רק עשרות בעלי צ'יינג'ים הגישו בקשות לקבלת רישיון

רק עשרות בודדות בלבד של בעלי צ'יינג'ים (חלפני מט"ח) הגישו עד כה בקשות לקבלת רישיון, זאת מתוך כ־1,100 עוסקים בתחום, כך נודע ל"כלכליסט". ב־1 ביוני בעלי צ'יינג'ים שלא יגישו בקשות לרישיון לרשות שוק ההון צפויים להיתקל בבעיה מול המערכת הבנקאית בנוגע להמשך הפעילות בחשבון הבנק של העסק, ואף להיחשב כלא רשאים לפעול בתחום עיסוקם. זאת על רקע החקיקה החדשה שתיכנס לתוקף - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. ברשות שוק ההון לוחצים בשבועות האחרונים על החלפנים להגיש בקשות באמצעות פנייה לעורכי דין המגישים עבורם את הבקשות.

החקיקה החדשה דורשת להגיש בקשה לקבלת רישיון כשיש לעמוד בכמה דרישות שהן חריגות מאוד בנוף של החלפנים – ריתוק הון בצד, לפחות 300 אלף שקל עד מיליון שקל לפי היקף פעילות, ודרישות ממשל תאגידי כמו מינוי דירקטורים.

הממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר צילום: אוראל כהן

שוק חלפני המט"ח מורכב מבעלי עסקים רבים שמחזיקים בחנות "פינתית" כמו גם מעסקים גדולים יותר שלהם סניפים. חלק מהחלפנים, במקביל להמרות המט"ח, גם מעמידים הלוואות ומבצעים ניכיון צ'קים. וכאן גם טמונה הסיבה לעיכוב. החוק היבש דורש מהעוסקים בתחום לרתק בצד היקף הון שנגזר מהיקף המחזור של העסק. השאלה היא מהו מחזור זה. מבחינת החוק, במחזור יש להכליל כל פעולת המרה. כך לדוגמה המרת מט"ח של 1,000 דולר נספרת פעמיים - הן השווי הדולרי והן השווי השקלי. בעלי עסקים בתחום טוענים שהחוק שוגה כשבחר להגדיר באופן זה את המונח מחזור, מכיוון שהמרת מט"ח נעשית באותו רגע - ונכון להכליל בו רק עמלה. בנוסף, חלפנים המעמידים גם אשראי או נכיון צ'קים, הגדרת מחזור עבורם מורכבת יותר ולא מחושבת רק לפי העמלה שגורף הצ'יינג' לכיסו.

עו"ד אורי גולדמן, יועץ משפטי לאיגוד נותני שירותים פיננסיים, אמר ש"המצב שנוצר עקב העיכובים של הרגולטור עלול להוביל לכך שב־1 ביוני יסגרו הבנקים חשבונות. אנו תקווה שתרד הוראה מתאימה מהפיקוח". רשות שוק ההון מסרה: "הרשות עובדת במרץ לטפל ברישוי תוך ייעול התהליך אך איננה מתפשרת על הקריטריונים הנדרשים".