$
צעירים

לא רק במתמטיקה - תלמידי ישראל במקום הרביעי מהסוף במבחני פיזה בידע כלכלי

ישראל דורגה במקום ה-15 מתוך 18 המדינות בהן נערכו המבחנים של ארגון ה-OECD. פחות מ-30% מבני הנוער בישראל מחזיקים בחשבון בנק בהשוואה ליותר מ-70% באוסטרליה, בלגיה או צרפת

מעין מנלה 11:0109.07.14

ההבנה והידע של בני הנוער בישראל בעניינים כספיים דלה לעומת זו של חבריהם בעולם, כך לפי תוצאות מבחני הפיזה באוריינות פיננסית שערך ארגון ה-OECD. תלמידי ישראל דורגו במקום הרביעי מהסוף בין 18 מדינות בהן נערכו המבחנים ב-2012.

במקום הראשון דורגה סין ואחריה בלגיה. ההבנה הכלכלית של התלמידים הישראלים טובה יותר רק מזו של תלמידי סלובקיה, איטליה וקולומביה. הציון הממוצע של התלמידים בישראל היה 476, כאשר הממוצע ב-OECD עמד על 500 ובסין הציון הממוצע היה 603. טווח הציונים במבחן נע בין 200 ל-800 נקודות.

 

המבחנים בדקו ידע ויכולת להחליט החלטות פיננסיות ברמות שונות בקרב בני 15. בני הנוער בגיל זה הם כבר צרכנים של שירותים פיננסיים כמו חשבונות בנק ויש להם גישה ויכולת לרכוש מוצרים באינטרנט. אחת השאלות במבחן, לדוגמא, הציגה חשבונית והתלמידים נתבקשו להסביר מה משמעותה, האם זו דרישת תשלום או קבלה. בשאלה בדרגת קושי גבוהה יותר, נדרשו התלמידים להחליט האם עדיפה הלוואה גבוהה יותר בריבית נמוכה יותר עם החזר חודשי זהה להלוואה קיימת בריבית גבוהה יותר.

 

אחד ההסברים האפשריים לתוצאות הנמוכות של התלמידים הישראלים במבחני האוריינות שקיים קשר בין תוצאות המבחנים במתמטיקה והבנת הנקרא לבין התוצאות במבחני האוריינות הפיננסית. עם זאת, ישנן מדינות, כמו צרפת ואיטליה בהן למרות התוצאות הגבוהות במתמטיקה וקריאה - תוצאות מבחני האוריינות הפיננסית היו נמוכים. התוצאות של תלמידי ישראל במבחני האוריינות הפיננסית היו נמוכים גם ביחס לתוצאות במתמטיקה והבנת הנקרא. כמו כן, שיעור התלמידים בישראל אשר לומדים בבית הספר חינוך פיננסי נמוך מ-30% וגבוה רק משיעורם בספרד ואסתוניה.  

 

בשנת 2011 הוכנסה תוכנית לחינוך פיננסי במערכת החינוך בישראל. בשלב ראשון הוכנסה התוכנית כפיילוט ל-25 בתי ספר וב-2012, השנה בה נערכו מבחני הפיזה, הצטרפו עוד כ-70 בתי ספר. התוכנית נועדה לתלמידים בכיתה י' והתבססה על 30 שעות שבועיות והכשרות מורים ייעודיים בתחום.  

 

תלמידים בישראל, ידע פיננסי דל תלמידים בישראל, ידע פיננסי דל צילום: טל שחר

 

נתון מפתיע שעולה מדו"ח ה-OECD הוא שבישראל, שיעור בני ה-15 אשר מחזיקים בחשבון בנק נמוך יחסית לשאר המדינות המפותחות. פחות מ-30% מבני הנוער בישראל מחזיקים בחשבון בנק משלהם בהשוואה ליותר מ-70% באוסטרליה, בלגיה, אסתוניה, צרפת, ניו זילנד וסלובניה. לעצם ההחזקה בחשבון בנק לא הייתה השפעה לטובה על הציונים במבחני האוריינות הפיננסית. גם הבדלים מגדריים לא השפיעו על התוצאות, כאשר בישראל נרשם הבדל של 6 נקודות בממוצע לטובת הנערות.

 

ברחבי מדינות ה-OECD, יש קשר בין מצב סוציו-אקונומי לבין התוצאות במבחני האוריינות הפיננסית. תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר הצליחו יותר, אך זה לא היה גורם שהשפיע בצורה כזו שניתן לחזות באמצעותו אוריינות פיננסית. כלומר, היו גם תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך אשר קיבלו ציונים גבוהים במבחנים - ולהיפך. בישראל, כל דרגה בסולם המעמד הסוציו-אקונומי של התלמיד השתוותה לפער של 50 נקודות בממוצע במבחני - גבוה מהפער הממוצע ב-OECD שעמד על 41. ההשפעה הכוללת המיוחסת למעמד החברתי-כלכלי על האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע במדינות ה-OECD ועמדה על 14.6%, לעומת הממוצע של 14% במדינות האירגון.

 

הממצא הבולט ביותר העולה מניתוח התוצאות בישראל הוא הפער הגדול בין הישגיהם של התלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין הישגיהם של התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית, העומד על כ-108 נקודות. בנוסף, בעוד שממוצע ההישגים של התלמידים בבתי ספר דוברי עברית גדול במעט מממוצע מדינות ה-OECD שהשתתפו, הישגיהם של עמיתיהם בבתי ספר דוברי ערבית רחוקים מאד מממוצע זה.

 

כמו כן, בחלוקה לפי מגזר שפה ומגדר: בקרב תלמידים בבתי ספר דוברי עברית אין למעשה הבדל בין-מגדרי. בקרב תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית ישנו יתרון גדול לטובת הבנות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x