• תפריט
חינוך פיננסי

המורה שהכניסה את התאגידים לכיתה

בשנות השישים, כשארה"ב התעניינה בעיקר בוודסטוק, שרלוט פרנק החליטה ללמד את תלמידיה על שוק ההון. אז הם קנו מניות מנייר בכיתה. היום אשת החינוך הוותיקה מקדמת השכלה פיננסית דרך הצמרת התאגידית, ולא רואה בעיה בשילוב גורמים עסקיים בתוכניות הלימוד: "לשם למידה אפקטיבית יש לערב את כל בעלי העניין"

מיכל פופובסקי 07:3809.10.11

"הטיסה שלי מניו יורק לישראל בוטלה בגלל ההוריקן איירין. למרות האיסור לצאת מהבתים, לקחתי רכבת לוושינגטון והגעתי לישראל בטיסה היחידה שמצאתי, דרך אוסטריה. למה הכנסתי את עצמי לטרטור הזה? היה לי חשוב להשתתף בכנס שהוזמנתי אליו פה, כי אכפת לי".

 

אכפתיות היא אחד העקרונות הבסיסיים בפילוסופיית החינוך של ד"ר שרלוט פרנק (81), שהשתתפה בפורום החינוך שהתקיים לפני כחודש בחולון במעמד נשיא המדינה. פרנק, סגנית נשיא למחקר ופיתוח בחטיבת החינוך של מקגרו־היל, תאגיד ענק אמריקאי שבבעלותו נמצאים בין היתר S&P והוצאת ספרי הלימוד הגדולה בעולם, היא אשת חינוך כבר יותר מ־50 שנה.

 

לקריאת כתבות באותו נושא

אחרי שנים במערכת החינוך הציבורית של ארה"ב, הן כמורה והן כאחראית על תוכנית הלימודים וההוראה באזור ניו יורק (שלומדים בו 1.2 מיליון תלמידים באלף בתי ספר - יותר משיקגו ולוס אנג'לס ביחד), וכן אחרי 22 שנה במגזר הפרטי, פרנק פיתחה תפיסה הוליסטית להפיכת תהליך הלימוד לאפקטיבי יותר, מקצה הפירמידה ועד הבסיס.

 

אף על פי שההוראה נחשבת לאחד מתחומי העיסוק השוחקים ביותר, פרנק מדברת על חינוך ועל ילדים עם ברק בעיניים, התלהבות ותחושת שליחות שאפשר רק לאחל לבוגרים טריים של הסמינרים להוראה. "כדי שתתרחש למידה אפקטיבית חייבים לחבר בין כל הנקודות", היא אומרת בראיון "לכלכליסט", "כלומר, לערב בתהליך את כל בעלי העניין - ממקבלי ההחלטות, דרך המורים, ההורים, התלמידים עצמם והקהילה העסקית".

 

הדבר נכון קל וחומר לגבי תחום החינוך הפיננסי, נושא שהיא מייחסת לו חשיבות ראשונה במעלה. "החינוך הפיננסי צריך להתקיים לכל אורך המסלול החינוכי, מהגיל הרך ועד סוף התיכון. מערכת החינוך האמריקאית מחויבת לכך היום הרבה יותר מאי פעם: אמנם אין דרישה פדרלית ללמד חינוך פיננסי, אבל שיעורי כלכלה הם בגדר מקצוע חובה, ובחלק מהמדינות חובה לעבור שיעורי חינוך פיננסי עד סיום התיכון".

  

שרלוט פרנק. "התגמול למורים הוא חלק מעניין האכפתיות" שרלוט פרנק. "התגמול למורים הוא חלק מעניין האכפתיות" צילום: אוראל כהן

המודעות לצורך בחינוך פיננסי גדלה בעקבות המשבר הכלכלי?

"חלק מהתוכניות קיימות זמן רב, אך אין ספק שבשנים האחרונות שמים עליהן יותר דגש. עוד ב־1968, כשלימדתי מתמטיקה בבית ספר יסודי בברונקס, החלטתי ללמד שתי כיתות על השקעה בשוק ההון.

 

"ביקשתי מבורסת ניו יורק לשלוח נציג שיספר לילדים על הבורסה ועל מה שאפשר לקנות בה - זה היה כששיתופי פעולה מהסוג הזה לא היו מקובלים. כל תלמיד התבקש לקנות מניה, לפי העיקרון: 'לא קונים מה שלא מכירים'. הרוב קנו מניות של אופני Huffy, כי הם הכירו אותם. במשך כל הסמסטר תליתי טבלה על הלוח, וכל יום אחד התלמידים היה צריך לומר מה התאריך ומה מחיר המניה היום, ודיברנו על ההבדלים בין מה שהיה אתמול למה שיש היום".

 

פרנק מספרת כי בביקור של מפקחים ממשרד החינוך במשרדי מקגרו־היל ברוקפלר סנטר במנהטן, ניגש אליה מנהל חטיבת התיכונים האלטרנטיביים בעיר, ואמר: "אני יודע שאת לא זוכרת אותי, אבל היית המורה שלי לחשבון בכיתה ו' וההורים שלי לא האמינו איך את מלמדת את הילדים ההיספאנים העניים האלה על השקעות".

הפעילות הפילנתרופית של החברות במקגרו־היל מתמקדות כיום בחינוך פיננסי, ובאופן רחב יותר בהעצמה כלכלית. למשל, חברות מפתחות מקורות מקוונים, כמו המדריכים הפיננסיים והמחשבונים של S&P, ושולחות מנהלים בכירים לבתי הספר ללמד מושגים הקשורים בעולם הפיננסי.

 

בחינוך היסודי, אחת הדרכים העיקריות לפתח הרגלים כלכליים חכמים בגיל צעיר היא באמצעות ספרות פיננסית לילדים - תחום המתפתח בקצב מהיר בארה"ב יותר מאשר בישראל (ראו מסגרת). למשל ספרה של אלן סאבין, שיצא בשנה שעברה. "הספר, שמציג את כל ההיסטוריה של הכסף, מלמד ילדים להעריך את המשמעות שלו משלב מוקדם, ומכין אותם לחיים שלמים של התמודדות עם אחריות פיננסית והחלטות הקשורות לכסף", אומרת פרנק.

 

לנצל את החופש הגדול כדי ללמוד

 

מלבד ההיכרות עם העולם הפיננסי במסגרת שיעורים בבית הספר, פרנק מאמינה שהלמידה חייבת להיעשות גם "דרך הרגליים", עם חיבור למציאות הממשית — Real Life Learning. "שותפויות בין בתי ספר לקהילה העסקית משרתות את האינטרס של כולם, כי העתיד של כולנו תלוי בכך שיהיה לנו כוח עבודה משכיל. חייבים להרחיב את יום הלימוד, כי אי אפשר להספיק ללמד הכל בבית הספר. כשהחברה היתה אגררית, הילדים עזרו להורים בשדה בחופשה; עכשיו כבר לא צריך חופשה כה ארוכה, ולכן חשוב לנצלה כדי ללמוד".

 

דוגמה לכך היא תוכנית התמחות לתלמידים במהלך הקיץ, המופעלת בכמה תיכונים בניו יורק. "בתי הספר דואגים לילדים במשך השנה, והעסקים משלימים את התהליך עם ההתמחות שהם מציעים בתקופת הקיץ. ההתמחות מאפשרת לילדים התנסות בפועל בתוך הסביבה העסקית, כדי להגדיל את המוכנות לקולג' ולקריירה".

 

השותפות בין בתי העסק לבתי הספר כוללת גם קורסים למורים. "לפני כמה שנים, S&P נתנו למורים שבוע שלם של קורסים בחינוך פיננסי בתוך הקהילה העסקית, במהלך הקיץ. כאשר אותם מורים הגיעו לכיתות הם הבינו איך משקיעים, איך יודעים מה קורה, איך מתנהל המסחר, דברים מסוג זה".

 

איך שומרים על הילדים ועל בתי הספר מפני חדירת אינטרסים מסחריים דרך תוכניות כאלה?

"בתי העסק פועלים בתוכניות כאלה אך ורק במסגרת האינטרס הכללי משותף לכלל החברה - אוכלוסייה משכילה - ולא מתוך אינטרס מסחרי. יש כללים ברורים.

"בקהילות העניות, בתי העסק רוצים לקחת חלק אבל אין להם מספיק משאבים, אז אם יש למשל יריד מדע או אמנות, החנויות המקומיות שולחות מגשי אוכל. ככה מחברים בין כל הנקודות, אפילו באזורים העניים".

 

"צריך לעזור גם להורים ליישר קו"

 

כחלק מתיאוריית "חיבור הנקודות", חשוב בעיני פרנק לא פחות להעניק חינוך פיננסי גם למשפחות התלמידים: "יש הורים שלא יודעים דבר על השקעה, חיסכון, חשבון בנק וכיוצא בזה. תפקידם של מערכת החינוך ושל שיתוף הפעולה עם העולם העסקי הוא לעזור 'ליישר את הקו'".

 

פרנק מספרת על שיתוף פעולה שנערך לפני שנים רבות בין מערכת החינוך בניו יורק למלכ"ר משטרתי בשם Police Athletic League. "בתקופה ההיא ניסינו להתחיל ללמד מחשבים בבתי הספר, אבל המשפחות באזור זה היו עניות מדי בשביל לקנות מחשב הביתה, ולילדים לא היה על מה להתאמן.

 

"במסגרת שיתוף הפעולה שלחנו מחשבים לבתיהם של 60 ילדים, בתנאי שגם ההורה יבוא לבית הספר וילמד להשתמש בו. דיברתי עם המשטרה ואמרתי להם: 'אתם יודעים שלא תקבלו את המחשבים בחזרה'. השוטר לא הסכים איתי ואמר: 'אנחנו נקבל את המחשבים בחזרה'. לעולם לא אשכח את זה - כל 60 המחשבים חזרו".

לדברי פרנק, מחקר באוניברסיטת ניו יורק שבחן את הפרויקט הראה שמלבד פער בציונים בין ילדים שקיבלו מחשב הביתה לבין אלה שלא, רוב ההורים שקיבלו מחשב גם לימדו את השכנים בבניין להשתמש בו. "המשטרה סיפרה לנו שכל מי שהחזיר מחשב אמר שהוא חוסך כדי לקנות מחשב בחג המולד".

 

פרנק חוזרת לנקודת המוצא, ומסבירה שאת כל אלה לא ניתן לעשות ללא מחויבות ואכפתיות מצד כל הגורמים במערכת: "אנחנו צריכים שהמורים ומנהלי בתי הספר יהיו מחויבים לחלוטין לאכפתיות הזאת, אבל גם לתלמידים צריך להיות אכפת".

 

לא קשה לרתום מורים לרמת מעורבות גבוהה כל כך, כאשר לרוב התגמול הכלכלי שניתן להם נמוך כל כך?

"התגמול למורים הוא חלק מעניין האכפתיות. הממשלה צריכה לרצות למשוך את המורים הטובים ביותר ולמצוא את הדרך לעשות זאת. בארה"ב יש תוכנית בשם Teach For America שלוקחת בוגרים מהאוניברסיטאות הטובות ביותר ומכשירה אותם להיות מורים.

 

"חשוב לתת למורים את ההכשרה הטובה ביותר, ולכן צריך לחבר בין הנקודות גם כאן - לקשר בין מכללות המורים למוסדות ההשכלה הגבוהה במדעים ואמנויות, כדי שהפרופסורים למדעים יעבדו עם המורים לעתיד ומוסדות ההוראה. בנוסף, צריך שלממשלה יהיה חשוב למשוך להוראה את האנשים הטובים ביותר".

 

"אם אכפת לך מספיק, השינוי יקרה"

 

פרנק מספרת כי יש לה משפחה בירושלים שמשלמת הרבה על חינוך פרטי לילדיה אחרי שעות הלימודים. "חשוב לוודא שאף אחד לא נשאר בחוץ", היא אומרת. "חייבים לדאוג שהפערים יצטמצמו. כל מה שמחליטים בתחום החינוך חייב להיות מיושם בכל בתי הספר. למדינה לעולם לא תהיה כדאיות כלכלית לצורך העניין, אם מערכת החינוך לא תספק את כוח העבודה שיעשה את זה".

 

איך אפשר לרתום את פלטפורמות הלימוד הדיגיטליות החדשות, כמו האייפד, לשיפור מערכת החינוך?

"הפלטפורמות הדיגיטליות הן חלק מעיקרון של Scaling Up שחייב להתקיים - יצירת סביבת לימודים שנועדה לאפשר למידה אקטיבית ואפקטיבית. אבל בעיניי, חשוב לתת את הדעת על ה'מה' לפני ה'איך', מפני שחינוך במקורו הוא למידת תכנים. גם אם בקרוב לא נצטרך את כל הספרים, עדיין נצטרך את ה'מה', את התוכן, ולכן חשוב שבפלטפורמות חדשות אלה יהיה התוכן הטוב ביותר.

 

"כלומר, אנחנו צריכים להמשיך לעשות את מה שצריך לעשות, אבל אין ספק שבמידה רבה אופן העשייה הולך ומשתנה".

 

איך יודעים שכל מה שנעשה בחינוך אכן מצליח?

"אחד העקרונות החשובים הוא תהליכי מדידה והערכה לאורך כל הדרך, לצד חתירה לתוצאות ברורות. תהליכי ההערכה צריכים להתרחש כל העת, אם זו הערכה תהליכית - בדיקה מיידית כדי לוודא שהתלמיד אכן למד מה שחשבתי שלימדתי אותו, בדיקת נוכחות התלמידים, המורים ומעורבות ההורים; או אם זו הערכה מסכמת — בחינת התוצרים בטווח הארוך. אין לי ספק אחרי שנים של ניסיון שאם אכפת לך מספיק, תגרום לשינוי".

 

עקרונות החינוך של שרלוט פרנק

 

אכפתיות: החל ברמת מקבלי ההחלטות, דרך המורים וההורים ועד לתלמידים עצמם

 

חיבור בין כל הנקודות: מערכת החינוך, הקהילה העסקית, ההורים והתלמידים

 

שוויון: צמצום פערים בין בתי הספר ויישום כל החלטה בכולם

 

מטרה: חתירה לתוצאות ברורות

 

מעקב: מדידה והערכה לאורך כל הדרך

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x