אם ביתכם נפגע במלחמה האחרונה מול איראן, יש לנו חדשות רעות מאוד בשבילכם: מבדיקת "כלכליסט" של מצב עבודות השיקום באתרים שנפגעו במלחמה הקודמת מול איראן ביוני 2025, עולה שלא רק שהמדינה לא נערכה מראש לטפל בנפגעי רכוש, אלא שהיא גם מתקשה מאוד להפיק לקחים ולהשתפר.
מאות משפחות שעברו חוויה מטלטלת ונאלצו לעזוב את בתיהן לפני תשעה חודשים עדיין לא קיבלו מענה. בחלק מהאתרים, כולל בכמה ממרכזי העסקים העמוסים במדינה, נותרה סביבת פגיעת הטילים מצולקת ומוזנחת כמעט כמו ביום הפגיעה. כשמבקרים באתרי הפגיעה הקשים ביותר בבת ים, ברמת גן, בתל אביב, בבאר שבע וברחובות, ונחשפים להיקף ההרס הלא מטופל, קשה במיוחד לקנות את שיח התקומה שמפיצה לשכת ראש הממשלה.
גם כשהיה ברור שהמתווה הרגיל של מס רכוש אינו עונה על התרחישים החדשים שנוצרו, הממשלה המשיכה להתנהל בעצלתיים. אפילו במוסד מרכזי וחיוני כמו בית החולים סורוקה בבאר שבע, שאגף שלו נהרס מפגיעת טיל איראני ביוני שעבר, יחלוף זמן רב עד שעבודות השיקום יחלו.
את הנזקים ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים. במקרים שבהם אזרחים נאלצו להתמודד עם פגיעות קלות דוגמת חלונות שהתנפצו, ריהוט שנהרס, דלתות שנתלשו ממקומן וכיו"ב, הם בדרך כלל קיבלו את הכסף ממס רכוש באופן מהיר ויעיל יחסית לאחר שבוצעה הערכת הנזק, ואז טיפלו בתיקונים בעצמם.
במקרים שבהם מבנים נפגעו קשות אך לא מספיק כדי להרוס אותם, כמו למשל במקרה של מגדל דה וינצ'י בתל אביב, וכן במבנים שנפגעו באופן שהפך אותם למיועדים להריסה מתוך רצון לבנות אותם מחדש במסגרת הליך התחדשות עירונית, המצב מורכב בהרבה.
בעוד המדיניות של מס רכוש היא השבת המצב לקדמותו, במקרים רבים המורכבות בשטח — למשל, כשהיה צריך להכריע כיצד להתייחס לכמה מבנים ישנים שנפגעו וחלקם נמצאים בהליכי התחדשות עירונית בעוד אחרים לא, או במקרה של מבנים מתפוררים ללא ממ"ד שאין טעם לשקם — הותירה את המדינה ללא מענה. איש לא קידם מתווה שיאפשר לתאם בין מס רכוש לחקיקה שתקדם תוכניות פינוי־בינוי במקום שיקום של מבנים ישנים שנפגעו קשות (ראו מסגרת). השורה התחתונה היא שהמערכת שהופקדה על שיקום הנזקים התגלתה במערומיה.
מהנדס העיר בת ים, ישי ולנסי, אומר שבהיעדר מתווה לטיפול בממדי ההרס שזרעו הטילים האיראניים בעיר, הטיפול המשמעותי באתרים עדיין לא התחיל. "העיר שלנו ממתינה לחקיקה שתאפשר לנו להניע את הגלגלים. בתרחיש פסימי שבו החקיקה לא תקודם, נחזור להליכי תכנון איטיים ולא ניתן מענה לאנשים שחרב עליהם עולמם, וגם המרחב הציבורי יישאר מצולק שנים רבות. נכון לעכשיו, בתרחיש הכי אופטימי יעברו בין 4 ל־5 שנים עד שהאנשים הללו יקבלו דירה חדשה".
"חקיקה כזו תהיה טובה למדינה שלא תוציא כסף מהכיס שלה, לדייר שיקבל דירה חדשה וליזמים שיקבלו זכויות בנייה", אומר השמאי ארז כהן. "צריך להקים ועדה מיוחדת כדי להחיש את המימוש ולעקוב אחר היישום. הבעיה היא שבמבחן היישום אנחנו מקבלים ציון נמוך מאוד".
הבעיה הזו ניכרת במיוחד במקרה של בית החולים סורוקה שנפגע קשה ביוני. לדברי מנהל המרכז הרפואי, פרופ' שלומי קודיש, לא היה שום היגיון בהשבת המצב לקדמותו לאור העובדה שלפני פגיעת הטיל מרבית המבנים בבית החולים לא היו ממוגנים. "כשהדרישה היא לתקן מכשיר שנהרס במקום לרכוש מכשיר רפואי חדש, הפיצוי שנקבל לא יספיק. כשמחלקה אורולוגית נהרסת, וגם לפי משרד הבריאות הקמת מחלקה זהה לגודלה של המחלקת הקודמת כבר לא עומדת בתקן, זה לא תואם את מדיניות השבת המצב לקדמותו. נכון לעכשיו, לא ברור לי אילו מקורות כספיים יעמדו לרשותי כדי להקים מבנה חדש וכנראה שחלק ייפתר באמצעות פילנתרופיה".
מדיניות השיקום יוצרת גם מצבים אבסורדיים. לדברי מהנדסת העיר רחובות, דלית הראל, בבניין שנפגע ברחוב טלר 18 בעיר אין ממ"דים ואין מיגון. "מס רכוש הורה לבנות חצי בניין אבל זה עקום ולא הוגן. איך אפשר להחזיר את התושבים לבניין בלי ממ"דים? כשהבנו שמקדמים את החוק להתחדשות עירונית, החלטנו שזה מתאים יותר".
"לא נתחיל בבנייה לפני אישור מקדמה ממס רכוש"
גם בבני ברק עולות לא מעט טענות בנוגע למס רכוש. ישראל אירנשטיין, מנכ"ל עיריית בני ברק, אומר שאף על פי שהעירייה הגישה למס רכוש אומדנים לאישור, עד היום אף אומדן לא אושר. "אנחנו מקבלים בכל פעם מקדמה קטנה והם קובעים איתנו עוד פגישה ועוד פגישה. זה הגיע למצב שהחלטנו שעד שלא מאשרים לנו מקדמה סופית, לא נתחיל בבנייה. כך, למשל, אנחנו מסיעים מדי בוקר את התלמידים של בית הספר חורב שנפגע מטיל לבתי ספר אחרים ואף אחד לא מתקצב אותנו על זה. אנחנו מרגישים שהפגישות עם מס רכוש לא תכליתיות ובכל פעם שאנחנו מתקרבים להכרעה, מעמידים מולנו שמאי אחר. כבר יותר משלוש פעמים שאנשי המקצוע שעבדו מולנו התחלפו, בכל פעם כזו אתה מתחיל את התהליך מהתחלה. אנחנו בבעיה גם עם התוכניות למבני המגורים שנפגעו קשה. יש פה, למשל, בניין אחד שקיימת עבורו היתכנות כלכלית מסוימת ואפשר לעשות בו התחדשות עירונית, אבל גם במקרה זה לא הצלחנו להגיע להבנות מול מס רכוש".
הטענות כלפי מס רכוש מגיעות גם מבעלי נכסים פרטיים. לדברי בעלת דירה בבניין ברחוב ברודצקי 64 בתל אביב שנפגע במלחמת 12 הימים, "ממש אחרי הנפילה הגיע מהנדס מטעם מס רכוש ואמר לנו שבעוד חצי שנה ניכנס לבניין. הסתכלנו עליו בעיניים פעורות כי ביותר מ־70% מהדירות בבניין לא ניתן יהיה לחיות. הצעות מחיר שהעברנו למס רכוש לא אושרו כי בעלי המקצוע העלו את המחירים; על תקרות שקרסו הם אמרו שהן לא יוצרות בעיה מבנית בבניין, אף על פי שמהנדסים מטעם העירייה אמרו אחרת. מבחינה אישית, התחושה קשה. גם בגלל המבנים אבל גם בגלל שהקהילה שלנו התפרקה. דיירים רבים יצאו מהשכונה כי לא מצאו באזור דירות להשכרה".
גם כשמדובר במקרים קלים יותר כמו פיצוי עבור רכוש, המצב לא תמיד משביע רצון. אורית פדר, תושבת רחובות שביתה נפגע ביוני, מספרת שהפיצוי עבור התכולה שנהרסה בירתה רחוק מלכסות את סכום הנזק. "הם נותנים רק 85 אלף שקל לדירה, וזה לא מכסה את המחיר האמיתי של התכולה שלהערכתנו עמד על לפחות 150 אלף שקל. מה שהם נתנו זה טיפה בים. היה לי ריהוט עתיק והכל הלך. אף אחד לא שילם לי על זה".
עם זאת, בעל תפקיד באחת הרשויות שנפגעו המלווה דיירים אל מול מס רכוש, אומר כי חלק מהחשדנות של מס רכוש מוצדקת, "יש לא מעט אנשים שמנסים לרכוב על זה. כבר ראינו דירות שהחליטו לעשות שיפוץ כללי על חשבון המדינה והכניסו קבלנים, ובחלק מהמקרים מס רכוש לא אישר ובצדק".
חיפה
מגדל הטיל ישוקם
ביוני האחרון פגעו שלושה טילים בעיר שגרמו נזק לכ־64 מבנים, בהם מגדל המפרש בן 29 הקומות שמאכלס משרדי ממשלה שנאלצו להתפנות ממנו, ושמאז מכונה בחיפה "מגדל הטיל". בנוסף לכך נהרגו בעיר שלושה עובדים כתוצאה מפגיעת טיל בשטח מפעל בזן.
שלושת מוקדי ההרס העיקריים בעיר היו ברחוב הגליל בשכונת נווה שאנן, ברחוב נורדאו בשכונת הדר ובעיר התחתית. בנווה שאנן ובהדר נפגעו 40 בנייני מגורים בדרגות פגיעה שונות ומתוכם שלושה — שני בתי מגורים ומבנה עסקי — מיועדים להריסה או להריסה חלקית. עד כה הוגשו יותר מאלף תביעות למס רכוש וכ־150 משפחות קיבלו סיוע ממינהל הרווחה. כ־50 מהן פונו לבתי מלון או למסגרות דיור של משרד הרווחה, עד לשובן לבתיהן או למציאת דיור חלופי ארוך טווח.
8 צפייה בגלריה
מגדל המפרש בן 29 הקומות בחיפה אכלס משרדי ממשלה שנאלצו להתפנות ממנו. מאז הפגיעה בו הוא מכונה בעיר "מגדל הטיל", ולא ברור מתי שיקומו יושלם
(צילום: אלעד גרשגורן)
מגדל הטיל בשדרות הפלי"ם אומנם לא נפגע ישירות, אך עוצמת ההדף שגרם פיצוץ הטיל שנחת בסמוך לו גרמה לו נזק עצום והביאה לכך שהוא הוגדר מבנה מסוכן. מאז הפגיעה ב־20 ביוני, המגדל נטוש.
תושבי העיר אומנם ראו במגדל מבנה ציבורי, אך הוא נמצא בבעלות פרטית של משפחה מבריטניה שמנהלת בימים אלו מו"מ על עתידו מול מס רכוש. אסף גסטפרוינד, יו"ר דירקטוריון חברת יפה נוף שבבעלות עיריית חיפה שלקחה חלק בהליכי השיקום במרחב הציבורי, אומר שהבעלים יידרשו להציג תוכניות שיקום ולקבל את אישור מס רכוש בדומה למבנים פרטיים אחרים, אך לפחות עתידו אינו מעורפל. "יש שני דברים ברורים בהקשר של מגדל הטיל: ברור שמשפצים אותו, וברור שקריית הממשלה תחזור אליו", הוא אומר.
ברחוב הגליל בנווה שאנן נפגעו קשה שני מבנים. אחד נהרס, ולשני הוצא צו מבנה מסוכן. במבנים שנפגעו יש כוונה ליישם עקרונות של תמ"א 38, ו־15 בעלי הדירות בשני המבנים חתמו על הסכמתם לפרויקט עם חברה יזמית. התחשיב שבוצע הוא להריסה של 15 דירות ובנייה של כ־29 דירות, ומאחר שהוא לא היה כלכלי, החל משא ומתן מול מס רכוש שהתבקש לסייע. על פי החישוב הכלכלי שערכו אנשי מקצוע מטעם הדיירים, הריסה של שני הבניינים ובנייתם מחדש יעלו למדינה 12 מיליון שקל, ויחד עם עלויות נוספות (בעיקר דמי שכירות לדיירים), הסכום יגיע לכ־14 מיליון שקל. לעומת זאת, אם המדינה תשלים מכיסה כ־11 מיליון שקל, היזם יוכל להתקדם עם הפרויקט. נכון לעכשיו, מס רכוש מציע לדיירים לקבל 7 מיליון שקל בלבד, סכום שהדיירים טוענים שאינו ריאלי ושהתעקשות עליו לא תאפשר לקדם את הפרויקט.
8 צפייה בגלריה
אתר הפגיעה ברחוב הגליל בחיפה. הדיירים טוענים שבנייה מחדש של המבנים תעלה למדינה 3 מיליון שקל פחות מלשקם אותם
(צילום: אלעד גרשגורן)
רמת גן
מקדמים תוכנית לשני מגדלים
ברמת גן פגעו ביוני האחרון שלושה טילים בתוך כשבוע. על פי נתוני העירייה, בעיר נפגעו 257 בניינים. לחמישה מהם הוצא צו הריסה שכבר בוצע, ולפחות חמישה מבנים אחרים מוגדרים עדיין מבנים מסוכנים ולא ניתן לגור בהם; השימוש ב־64 מבנים אחרים מוגבל ויתר המבנים ספגו פגיעות קלות יחסית שאינן מונעות או מגבילות מגורים או מסחר. כך או כך, בתקופת המלחמה פונו מבתיהם ברמת גן לא פחות מ־2,466 תושבים ל־1,201 חדרים ב־40 בתי מלון שונים ברחבי הארץ. בעירייה מעריכים שלפחות 1,500 תושבים נוספים פינו את עצמם באופן עצמאי.
זירות הפגיעה המרכזיות היו במזרח העיר, על גבול בני ברק בפינת הרחובות תרצה ושדרות ירושלים, וברחוב ז'בוטינסקי שבו נפגע גם מגדל עלית שבו התגוררו 150 משפחות שפונו. בנוסף על כך, נרשמה פגיעה נוספת ברחוב דונש.
לפי העירייה, למעט דיירי מגדל עלית, כל הדיירים שפונו בקיץ ממבנים שנפגעו ואינם מיועדים להריסה כבר שיפצו מאז את בתיהם וחזרו אליהם. על פי ההערכות, תחלוף לפחות עוד שנה עד שהמגדל ישוקם. בעת הורדת הגיליון לדפוס העבודות בו טרם החלו.
בעירייה מבחינים בין המקרים שבהם נפגעו מבנים שישוקמו ובהם ההתנהלות היא ישירות מול מס רכוש, לבין מקרים שבהם נדרש בינוי מחדש. במתחם הסמוך למגדל עלית בז'בוטינסקי נפגעו כמה מבנים ישנים שהיו בהליכים מתקדמים לפינוי־בינוי, והתוכנית נמצאת לקראת הפקדה בוועדה המחוזית. הטיל ברחוב דונש נפל באתר בנייה, אך הבתים שסביבו נפגעו מהדף הפיצוץ. הם שוקמו באופן עצמאי מול מס רכוש והתושבים חזרו לדירותיהם.
אזור הנפילה בפינת הרחובות תרצה ושדרות ירושלים מורכב יותר. נהרסו בו חמישה מבנים ונפגעו מבנים נוספים, שבימים אלו נעשה מאמץ לצרף אותם לתוכניות להתחדשות עירונית. בעת פגיעת הטיל קודמו בשכונה כמה תוכניות כאלו, אך הן לא כללו את כלל המבנים שנפגעו וכעת העירייה נכנסה לתמונה והחלה לגבש עם הדיירים והיזמים שתי תוכניות גדולות למתחם שכבר מקודמות ברמה התכנונית - אף שטרם הושגה הסכמה מלאה של הדיירים. התוכניות כוללות הקמת שני מגדלים: 180 דירות במגדל בגובה של כ־35 קומות, וכ־200 דירות במגדל בגובה של 40-38 קומות.
חוק שיקום נזקי מלחמה באמצעות התחדשות עירונית שהממשלה הבטיחה לקדם יהיה היעיל ביותר לקדם את הבנייה באזור במהירות. הוא אמור להקנות לרשויות מקומיות סמכויות נרחבות כגון אישור תוכניות ברמה המקומית, הורדת שיעור ההסכמה לפרויקט ואפשרות לקנות את הדירות מבעלי דירות שמעוניינים בכך. בעיריית רמת גן מאוד רוצים לקדם את המתחמים באמצעות החוק החדש, ולעת עתה הוחלט להמתין לחקיקתו. מתי זה יקרה? איש אינו יודע.
בת ים
הרחוב נסגר עד שתהיה חקיקה
בבת ים נפל בתקופת המלחמה טיל אחד שפיצוצו פגע ב־100 מבנים. ברחוב בן יוסף הוכרזו כ־40 מבנים מסוכנים ושניים נהרסו, ומאז הרחוב כולו סגור לכניסה והמבנים בו נטושים. בדומה למתחם תרצה ברמת גן, אזור הפגיעה משווע לחקיקה החדשה, מכיוון שלעת עתה אין פתרון מעשי שיאפשר את שיקום הבניינים ההרוסים. העירייה מעריכה שמאות תושבים אינם גרים בדירותיהם כתוצאה מהפגיעה. סביב הרחוב שספג את רוב עוצמת הפגיעה נפגעו עוד כמה עשרות מבנים באופן קל, והם שופצו בתיאום עם מס רכוש. בעירייה מקווים שלאחר שהחקיקה תעבור ניתן יהיה ליצור תוכנית חדשה לרחוב בתוך חודשים אחדים.
חולון
פגיעה במתחם להתחדשות עירונית
ב־19 ביוני נפל טיל ברחוב ביאליק בחולון וזרע הרס רב. חמישה מבנים שהיו אמורים להיהרס במסגרת תהליך התחדשות עירונית נפגעו קשות באירוע. שלושה מהם כבר נהרסו וקיבלו היתר בנייה והשניים האחרים נמצאים בהליכי תכנון מתקדמים. מבין המבנים שנפגעו באופן קל יותר, בניין אחד שהתגוררו בו 48 משפחות טרם אוכלס מחדש ועדיין נמצא בהליכי שיפוץ.
8 צפייה בגלריה
מתחם ביאליק בחולון. 48 משפחות שגרו בבניין באזור שניזוק קל יחסית עדיין לא שבו אליו
(צילום: אביגיל עוזי)
תל אביב
ארבע פגיעות ישירות
במהלך המלחמה תל אביב היתה יעד מרכזי של האיראנים והיא ספגה ארבע פגיעות ישירות וקשות. בסך הכל נפגעו בעיר 17 בניינים שהעירייה הגדירה את הפגיעה בהם כ"הנדסית משמעותית", ועוד עשרות מבנים נפגעו באופן קל יותר. בעקבות הפגיעות, 1,747 נכסים ( 1,576 דירות ו־171 עסקים) הוגדרו לא ראויים למגורים, ונכון לעכשיו, 465 מהם (439 דירות מגורים, ו־26 עסקים) עדיין מוגדרים כך.
הפגיעה הבולטת ביותר בתל אביב היתה במגדל המגורים ברחוב לאונרדו דה וינצ'י שצמוד לבסיס הקריה. המגדל המפואר שאוכלס רק כשנתיים לפני הפגיעה, ספג פגיעה ישירה שבעקבותיה פונה והוגדר מבנה מסוכן לשיקום.
8 צפייה בגלריה
מבנה דיור מוגן של משען שנפגע ברחוב ברודצקי בתל אביב שוקם. מצב הדירות הפרטיות הסמוכות מורכב בהרבה
(צילום: יריב כץ)
באתר נפילה אחר, ברחוב פינסקר בעיר, נפגעו חמישה מבנים: שני בניינים בני שלוש קומות שמיועדים להריסה ועוד שלושה מבנים לשיקום. הפגיעה הקשה ביותר היתה במבנים ישנים שטרם עברו שימור אך הגישו תוכניות להריסה ושימור של המבנה. כעת נדרשה מעורבות של העירייה לטובת גיבוש התוכניות החדשות. במבנה ברחוב פינסקר ,7 למשל, נהרס חצי מהבניין והוחלט שחלקו השני ישוקם.
בזירה שלישית, ברחוב אפטר בצפון העיר, נפגעו קשה שני מבנים. באחד מהם, ברחוב אפטר 2, החל תהליך התחדשות עירונית טרם המלחמה, ולאחר שספג פגיעה קשה הוא צפוי להיהרס ולהיבנות מחדש. המבנה באפטר 1 אינו מיועד להריסה, אך בעלי הדירות בו מבקשים להצטרף למתווה התחדשות עירונית.
בזירה הרביעית בעיר, במתחם ברודצקי, נפגעו שישה בניינים המיועדים להריסה (חמישה קוטג'ים ובניין טורי בן 4 קומות ו־3 כניסות), ובנוסף נפגעו עוד חמישה קוטג'ים שמיועדים לשיקום. מבנה הדיור המוגן של משען שוקם על ידי המדינה שהביאה בעצמה קבלן, והדיירים חזרו אליו בספטמבר; בעלי הקוטג'ים מתנהלים מול מס רכוש על מנת להשיב את המצב לקדמותו, אם בבנייה מחדש ואם בשיקום המבנה, ואילו לבניין הארוך ברחוב פרנקל 14-12 טרם נמצא פתרון. מס רכוש מוכן לממן את עלות השיקום לחצי מהמבנה, וטוען כי החצי השני בר־שיקום. כעת מנסה העירייה למצוא לו מתווה מתאים של התחדשות עירונית.
גם בדירות בברודצקי 64 הסמוך המצב מורכב. זהו בניין של 8 קומות שבו 33 דירות, אשר דייריו יזמו בו לפני כעשור תוכנית תמ"א 38/1 להוספת שלוש קומות וחיזוק המבנה, אך היזם טוען כיום כי לאחר הפגיעה התוכנית אינה כלכלית. הדיירים ביקשו לגייס את מס רכוש ואת העירייה כדי לאפשר ליזמים להוסיף למבנה עוד קומות ולהחזיר את הכדאיות הכלכלית, אך לטענתם נתקלו באטימות.
פתח תקווה
המגדלים בנווה גן בדרך לשיקום
הפגיעה הישירה בבניין ברחוב אסירי ציון 17 בשכונת נווה גן היתה מהקשות במלחמה. נהרגו בה ארבעה בני אדם ששניים מהם שהו בממ"ד. מההדף נפגעו שלושה מגדלים נוספים ומבנה קהילתי שהוגדרו מבנים מסוכנים, אך הוחלט שיעברו שיפוץ. בינתיים הספיקו לחזור לבתיהם דייריהם של שניים מהבניינים שנפגעו, ואילו דיירי שני הבניינים האחרים — כ־160 משפחות — צפויים לשוב לבתיהם בעוד כחצי שנה. המבנה הקהילתי שנפגע עדיין לא חזר לפעילות אך עבודות השיפוץ בו החלו.
רחובות
נזק של 2 מיליארד שקל למכון ויצמן
ברחובות נפלו שלושה טילים, אחד במרכז העיר בסמוך לרחובות טלר וביל"ו, ושני טילים נוספים במכון ויצמן. בסך הכל נפגעו בעיר 135 מבנים בדרגות פגיעה שונות — 52 מהם הוכרזו מבנים מסוכנים, ותשעה נהרסו. כ־113 מבנים שופצו, ואת שיפוצם של 22 מבנים אחרים מקדמת העיירה באמצעות תב"ע לתוספת זכויות שתייצר כדאיות כלכלית להתחדשות עירונית. במידה שההליך יתקדם ללא עיכובים, כ־26 משפחות יקבלו בתים חדשים בעוד 6-5 שנים.
8 צפייה בגלריה
הטיל שפגע בבניין ברחוב אסירי ציון בפתח תקווה חדר את אחד הממ"דים שבו. כ־160 משפחות עדיין לא שבו לבתיהן
(צילום: אביגיל עוזי)
הפגיעה ברחוב ביל"ו (השוק) וברחוב חרל"פ הביאה גם להשבתת עסקים רבים. תשעה בתי עסק נהרסו כליל, ולדברי העירייה גם מבנים שבהם פעלו בתי עסק אחרים מיועדים להריסה. למתחם יש תב"ע חדשה שמעניקה לבעלי הנכסים זכויות רבות, כולל מגורים.
במכון ויצמן ברחובות נחתו שני טילים שפגעו ב־77 מבנים וגרמו להרס שמוערך ב־2 מיליארד שקל, בין היתר למעבדות שבהן היה ציוד משוכלל. חלק ניכר מהידע המחקרי הרב שהיה באותן מעבדות הושמד ואבד לנצח. מבנה אחד (אולמן) נהרס באופן חלקי ונמצא בעיצומו של תהליך שיקום. בסך הכל שוקמו 72 בניינים, חמישה נמצאים בתהליך שיקום שיסתיים בתוך כשנתיים.
נס ציונה
פחות בעלי דירות, פחות ביורוקרטיה
ריבוי הבתים הפרטיים ומבני הציבור שנפגעו מפגיעת הטיל האיראני בשכונת מליבו בנס ציונה ב־22 ביוני דווקא הקל על הטיפול בנפגעים. השכונה שבה גרה אוכלוסייה ממעמד סוציו־אקונומי גבוה מתאפיינת בבתים צמודי קרקע וכ־350 יחידות דיור נפגעו בה.
24 בתים הוכרזו לא ראויים למגורים, ושלושה מבני ציבור בה נמצאו לא ראויים לשימוש: מבנה הצופים, הבריכה העירונית ובית יצחק לגיל השלישי. כמו כן המרכז המסחרי השכונתי נפגע קל.
לאחר הפגיעה העירייה הקימה מינהלת לשיקום השכונה, שמלווה תושבים שבתיהם ניזוקו והוכרזו לא ראויים למגורים. המבנים שנפגעו סווגו בהתאם לחומרת הפגיעות: ירוקים — מבנים שניתן לחזור אליו לאחר תיקונים קלים; צהובים — לא ראויים עד שישוקמו; ואדומים — מיועדים להריסה.
עד כה מבנה הבריכה העירונית שוקם וחזר לפעילות, וכך גם המרכז המסחרי. שני בתים נמצאים בימים אלה בהליך בנייה מחדש, ואילו בית יצחק ומבנה הצופים מצויים בשלבי ההיתר להקמה מחדש בהמשך השנה.
באר שבע
25% מהמיטות בסורוקה - במרתפים
ארבעה טילים נחתו בבאר שבע ביוני האחרון ופגעו ב־111 מבנים. שבעה מהם הוכרזו כמסוכנים ובניין אחד (ברחוב יוהנה 17) נהרס ונמצא כעת בתכנון לבנייה מחדש. עד סוף השנה צפויות להסתיים העבודות במבנים המיועדים לשיקום. שני בתי קרקע שנפגעו צפויים להיהרס, והדיירים מקדמים היתר הריסה ובנייה מחדש. בסך הכל כ־175 משפחות נמצאות עדיין מחוץ לבתיהן. העירייה צופה שרק בעוד ארבע שנים כולם יחזרו לבתיהם.
8 צפייה בגלריה
בית החולים סורוקה בבאר שבע לאחר הפגיעה. 7 מתוך 24 חדרי הניתוח שפעלו בו נהרסו לחלוטין וייבנו מחדש
(צילום: הרצל יוסף)
מבלי להפחית מחומרת הפגיעה בבתי התושבים בעיר, הפגיעה בבית החולים סורוקה, שמשרת יותר ממיליון תושבים בדרום הארץ, היא הקשה והמורכבת במלחמה. בית החולים ספג פגיעה ישירה שגרמה נזק כבד למבנים, הרס של 7 מתוך 24 חדרי הניתוח בו, חדר האוכל, מעבדות ועוד. נכון לעכשיו, לצוות עדיין אין חדר אוכל והעובדים נאלצים לאכול מחמגשיות, ולא פחות מרבע ממיטות האשפוז בבית החולים הועברו למרתפיו בעקבות הפגיעה.
הליך שיקום בית החולים מתנהל בארבעה שלבים. השלב הראשון, שכבר הסתיים, כלל תיקונים מיידיים להחזרת בית החולים לתפקוד — החלפת מעליות שנהרסו, חלונות שנופצו, מעקות שנעקרו וכו'; שלב השיקום השני יתבצע במשך כשנתיים ובמסגרתו ייבנו מחדש יחידה לטיפול נמרץ וחדרי ניתוח; השלב השלישי לשיקום צפוי להסתיים בתוך כארבע שנים, ובמסגרתו יתווספו שתי קומות חדשות למבנה שנפגע קשות ויחוזק וישופץ, או למבנה חדש שיוקם במקומו. נכון לעכשיו, טרם הוחלט אם הבניין ייהרס במלואו.
במסגרת השלב האחרון בתהליך, שעדיין לא תוקצב במלואו, צפוי להיבנות בבית החולים מגדל מודרני בן 10 קומות שיכלול מרחבים מוגנים.
בני ברק
פגיעה קשה במוסדות החינוך
באופן ישיר בני ברק ספגה בקיץ האחרון רק מוקד נפילה אחד, אך הפגיעה ברחוב תרצה ברמת גן שנמצא על גבולה גרמה גם היא לנזק למבנים בעיר. בסך הכל נפגעו בבני ברק 38 מבנים. שניים מהם הוגדרו מסוכנים וחמישה מוסדות חינוך בה נמצאים בימים אלו בהליכי שיקום ובנייה מחדש.
הפגיעה במוסדות החינוך (בתי ספר, גני ילדים ומוסד פרטי לחינוך מיוחד) הביאה לכך שכ־2,700 ילדים הועברו למוסדות אחרים. עד כה הוחזרו למבנים ששוקמו רק כאלף מהם. בבית הספר חורב שברחוב חנה סנש, למשל, למדו כ־150 ילדים בשש כיתות בית ספר ובשתי כיתות גן, אך למרות הפגיעה הקשה במבנה מס רכוש קבע שניתן לבנות מחדש שתי כיתות ולכן הוא לא נהרס. לעומתו כל מבנה בית הספר אוצר החיים שבו למדו כ־180 ילדים נהרס, ובמקומו נבנים מבנים ניידים חדשים שיהיו מוכנים בקרוב.
8 צפייה בגלריה
בניין שנפגע ברחוב המכבים בבני ברק. כ־80 משפחות לא יכולות לחזור למבנים אף על פי שמבחינת מס רכוש רק אחד מהם מיועד להריסה
(צילום: אוראל כהן)
בבית הספר אוהל שרה למדו כ־120 ילדים בחינוך מיוחד והמבנה עובר כעת שיפוץ; בבית הספר חמד אפיקים למדו 170 ילדים, הוא פונה והמבנה נמצא בבנייה מחדש; בגני הילדים טולנפלד למדו כ־400 ילדים שפונו ממנו לאחר הפגיעה וכעת בונים שם 14 כיתות זמניות במימון משרד החינוך. בבית הספר פתחיה למדו 40 ילדים, ועד כה שופצה רק קומה אחת מתוך שתיים בשל מחלוקות עם מס רכוש; בבית הספר על''ה למדו 240 ילדים והוא נמצא בהליכי שיפוץ, אך בעירייה טוענים שגם במקרה זה מס רכוש לא העביר את מלוא הסכום הנדרש.
מבנים נוספים שנפגעו ונמצאים בהליכי שיפוץ, הם המרכז הטיפולי ברחוב המכבים 57, וגני ילדים באותו הרחוב. כמו כן, נפגעה ישיבת חב"ד, שמתנהלת באופן עצמאי מול מס רכוש.
בעקבות הפגיעה בבתי המגורים פונו בבני ברק מבתיהם כ־2,660 תושבים. רובם שבו לביתם אך כ־80 משפחות שגרו בשני מבני שיכון שנפגעו קשות ברחוב המכבים לא יכולות לחזור אליהם - אף על פי שמבחינת מס רכוש רק אחד מהם מיועד להריסה ואילו השני אמור לעבור תהליך שיקום. כך, בעוד מבנה אחד החל לקדם תמ"א 38 ועומד במבחן הכדאיות הכלכלית, המבנה השני נותר תקוע בחילוקי דעות אל מול מס רכוש. בעירייה מעריכים כי אחרון התושבים יחזור לביתו רק בעוד עשור.
אפשרות למכור ליזם והשתתפות של המדינה
מה קובע החוק החדש לפיצוי ושיקום במתחמים מורכבים?
לא נעים להודות בכך, אבל נפילת חלק מהטילים האיראניים באזורי מגורים ותיקים יצרה הזדמנות לשיקום מהיר בתצורה של התחדשות עירונית. בשונה ממצב שבו נפגע מבנה חדש שראוי ושווה כלכלית לשקם, כשמדובר במתחמים ותיקים, התחדשות עירונית היא הזדמנות לחדש את פני העיר ולספק לבעלי הדירות הישנות דירות חדשות וממוגנות. הבעיה המרכזית היא שלכל מבנה שנפגע יש סטטוס משפטי או תכנוני שונה, ושפעמים רבות לא התאימו לאף מתווה פיצוי שהפעילה המדינה. תזכיר החוק עבר בקריאה ראשונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בסוף דצמבר, וצפוי להגיע לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בטווח הזמן המיידי לאחר כמה שינויים שעבר, אך מדובר באיחור של שנים.
חוק דומה היה צריך לעבור כבר לפני שנים ולהתאים גם לתרחיש של רעידת אדמה בכך שהוא מציע לרשויות מסלול להתחדשות עירונית במתחמים שנפגעו, תוך קיצור הליכי התכנון והרישוי. על פי החוק, תינתן לרשות המקומית או לוועדה המקומית עדיפות להגשת תוכניות השיקום בשטחן. עם זאת, בעוד החוק יאפשר לרשויות חזקות ועשירות לקדם תוכניות מסוג זה ביעילות ובמהירות רבה יותר מאשר בהליך הרגיל שהיה דורש את אישורה של הוועדה המחוזית, הוא גם מאפשר למדינה לקחת אחריות על מתחם פגוע שנמצא ברשות מקומית חלשה, וכך לא להשאיר אותו לא מוקדם במשך שנים.
בנוגע לזכויות בעלי הדירה, החוק מבטיח הגנה מקיפה על זכויות עם אפשרויות לשיפוי ופיצוי כגון במסלול "Buy Out" שבו בעלי דירות יוכלו לבחור בין השתתפות בפרויקט ההתחדשות העירונית לבין מכירת זכויותיהם ליזם שיוביל את הליך השיקום לפי שומה שתיערך על ידי השמאי הממשלתי ותתבסס על שווי דירה חדשה ודומה באותו.
אפשרות נוספת שפותח החוק תהיה בתחום הסיוע הממשלתי. החוק קובע שהמדינה תשתתף במימון רכישת הזכויות באמצעות קרן הפיצויים, והיזם יחזיר את הכספים לאחר סיום הבנייה או בתוך חמש שנים ממועד החתימה, כך שתובטח התקדמות מהירה של הפרויקטים.
בתחום המיסוי, מתחמי השיקום יקבלו את מלוא ההטבות הקיימות בתחום ההתחדשות העירונית: פטור ממס שבח וממס רכישה בתנאים המקובלים, הפחתת היטל ההשבחה, פטור מאגרות, הארכת תשלומי השכירות לבעלי הדירות עד לשלב מתן ההיתר. ולסיכום: החוק מאפשר להוריד את שיעור הרוב הדרוש בהצבעה על תחילת פרויקט שיקום באזור פגוע ל־51% מהדיירים בו כדי להימנע מעיכובים.
