שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נשואים + מינוס
נשואים פלוס מינוס גג עמוד משפחה פלוס מינוס טיזר צד

נשואים + מינוס

"מפחיד איך פתאום אין דרך לשלם על הילדה, על הדירה או על אוכל"

מערכת היחסים של ענת ויניב החלה בשני מינוסים בבנק: יניב נקלע לחוב בגלל הלימודים לתואר הראשון, וענת שקעה בהוצאות על בתם הבכורה. כשהפכו למשפחה, תפחו החובות, עד שהבנק סגר להם את הברז

שאול אמסטרדמסקי 06:5022.10.14

נקודת ההתחלה

כבר בנקודת ההתחלה המצב של בני הזוג לא היה טוב. ענת ויניב התחילו את החיים המשותפים שלהם במינוס כולל של 40 אלף שקל.  

המינוס של יניב נוצר עוד בתקופת הלימודים. "חייתי ממשרה חלקית כנציג תמיכה באינטרנט. ההורים שלי לקחו הלוואה של 50 אלף שקל כנגד הבית שלהם כדי לעזור לי בלימודים. גרתי במעונות באריאל, לא בזבזתי כלום, אבל החיים נורא יקרים. בסוף בכל זאת גמרתי במינוס של 20 אלף שקל".

 

בזמן שיניב למד, ענת גידלה את בתם הבכורה וצברה מינוס משלה. "גרתי לבד בשכירות עם ילדה קטנה, ויניב היה מגיע מהמעונות בסופי השבוע. שילמתי הרבה על החינוך שלה, שלא הייתי מוכנה להתפשר עליו, אף שהמשכורת שלי היתה 3,500 שקל סך הכל".

 

ההידרדרות

הדרך למטה היתה מהירה. יניב: "באופי שלי אני לא יכול להיות חייב למישהו. אני אעבוד בכמה עבודות שצריך כדי לסגור את החוב. העניין הוא שלא הצלחנו לשלוט בהוצאות. כל מה שאתה עושה, כל דבר קטן, הופך לבעיה גדולה. לא רצינו להצטמצם באוכל ובתרופות אז פשוט הוצאנו. ההידרדרות קרתה מהר מאוד".

 

את החור בכיס מילאו ההלוואות מהבנקים, עד שאפילו זו נהייתה בעיה. "היה לנו חשבון בבנק יהב. אני הכנסתי אז 8,500 שקל בחודש וענת 3,500 שקל. חיינו בקושי. היה לנו מינוס של 20 אלף שקל ועוד הלוואה של 20–30 אלף שקל מהבנק הבינלאומי והלוואה של 15–17 אלף שקל מבנק הפועלים.

 

"אחרי שהגענו למינוס של 20 אלף שקל בנק יהב סגר לנו את הברז, והצ'קים התחילו לחזור. בדיוק התחלתי עבודה שמכניסה יותר כסף, אבל בבנק החליטו שהם סוגרים את הסיפור".

 


 

 

נקודת השבר

אז הבנק סגר את הברז וכרטיסי האשראי התחילו לא לעבור בסופר. ענת: "מפחיד שפתאום אין דרך לשלם על הילדה, את שכר הדירה, על אוכל. אתה בא לגהץ את הכרטיס ומגלה שהוא נחסם, לא עובר".

 

בשלב הזה לא נשארה להם ברירה. "בכל ערב, אחרי שהיינו משכיבים את הבנות, יניב היה אומר שהמצב על הפנים, שעוד חודש או חודשיים לא נוכל לשלם שכר דירה. ואני תמיד אמרתי שהוא מגזים. היתה לי תחושה שנסתדר, לא משנה מה. קיבלתי את הבום כשהייתי צריכה לעזוב את העבודה ואת הבית. רק אז נפל לי האסימון".

 

הפתרון היה לחתוך בדרמטיות את ההוצאות ולהתארגן מחדש. "היינו צריכים לעבור לגור עם ההורים של ענת בנצרת עילית, ואח"כ עברנו לבאר שבע, לאמא שלי. נסעתי בכל יום מבאר שבע לעבוד במרכז. וכשנגמרה לי האפשרות להמשיך לעבוד שם, חזרנו צפונה", אומר יניב.

 

מהיום להיום

"מהר מאוד ההתנהלות שלך הופכת להיות יומיומית ולא חודשית. אתה לא יודע איך תשרוד מחר. החודש שלך מתחיל אחרי 10 בחודש, כשנכנסת המשכורת, ואחרי שאתה משלם ומשלם לא נשאר לך כלום".

 

משפחת בוקובזה: יניב (33), ענת (33), מעיין (8), עלמה (4), איילה (1) משפחת בוקובזה: יניב (33), ענת (33), מעיין (8), עלמה (4), איילה (1) צילום: אבישג שאר ישוב

 

פעמונים

אחרי שחזרו להורים, חברה של ענת פתחה משפחתון באחוזת ברק, יישוב בקרבת עפולה, והזמינה אותה לעבוד עבורה. "עברנו לגור פה ושכרנו את הקומה העליונה של הבית שלה. זה היה אינטימי ונחמד. פינת המשחקים היתה בפרוזדור. שילמנו שכר דירה נמוך מהשכר בשוק, ושם התחלנו את התהליך עם פעמונים, שעזרו לנו לצאת מהבוץ".

 

פעמונים הוא ארגון שמעניק ייעוץ פיננסי ללא תשלום למשפחות שנקלעו למצוקה פיננסית. ההכרה שהם חייבים להיעזר בגוף חיצוני הגיעה מיניב. "ידעתי שאם יחזרו לנו צ'קים והחשבון יוגבל, יהיה לנו אות קין כלכלי לכל החיים. זה כתם שחור שלא יורד. כבר חזרו שבעה צ'קים, עוד שלושה וזה היה נגמר".

 

בפעמונים סייעו להם לפרוס מחדש את החובות, להקטין את ההחזר החודשי ולהתחיל לצמצם את ההוצאות. "הלכתי לבנק הפועלים ושם נתנו לנו הלוואה של 73 אלף שקל כדי לכסות את כל המינוסים. לקחנו כרטיס חיוב דיירקט כדי לא להשתמש בכרטיס אשראי".

 

הבנקים

אחת ההלוואות הפופולריות בבנקים היא הלוואה לכיסוי המינוס. לרוב אם מי שלוקח את ההלוואה לא משנה את ההתנהלות החודשית שלו, המינוס צומח מחדש ופתאום נדרשת הלוואה נוספת. "הבנקים שמחו לתת לי הלוואות. אתה צריך לקחת הלוואה כדי לעבור בנק ולסגור את ההלוואה מהבנק הקודם; הם לוקחים על זה הרבה כסף וחונקים לך את המסגרת החודשית.

 

"האמת, אני כועס על הבנקים, כי הם נתנו לי קרדיט. הם היו צריכים לעצור אותי קודם ולאפשר לי להוציא רק את סכום ההכנסה החודשית שלי. אם הם היו קובעים שאי אפשר לקחת הלוואה שההחזר עליה גדול מההכנסה, אנשים היו מתרגלים לחיות ממה שיש להם, כי לא היתה ברירה. אבל פה יש שיטה שאומרת: תחיה ממה שאין לך, תחיה יותר טוב ממה שאתה יכול באמת, ותשלם אחר כך. אבל האחר כך הזה מצטבר".

 

ההורים

"בלי ההורים היינו במקום מאוד מאוד רע, שקשה מאוד לצאת ממנו. אני לא רואה איך אנשים יכולים לצאת מהמקום הזה בלי עזרה כלכלית. הם עדיין עוזרים לנו — קונים נעליים לילדות, אוכל, חיתולים או מגבונים. כל דבר עוזר".

 

ודירה? על זה באמת אפשר רק לחלום. "אם להיות ריאלי, לעולם לא נצליח לקנות דירה, אם זה תלוי רק בנו, כי בחיים לא נצליח לחסוך 300 אלף שקל. אני כבר אפילו לא חולם על זה".

 

יוקר המחיה >

"מהמשכורת אי אפשר לחיות. 12 אלף שקל, המשכורת שלי נטו בחודש, נעלמים. אולי משום שאנחנו משלמים החזר חודשי של 1,300 שקל על הלוואות, ויש הרבה הוצאות על הילדות. בשורה התחתונה אנחנו לא מצליחים לשים שקל בצד".

 

ואם היו נכנסים עוד 3,000 שקל בכל חודש? "זה לא יעזור. אתה תמיד תחיה יותר מרמת ההכנסה שלך. אתה רוצה לחיות את החיים, לצאת מדי פעם לחופשה משפחתית. הכל נורא יקר". ענת מסכימה. "אני לא יודעת אם אנחנו יכולים לרדת יותר ברמת החיים. אין לנו טלוויזיה, יש לנו מכשיר די.וי.די שלקחנו מההורים. אנחנו משתדלים שהקנייה השבועית לא תהיה גבוהה מ־500 שקל, כולל אוכל לתינוקת וחיתולים".

 

מבחן ה־8,000

מה יקרה אם תיפול עליכם הוצאה לא מתוכננת של 8,000 שקל? "למה אתה אומר 8,000 שקל? גם 5,000 שקל זה בלתי אפשרי. אתן לך דוגמה. יש לנו שתי מכוניות, אחת מהעבודה ואחת שלנו. את הרכב שלנו אני לא מצליח להעביר טסט כבר שנתיים, כי אין לי כסף לטסט ולביטוח, אז הוא לא זז. הוצאה כזו תיצור לנו מינוס עצום לכמה חודשים טובים".

 

ילדים

ליניב וענת יש היום שלוש בנות, ענת רוצה עוד ילד. אף שהיא יודעת שמדובר בהוצאות אדירות, זה לא משהו שהיא מוכנה לוותר עליו. "נכון, עוד ילד זה יקר בטירוף. אז נחכה עוד שנתיים, שהבת הקטנה תגיע לגיל 3, והגן כבר יעלה פחות כסף ותהיה לנו אפשרות כלכלית.

 

"אם הייתי מחכה שיהיה לי כסף בשביל לעשות ילדים, אז לא הייתי עושה אף אחת מהבנות שלי. אני לא צריכה עזרה מהמדינה. אני עובדת קשה, אני חוסכת לנו את הצהרון לילדות כי אני מתחלקת עם חברות, אני עובדת בחגים, ויניב עובד עד הלילה. אנחנו עובדים קשה מאוד. אבל שלא יהיו לי ילדים? אין דבר כזה".

 

ומה תעשו כשתגיע בת־המצווה של הגדולה? "אני אקח הלוואה, ואני מקווה שלא אכנס למינוס. אני בונה על יניב, הוא הלמדן בינינו. הוא עשה תואר ראשון, אני מקווה שהוא ייצא לתואר שני, ואני בונה על זה שהוא יכניס יותר, שירוויח בהתאם להשכלה שלו".

 

חלומות

יניב חולם על אקזיט. "אני יוזם ועושה דברים משל עצמי. אני מרוויח מפרסומות באפליקציות שאני עושה ורוצה להפוך את זה למקצוע, שנשחרר אפליקציות ברמה גבוהה ונתחיל להרוויח מזה הרבה כסף. רק היוזמה תכניס לנו כסף. זה הדבר, לא המשכורת. אני רוצה להכניס 20–30 אלף שקל בחודש, ולא מעבודה, אלא מעסק שמתגלגל.

 

"הבעיה היא שבעוד 15 שנה אף אחד לא יעסיק אותי במקצוע הזה. בארה"ב יש מתכנתים גם בגיל 50, בישראל בגיל 45 אתה בבית. ברגע שאתה לא עומד בקצב הישראלי המטורף אתה מחוץ למשחק".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x