סלינגר יוצאת נגד קודמיה בהגבלת כפל דמי הניהול
הממונה על הביטוח דורית סלינגר החליטה להגביל את גופי הפנסיה בגביית דמי ניהול שוטפים מהחוסכים ודמי ניהול נוספים עבור ניהול השקעות חיצוני. הממונים לפניה דווקא האמינו כי הגבלה כזו תפגע בחוסכים ובאיכות ניהול ההשקעות
07:5509.12.13
"באמצעות הצבת רף לשכר שאותו רשאי גוף פנסיה לגבות, השיג המחוקק את מטרתו. אולם לעתים עלול חיבוקו של המחוקק להפוך לחיבוק דוב עבור העמיתים ולפגוע בפיזור ובגיוון תיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים. בראייה ארוכת טווח מומלץ לבחון מנגנונים שיסיטו את תשומת לב המשקיעים והשוק מתחרות ברובד של דמי ניהול לתחרות ברובד של תשואות". מילים אלו נכתבו על ידי אגף שוק ההון במשרד האוצר בשנת 2004 כדי להצדיק גביית דמי ניהול כפולים על ידי גופי הפנסיה בעת שימוש במנהלים חיצוניים. קול זה של אגף שוק ההון ב־2004 שונה מהקול היום תחת המפקחת החדשה - דורית סלינגר.
קראו עוד בכלכליסט:
- גביית דמי הניהול הנוספים בגופי הפנסיה תוגבל ל־0.15% בשנה
- לא רק העובדים החלשים משלמים דמי ניהול מקסימליים: 70 מיליון שקל בשנה מחשבונות מוקפאים
- אנחנו ה-66% שמשלמים עבור 10% מהחוסכים לפנסיה
במרץ 2003 מינה הממונה על שוק ההון באותה עת צוות חשיבה לדיון בסוגיית דמי ניהול שמשלמים גופי פנסיה עבור השקעתם בקרנות נאמנות וקרנות השקעה. בין חברי הצוות נכללו גם ידין ענתבי, שמונה לימים למפקח על הביטוח, ואריק פרץ שמונה לאחר מכן למשנה שלו. שניהם עובדים היום בשוק הפרטי.
במסגרת הדיונים נשקלו שלוש חלופות - הראשונה, איסור מוחלט על כפל דמי ניהול כך שמנהלי גופי הפנסיה יהיו רשאים להשקיע את כספי הפנסיה כאוות נפשם, אך עליהם לשלם על כך מדמי הניהול הרגילים שהם גובים מהחוסכים. חלופה שנייה היתה דומה לחלופה שרוצה סלינגר ליישם כעת - הצבת מגבלה כמותית לדמי הניהול הנוספים עבור רכישת ניהול חיצוני. והחלופה השלישית היתה לאפשר לגופי הפנסיה להמשיך ולרכוש את אותם מוצרים ללא מגבלה כלל ובלבד שדמי הניהול הנוספים ידווחו בשקיפות ללקוחות.
עודד שריג, לשעבר המפקח על שוק ההון צילום: עמית שעל לבסוף, התקבלה החלופה השלישית מהנימוקים הבאים: "המחוקק מעוניין לעודד את גופי הפנסיה לפזר את תיק ההשקעות ולהעלות את רף המקצועיות של גופי הפנסיה עם שווקים ומכשירים פיננסיים חדשים שיובילו בהמשך לגיוון ופיזור נכונים יותר של תיק ההשקעות וממילא לתשואות טובות יותר עבור החוסכים. מדיניות זו לא תושג אם כל השקעה במכשיר פיננסי חדש שלגופים המוסדיים אין מומחיות בו תנגוס בדמי הניהול שהם גובים או רשאים לגבות".
גם קודמה של סלינגר בתפקיד- עודד שריג, הציג רק באחרונה גישה שונה מזו של סלינגר. בינואר 2012 דיבר שריג בדיון שהתקיים בוועדת הכספים שבו ביקש אגף שוק ההון להוסיף את תעודות הסל הזרות לשורת המוצרים שגופי הפנסיה יכולים לרכוש לתיקי הפנסיה ולגלגל את העלות בגינם אל החוסך. שריג הבהיר אז: "יש השקעות שדורשות מקצועיות מיוחדת, מומחיות שהגופים המוסדיים לא יודעים לייצר בעצמם... לכן אנחנו מרשים להם לקחת את הגופים המקצועיים לזה".
מאגף שוק ההון נמסר בתגובה: "לא קיימת סתירה. האפשרות להכיר בהוצאות ישירות השיגה את מטרתה, ומאז 2004 הגופים אכן הרחיבו את השקעותיהם בחו"ל, בקרנות הון סיכון ובהשקעות אחרות. כמו כן, צברו הגופים מומחיות וידע בתחומים אלו".
