$
הכסף

מסתמן: המינימום של מסגרת כרטיסי האשראי יעלה ל-12 אלף שקל

בנק ישראל, משרד האוצר והבנקים הגדולים מנהלים מו"מ להעלאת סכום המינימום שנקבע ברפורמת שטרום על 5,000 שקל. בדיון בוועדת הכספים אמרה אתמול נציגת בנק ישראל כי המתווה החדש נולד בשל משבר הקורונה. מקס וישראכרט מתנגדות

נעמי צורף 07:5411.08.20

המתווה המתגבש בין בנק ישראל, האוצר והבנקים עשוי לכלול העלאה בסכום המינימלי האפשרי לקיצוץ מסגרות אשראי בנקאי, זאת במטרה להגן על מעמד הביניים שנפגע משמעותית ממשבר הקורונה.

 

ב"חוק שטרום" נקבע כי אין לקצץ מסגרות אשראי לפחות מ־5,000 שקל, אולם בשל השלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה, מתנהל מו"מ להעלאת הסכום לטווח שבין 7,000 שקל ל־12 אלף שקל.

 

אפשרות נוספת שנבחנת היא הפחתה בסכום הכולל הנדרש בקיצוץ, שעומד כיום על 50% מסך מסגרות כרטיסי האשראי של כל אחד מהבנקים. אתמול התנהל דיון בוועדת הכספים בראשותו של ח"כ משה גפני בנושא קיצוץ מסגרת כרטיסי אשראי בנקאיים ללקוחות הבנקים הגדולים.

 

יו"ר ועדת הכספים משה גפני ונגיד בנק ישראל אמיר ירון. המתווה מתגבש יו"ר ועדת הכספים משה גפני ונגיד בנק ישראל אמיר ירון. המתווה מתגבש צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

כפי שפורסם ב"כלכליסט", במסגרת חוק שטרום צריכים בנק הפועלים ובנק לאומי לקצץ 50% מהמסגרות בכרטיסי האשראי ללקוחותיהם עד סוף השנה. הבנקים כבר ביצעו חלק מהקיצוץ בשלוש השנים האחרונות, אולם לפי הערכות, נותר להם לקצץ 10 מיליארד שקל נוספים מתוך סך של 20 מיליארד שקל.

 

נציגת בנק ישראל בדיון, ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, אמרה כי בנק ישראל מבקש לגבש מתווה חדש יחד עם האוצר בגלל שינויים שחלו בעקבות הקורונה. "מצב המשק הוא לא מה שהיה לפני חצי שנה, יכולה להיות פגיעה בלקוחות ואנחנו רוצים לקבל החלטה מושכלת", אמרה.

 

הבנקים נדרשו לבצע את הקיצוץ במסגרת חוק שטרום, רפורמה שעברה לפני שלוש שנים וחצי ומטרתה היתה להגביר את התחרות במערכת הפיננסית ולחזק את השחקנים החוץ־בנקאיים בפעילותם מול משקי הבית. הקטנת מסגרות האשראי צפויה לפגוע בהכנסות הבנקים משימוש בכרטיס אשראי, שכן הם נהנים מהכנסות בגין היקף השימוש. המטרה היתה שמי שירוויח את אותן הכנסות יהיו חברות כרטיסי האשראי. לבנקים ניתן עד סוף 2020 לבצע את המהלך, כשהיקף המסגרת המקוצץ יישאר בתוקף למשך שלוש שנים.

 

כבר כשהנושא עלה בוועדת שטרום, התנגדו הבנקים לגובה המינימלי של המסגרות וביקשו להעלותו, ובקרב חברות כרטיסי האשראי טוענים כי הבנקים מנצלים את משבר הקורונה כדי לפגוע בתחרות ולהשיג מטרה שאינה קשורה למשבר או לפגיעה במעמד הביניים.

 

מחר תדון ועדת הכלכלה בנושא ולאחר מכן יצטרכו שר האוצר ישראל כץ ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לגבש דעתם בנושא, ויהיה עליהם לאשר את השינויים האפשריים בחוק בוועדת הכלכלה. הנושא קשור יותר לוועדת הכלכלה מאשר לוועדת הכספים, ומקורבים מסבירים כי הדיון הכפול מתבצע משיקולים פוליטיים בלבד, ולא משיקולים מהותיים. בדיון בוועדת הכלכלה צפוי להשתתף המפקח על הבנקים יאיר אבידן.

 

מחברות כרטיסי האשראי מקס וישראכרט נמסר: "החברות מקס וישראכרט שהופרדו משני הבנקים הגדולים במטרה לקדם את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית, מודיעות כי נערכו מבעוד מועד להציע מסגרות חלופיות בהיקף המסגרות שיופחתו על ידי הבנקים, וזאת בהתאם לקבוע בחוק ולרפורמה שהובילו הממשלה, הכנסת ובנק ישראל. יהיה זה לא ראוי לנקוט כל צעד שיעכב את הרפורמה ויפגע בתחרות לטובת הציבור, משקי הבית והעסקים, דווקא כשאלה נזקקים לה יותר מכל".

x