שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הכסף

מחקר: פושטי רגל נאלצים לשלם לנושים יותר מההכנסה הפנויה שלהם

חוקרים מהמרכז הבינתחומי ואוניברסיטת בר אילן בדקו 82 תיקים של פשיטת רגל - ומצאו כי מחצית מהחייבים משלמים עד 2,500 שקל לשנה מעבר ליכולתם; מספר גדול של נושים פיננסים מביא ברוב המקרים להגדלת הסכום שעל החייב לשלם

אדריאן פילוט 19:5412.01.20

המערכת הישראלית מזניחה את האזרחים שהגיעו לחדלות פירעון - כך עולה ממחקר חדש של ד"ר מורן אופיר וד"ר נטע נדיב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה וד"ר יבגני מוגרמן מאוניברסיטת בר אילן. יצוין כי בספטמבר האחרון נכנס לתוקפו חוק חדש שאמור לתת מענה לבעיות אלה.

 

לפי המחקר, המבוסס על 82 תיקי פשיטת רגל של אנשים פרטים (לא חברות) מהשנים 2012-2016 בבתי משפט במחוז מרכז ותל אביב (שם מתנהלים רוב התיקים) המהווים מדגם מייצג, ההכנסה הפנויה החודשית הנותרת לתשלום בתיק החוב נמוכה מגובה צו התשלומים הנקבע בהחלטת בית המשפט. זאת, אף שהן ממוצע ההכנסות והן ההכנסה החציונית של החייב (ובני משפחתו כפי שמחייב החוק) גבוהים מממוצע ההוצאות ומההוצאה החציונית, בהתאמה.

 

כלומר, המחקר מעלה כי למרות שהחייבים מכניסים יותר ממה שהם מוציאים, התשלום לנושים גבוה מההכנסה הפנויה שלהם.

 

החוקרים בחנו את הפער בין צו התשלומים לבין היכולת של החייב לשלם (כלומר הפער בין ההכנסות להוצאות, המכונה בהמחקר "פער הצו".  לפי המחקר, הפער הממוצע במדגם עמד על 159 שקל לחייב לחודש (כ-1,920 שקל לשנה), ופער הצו החציוני היה כ-211 שקל לחייב לחודש - כלומר מחצית מהחייבים משלמים עד ,2,500 שקל לשנה מעבר ליכולתם.

 

נתונים אלו מעידים על כך שהן בממוצע והן בחציון, החייבים נדרשים לשלם בכל חודש סכומים גבוהים מיכולתם לשלם, ולמעשה בדרך זו עשויים לצבור חובות נוספים מחדש, דבר העשוי להקשות על מאמצי השיקום הכלכלי של החייבים.

 

 

(ארכיון) (ארכיון) צילום: bigstock

 

"פער גבוה בין צו התשלומים שנקבע לחייב בהליך לבין יכולתו של החייב לשלם מביא לכך שבמקרים רבים החייב לא יוכל לשלם על פי הצו שנקבע לו בבית המשפט. זה חותר תחת מטרת ההליך לקידום שיקום כלכלי ומביא לאובדן ערך כלכלי רב כך שכל הצדדים המעורבים יוצאים נפסדים. החייב שלא מצליח לחזור למסלול של קיום חיים כלכליים נטולי חובות והנושים שלא יצליחו להיפרע גם מחלקיות החוב כלפיהם", מסבירה אופיר בשיחה עם כלכליסט.

 

לפי המחקר, לתוצאה זו השפעה כפולה: ראשית, היא עשויה להביא קביעת צו תשלומים שסביר שלא יעלה בידי החייב לשלמו באופן תדיר, דבר שעשוי להוביל לביטול הליך חדלות הפירעון והשארת החייב ללא פתרון; שנית, אם החייב כן ישלם לקופת הכינוס - הדבר יבוא על חשבון תשלומים אחרים, כך שייווצרו חובות חדשים. "השפעה זו לא רק שעשויה להציג את החייב כחסר תום לב ולהוציאו מההליך, יש בה גם כדי לפגוע במטרת ההליך לשיקום החייב מהתנהלות כלכלית תחת חובות", נכתב במחקר.

 

עוד עולה מהמחקר כי  קיים קשר חיובי ומובהק בין מספר הנושים הפיננסיים (בנקים) לפער הצו; כלומר, לא תלות בגובה החוב, ככל שיש מספר גבוה יותר של נושים מסוג זה, אשר הוכרו על ידי בית המשפט כ"נושים מקצועיים", כך "פער הצו" יהיה גבוה יותר. ממצא זה מנוגד לדפוס התנהגות השכיח בקרב חייבים,שכדי לנהל חובות, נוטלים הלוואות קטנות אך מרובות מכמה מוסדות פיננסיים שונים.

 

המחקר בעצם מעלה כי דפוס התנהגות זה פוגע בסיכויי השיקום העתידיים של החייב, מאחר שהוא מוביל לפער צו גבוה יותר. הסבר אפשרי לממצא הזה הוא שהנושים המקצועיים מיוצגים היטב בהליך, ומגיעים לתוצאה טובה יותר עבורם, שמשמעותה קביעת צו תשלומים גבוה יותר.

 

החוקרים מצאו כי נוכחות של יותר מגורם פיננסי אחד בתמהיל הנושים, גורמת לכך שהחריגה בהפרש בין פער הצו לבין היכולות לשלם גדל בכ-650 שקל בחודש - מ-160 לכ-810 שקל. 

רוצים לדעת מה מגיע לכם? לחצו כאן למדריך הזכויות המלא

x