שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עסקים קטנים ובינוניים ישן

בנט תומך בעסקים הקטנים? שיתחיל במכרזים

שר כלכלה שבאמת רוצה לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים צריך לעשות סדר בשוק המכרזים הממשלתי. זה יעזור לעסקים הקטנים הרבה יותר מכל הסוכנויות במדינה

גיא הוכמן 12:4323.10.13

עסקים קטנים ובינוניים, עסקים קטנים ובינוניים. לעזור לעסקים הקטנים, צריך לעזור לעסקים הקטנים. אין שבוע שאנחנו לא שומעים פוליטיקאי או פקיד בכיר כלשהו מזמר את המנטרה הזאת ממרומי כורסתו בירושלים. וגדול המזמרים הוא מי שאחראי על העסקים בישראל, שר הכלכלה החדש והנמרץ, נפתלי בנט.

כך, לדוגמא, השר בנט הצהיר לפני חודשיים: "בעלי העסקים הקטנים והבינוניים הם גיבורי כלכלת ישראל. הם היוזמים, המזיעים, המעזים באומץ להקים עסק והנושאים את המדינה". בנאום שנשא בוועידת "כלכליסט" הוא מחה על הזמן שנדרש לאשר עסקים, והמליץ לנו לעבור...לדמשק, שם הבירוקרטיה פועלת מהר יותר. גם השבוע, בתוך תגובתו המגומגמת לפיטורים ב"טבע", הוא אמר ש"ישקול לעזור פחות לחברות ענק ויותר לעסקים הקטנים".

 

דיבורים יפים, אבל מה נעשה בפועל? השר מתהדר בכך שמיד עם כניסתו לתפקיד, הוא יזם את "חוק העסקים הקטנים" שכבר אושר בכנסת בקריאה ראשונה. ההצעה עוסקת בהסדרת מעמד הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. אכן, כדאי שהאנשים המסורים בסוכנות ידעו מה מותר להם לעשות כדי לעזור לעסקים הקטנים.

 

שר הכלכלה נפתלי בנט בוועידה לעסקים קטנים ובינוניים של "כלכליסט" שר הכלכלה נפתלי בנט בוועידה לעסקים קטנים ובינוניים של "כלכליסט" צילום: נמרוד גליקמן

 

ומה יהיו סמכויות הסוכנות? "תיאום בין רשויות שפועלות לעידוד העסקים הקטנים והבינוניים; בחינת הרגולציה הממשלתית; ייצוג העסקים בפני גופים ממשלתיים ופרטיים; הקמת נציבות פניות לעסקים; סמכות לדווח ישירות לממשלה על פעולות המשליכות על עסקים; טיפול בחסמים; ייזום חקיקה ותכנון מדיניות ארוכת טווח בתחום; ייצור מסד נתונים מקיף ופומבי אודות העסקים".

 

הבנתם משהו מכל המלל הזה? האמת שאני לא כל כך הבנתי, אבל אני מנכ"ל חברת הייטק ולא יועץ משפטי של שר, לכן אולי אני לא כל כך מבין וצריך מישהו מהממשלה שיסביר לי. ועכשיו ברצינות: ייתכן שבטווח הארוך החוק והסוכנות יקדמו אותנו. אבל זה ייקח שנים, ובינתיים, חלק מהעסקים הקטנים והבינוניים שורדים מול הבירוקרטיה, שיגיונות השוק ומחנק האשראי, וחלקם לא.

 

אבל יש תחום שבו הממשלה יכולה לעזור לנו, כאן ועכשיו: הממשלה היא, כידוע, לא רק רגולטור אלא גם הלקוח הגדול ביותר במשק. אין כמעט עסק שאינו מתמודד במכרזים שלה. ושם, האמת, אנחנו לא ממש מרגישים את הרצון הטוב של כבוד השרים. מעיון קל במכרזים ממשלתיים מתקבל הרושם שהם לא בדיוק מתאימים לצרכי העסקים הקטנים והבינוניים, אפילו להיפך.

זה מתחיל בדרישות הסף של המכרזים. הון עצמי כפול מהמחזור של מפעל בינוני, למשל. או ערבות של 100 מיליון שקל. כאילו שאם אין לעסק ערבות כזאת, הוא ייקח את השוטף+90 הראשון שתשלמו לו ויברח אתו לסין. נדרש גם ניסיון של חמש שנים בשירות משרד ממשלתי - אבל אם העסק עדיין לא זכה בשום מכרז, מהיכן יבוא הניסיון?

 

וראה זה פלא: בסופו של יום, אותן שתיים-שלוש חברות בכל ענף שולטות על שוק המכרזים ונהנות מהשוק הממשלתי עתיר התקציבים והאווט-סורסינג. חברות גדולות, שהזכייה החוזרת-ונשנית במכרזים ממש לא מקטינה אותן. וממש לא מורידה את מחירי העתק שהן גובות ממשלם המסים.

 

שים לב, כבוד השר, שאני לא מנסה לרמוז, חלילה, שמישהו דואג לחברות הללו. אני לא משתמש בשורש ת.פ.ר ולא מדבר על קשרי משפחה וחברות. אני יודע שבחלק מהמקרים הכול תקין והחברות הגדולות זוכות כי לפקידים פשוט נוח לעבוד עם ספק קבוע.

 

אבל שר כלכלה שבאמת רוצה לעשות משהו יכול להיכנס לעובי הקורה ולעשות סדר בנושא. זה יעזור לעסקים הקטנים הרבה יותר מכל הסוכנויות במדינה. כי באמת, כבוד השר, אנחנו מעדיפים להמשיך לעבוד בארץ ולא לעבור לסוריה.

 

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד חברת שירותי המיחשוב Genie

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x