$
הכסף

איך מעסיקים מטפל זר וכיצד ניתן לחסוך אלפי שקלים בשנה - מדריך

העסקת מטפלים זרים עבור הורים או קרובי משפחה פוגשת עשרות אלפי ישראלים ללא הכנה מוקדמת. איך מתחילים, היכן ניתן לאתר מטפלים סיעודיים, מהם סעיפי ההוצאה וכיצד ניתן לצמצמם? מדריך למתחילים

אריאל כבירי 15:0124.11.20

עשרות אלפי אנשים בישראל נזקקים לשירותיהם של מטפלים זרים עבור הוריהם, ומדובר בנושא מאוד מורכב, הכרוך בהוצאה כספית גבוהה מאוד, המסתכמת באלפי שקלים בחודש. בדרך כלל הנושא פוגש בנו פתאום, באמצע החיים, ללא הכנה מוקדמת, כך שאנחנו מוצאים את עצמנו מבולבלים בתוך בליל החוקים, האפשרויות והחישובים הכספיים. עם זאת, ניתן לפשט כמה שיותר את תהליך העסקת מטפל זר ולהוזיל אותו באופן משמעותי.

 

תחנות בדרך להעסקת מטפל זר

 

תחנה ראשונה – פניה לביטוח הלאומי לבחינת הזכאות לקבלת אישור העסקה של מטפל סיעודי, על פי 5 קריטריונים.

תחנה שנייה – קבלת היתר העסקת מטפל/ת סיעודי/ת זרה ממשרד הפנים.

תחנה שלישית – מציאת מטפל/ת סיעודי/ת. למטפל חייבת להיות אשרת עבודה תקפה עבור האיזור המתאים בארץ והוא חייב להיות רשום בתאגיד מורשה לעובדים זרים על שם המטופל. חשוב לציין כי העסקת מטפל זר חייבת לכלול לינה בבית המטופל.

תחנה רביעית – קבלת גמלת סיעוד. קיימות 6 רמות שונות, לפי מצבו הבריאותי והכלכלי של המטופל. זכאי לגמלת סיעוד ברמה 6, לדוגמא, יקבל קצבה חודשית בגובה 5,326 שקל.

תחנה חמישית – רישום המטפלת באחד מתאגידי (סוכנות) העובדים הזרים, האחראי על רישום העובד מול רשויות הממשלה. בתמורה, ייגבה מכם תשלום חודשי על סך 70 שקל. יש לוודא שלסוכנות יש היתר ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

תחנה שישית – הכנת הבית למטפלת. יש להשתדל לספק תנאים טובים ככל האפשר למטפלת. ככל שהמטפלת תקבל יחס טוב יותר, המוטיבציה והנכונות שלה לטפל יעלו באופן משמעותי.

 

מהם סעיפי ההוצאה בהעסקת מטפל זר?

 

דיני העבודה בישראל אינם מבדילים בין עובד המחזיק באזרחות ישראלית לבין עובד זר. אי לכך, כאשר משפחה שוכרת את שירותיו של מטפל סיעודי זר היא מחוייבת לכל האמור בחוק בנוגע להעסקת עובד. מדובר בסכומי כסף משמעותיים, אשר אין להקל בהם ראש:

 

משכורת - שכר המינימום הוא 5,300 שקל לחודש. משרה מלאה נחשבת להיקף של 42 שעות. סה"כ השכר החודשי למטפלים זרים עומד בערך על 4,900 שקל (משתנה בשל קיזוז אפשרי של השתתפות המטפלת בהוצאות שכר דירה, הוצאות מחיה, תשלום עבור הביטוח הרפואי והוצאות עבור מזון). מסכום זה אפשר לשלם מקדמות (״דמי כיס״) בסך 430 שקל לחודש, אותם משלמים כל שבוע. בסופו של דבר יש לשלם בסוף החודש, עד ל-10 בכל בחודש, סכום של 4500 שקל.

מנוחה שבועית – כל עובד זכאי למנוחה שבועית של 25 שעות. במקרה שבו העובד הועסק בשעות המנוחה השבועית, הוא זכאי לשכר על שעות אלו בשיעור של 150% משכרו הרגיל.

ביטוח בריאות – חובה לכל תקופת ההעסקה. מומלץ לעשות זאת באופן ישיר, מול סוכן ביטוח. כך תוכלו לחסוך את העמלות אותם מקבלים גופי הסיעוד השונים. חשוב לדעת כי החוק מתיר למשפחה לנכות מחצית מעלות הביטוח משכרו של המטפל. (זאת עד לגובה של בחודש 143.97 שקל).

חופשה בחגים – המטפל זכאי לחופשה בתשלום עבור 9 ימי חג בשנה, בהתאם לחגי דתו או בהתאם לחגים יהודיים – על פי בחירתו. התשלום עבור עבודה ביום החופשי הינו שכר מינימום כפול 150 אחוז. התשלום עבור עבודה ביום חג לאומי הינו 360 שקל ליום.

חופשה שנתית – בהתאם לוותק שצבר העובד, מינימום 14 ימי חופשה נטו (לא כולל יום המנוחה השבועי). חישוב התשלום עבור חופשה שנתית: השכר החודשי (כולל דמי כיס) מחולק ב- 25 (ימי עבודה בחודש) ובלבד שלא יפחת ממינימום של יום עבודה אחד.

ימי מחלה - בדומה לכלל העובדים במשק הישראלי.

דמי הבראה - בתום שנה אחת של עבודה, המטפל זכאי לתשלום עבור 5 ימי הבראה, בשנה השנייה והשלישית 6 ימי הבראה ובין שנת העבודה הרביעית ועד לשנת העבודה העשירית כ-7 ימי הבראה. התעריף ליום הבראה הינו 378 שקל ליום.

פנסיה - נושא הפנסיה הוא אחד הנושאים החשובים ביותר שיש לשים אליהם לב בעת העסקת מטפל זר בסיעוד. באמצעות התנהלות נכונה ומדוקדקת תוכלו למנוע מצב של תביעה על ידי העובד הזר בשל הפרשות שאינן תקינות. שיעור ההפרשה לפנסיה עומד על 6.5% משכר העובד.

פיצויי פיטורים - בדומה להפרשות עבור ביטוח פנסיוני, המשפחה מחוייבת בהפרשת מרכיב הפיצויים עבור העובד הזר. גם במקרה זה, חשוב מאוד להקפיד על הפרשות תקינות על פי חוק, בכדי להימנע מכל תביעה או תלונה אפשרית. שיעור ההפרשה לפיצויים עומד על 8.33% משכר העובד.

ביטוח לאומי -ברוב המקרים, קיים פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי על תשלום למטפל בגובה של עד 5,500 שקל מעל גמלת הסיעוד המתקבלת.

 

לכל סעיף הוצאה יש מועד תשלום משלו ואם נראה לכם שזה די מסובך לעקוב אחר כל ההתרחשות הזו במהלך סיטואציה סיעודית, אתם כנראה צודקים. מתפקידם של חברת הסיעוד והתאגיד לסייע בידיכם עם התשלומים השונים ובפרט עם גמר החשבון בסיום ההעסקה.

 

חשוב ביותר: יש לתעד את כל התשלומים השונים, על מנת שתוכלו להוכיח בבוא העת שהמטפל אכן קיבל אותם. העסקת מטפל סיעודי לאורך מספר שנים מסתכמת בעשרות ואפילו מאות אלפי שקלים, אך אם לא תתעדו את התשלומים השונים, ייתכן ותצטרכו לשלמם בשנית! בתי הדין לעבודה נוטים באופן גורף לטובת העובדים (אגב, לא רק בתחום הסיעוד) ואם תתקלו בתביעה כלשהי, הסיכויים הם מראש לרעתכם. הקפידו על התשלומים במועדם כדי לא לשלם פי כמה וכמה מאוחר יותר.

 

היכן ניתן לאתר מטפל סיעודי

 

  • לשכות פרטיות (תאגידים) - בעלות רישיון והיתר מרשות האוכלוסין וההגירה להבאה, תיווך, וטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד. דמי ההשמה עומדים על 2,000 שקל לעובד.
  • חברות סיעוד- אמנם הן לא עוסקות בהבאה והשמה של עובדים זרים, אך יכולות לקשר את המשפחה ללשכה פרטית עמה הם עובדים או קשורים. החברה עוסקת בהשמה של מטפלים סיעודיים ישראלים, בביתם של אנשים מבוגרים, אשר אושרה להם גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי. חשוב לציין כי יש חובה לעבוד מול תאגיד, אולם אין חובה לעבוד מול חברת סיעוד.
  • איתור באופן עצמאי - אם שמעתם על עובד זר (או עובדת) שסיים את עבודתו אצל מעסיק כלשהו ועדיין יש לו זכות חוקית להישאר בארץ, או אם המליצו לכם על עובד בחו"ל ואתם מעוניינים להביאו לישראל, יש לקשר עובד זה עם לשכה פרטית. לא ניתן להעסיקו, כאמור, מבלי שיהיה רשום בלשכה פרטית.
  • אתרים ייעודיים למציאת מטפלים

 

אפשרויות ההעסקה הקיימות

 

העסקה במקביל

הזכאים לגמלת סיעוד יכולים להעסיק מטפל זר, במקביל עם חברת הסיעוד. במצב כזה, המשפחה מתנהלת מול 3 גורמים שונים – תאגיד העובדים הזרים, חברת הסיעוד עמה היא מעסיקה את המטפל הזר והמטפל הסיעודי עצמו. כך למשל, במקרה של משפחה המעסיקה מטפל זר בהעסקה משותפת עם חברת הסיעוד לזכאי ברמה 6, חברת הסיעוד תממן 26 שעות שבועיות (שהן למעשה מס' השעות המקסימלי להעסקת עובד זר ברמה 6) ואילו משפחתו של המטפל תממן באופן פרטי כ- 16 שעות שבועיות, המשלימות למשרה מלאה בת 42 שעות שבועיות. אם ממירים זאת לאחוזים, המשפחה אחראית על 38% מתשלומי ההעסקה של המטפל (כולל כל התשלומים הנלווים, כדוגמת הפרשה לפנסיה, דמי הבראה וכדו').

העסקה ישירה

זכאי גמלת סיעוד יכולים לבחור לקבל את מלוא גמלת הסיעוד לחשבון הבנק שלהם ולהעסיק עובד זר בצורה ישירה ומלאה, ללא שילוב חברת סיעוד כלשהי בתהליך. לכל משפחה המעסיקה מטפל/ת זר/ה קיימת הזכות לבקש לקבל את מלוא גמלת הסיעוד מהביטוח הלאומי בכסף.

 

מטפלת סיעודית, ארכיון מטפלת סיעודית, ארכיון צילום: עמית שעל

 

 

מהם היתרונות של העסקה ישירה?

חיסכון כספי משמעותי - חברות הסיעוד מקבלות מהביטוח הלאומי 'עמלה' גבוהה, אשר נחסכת במקרה של העסקה ישירה. מדובר בחיסכון כספי עצום של מאות שקלים בחודש, העשוי להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים. לאחרונה אף פותחה מערכת טכנולוגית חכמה שמסייעת לבני המשפחה בהעסקת מטפל זר, המבצעת את כל החישובים הדרושים.

 

גמישות בהעסקה - יתרון נוסף לשימוש בגמלה בכסף להעסקה ישירה הוא כל נושא החופשים וההיעדרויות של המטפל. המשפחה אינה תלויה יותר בזמינות (או יותר נכון, בחוסר הזמינות) של המטפלים המשתייכים לחברת הסיעוד ויכולה לאתר בצורה חופשית ולא מוגבלת מטפל מחליף, לימי היעדרותו של המטפל הקבוע.

 

לסיכום: העסקת עובד זר היא בדרך כלל גזירה שלא ניתן להימנע ממנה, אך ככל שנדע יותר וניעזר בכלים מקצועיים, כך נצליח לעבור את התהליך כולו בצורה קלה יותר, ברורה יותר, עם הרבה יותר שקט נפשי וחשוב לא פחות – עם חיסכון כספי משמעותי ביותר של אלפי שקלים בשנה.

 

הכותב, אריאל כבירי, הוא המייסד של אתר iSavta, מומחה רב שנים בכל הקשור להעסקת מטפלים סיעודיים.

x