ישראל תוכל לסגור בזמן סביר את הפער הגדול שנוצר.
בכיר באחת מחברות הבנייה הגדולות בישראל אומר לכלכליסט כי "תחום המימון מתוחכם וימצאו דרכים לעקוף את המגבלות. זה תחום שהרגולציה מתקשה לפקח עליו. במקום הטבת מימון ייתנו מטבחים, ייתנו ליסינג, ימצאו גוף שאינו בנק שיספק את ההלוואות האלה. לא נראה לי שאפשר לאכוף את זה". והוא מעריך: "אומנם אנחנו בנקודת שינוי, אך לא תהיה ירידת מחירים דרמטית".
אוהד דנוס שכיהן בעבר כיו"ר לשכת שמאי המקרקעין מסביר: "זה חלק מקמפיין מתוזמן, מנסים למנף את מה שבנק ישראל עשה על מנת להוריד מחירים. מגבלות בנק ישראל ישפיעו לתקופה קצרה - יהיה קיפאון במכירות ואז הן יטוסו עוד פעם, כשאנשים יבינו שזה לא עושה כלום למחירים. הביקוש קשיח ולכן המחירים יעלו".
יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה בחברת אאורה, מסכים עם ההערכות. לדבריו, "כשיש שינוי רגולטורי, אז יש 4-3 חודשים של בלבול. אחר כך המצב חוזר לקדמותו כי בסוף הביקוש יותר גדול מההיצע. אנחנו כבר בסוף מאי, אבל מכרזי רשות מקרקעי ישראל תקועים בגלל מחלוקת. אם רוצים באמת למתן את מחירי הדירות, אז רק על ידי שיווק קרקעות, לא על ידי פטנטים כאלה או אחרים".
