עסקים קטנים ובינוניים ישן

מנכ"ל האוצר: "תופעת המאכערים הולכת להיעלם מהנוף הישראלי"

ישראל מפגרת אחרי רוב מדינות המערב בידידותיות לבעלי עסקים, בעיקר בשל בירוקרטיה מיושנת. בפאנל שערך "כלכליסט" מסבירים חברי הוועדה לייעול עשיית העסקים בממשלה איך יקלו על היזמים ועל הציבור - ויחסכו למשק הרבה מאוד כסף

מיקי פלד וטל ליטמן 07:5303.07.11

לפני כשלוש שנים פתח ניר עסק קטן בתל אביב. כמה ימים לאחר מכן, בעודו מחכה על מדרגות העירייה, פגש ניר את מי שהוא קורא לו "הלוביסט שלי". אותו לוביסט אינו לובש חליפה כמו אחיו בכנסת, אלא מסתובב רוב היום בין הפקידים השונים ומקדם את ענייניהם של בעלי העסקים המוכנים לשלם על כך ברוחב יד. הלוביסט - או "מאכער" בלשון העם, שפעילותו, אגב, חוקית למהדרין - עזר לניר להתמודד עם דרישות משתנות תדיר של הפקחים השונים, והשיג לו רישיון עסק אחרי שנה. "בלעדיו", אומר ניר, "סביר להניח שעד היום הייתי מנסה את מזלי בעירייה".

 

"אם הכל ילך לפי התכנון, תופעת המאכערים תיעלם מנוף הבירוקרטיה הישראלי", אמר מנכ"ל משרד האוצר חיים שני בפאנל שערך "כלכליסט", בתגובה לאבסורד בפעילותו של המאכער, שנועדה למעשה לסייע לאזרחים להשיג את מה שמגיע להם בזמן סביר. בפאנל, שנערך לקראת הוועידה המרכזית של "כלכליסט" לעסקים קטנים ובינוניים המתקיימת היום, השתתפו גם מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי ומנכ"לית הביטוח הלאומי אסתר דומיניסיני.

 

אסתר דומיניסיני אסתר דומיניסיני צילום: דימיטרי שבנצקו

 

התכנון שאליו התייחס שני הוא שורת פעולות שנוקטת ועדת Doing Business שבראשה הוא עומד, על שם מדד הבנק העולמי שמדרג את המדינות השונות לפי קלות עשיית העסקים בהן. בישראל פועלים כיום 465 אלף עסקים, 97.5% מהם הם עסקים קטנים המעסיקים עד 50 עובדים, ועוד 0.8% הם עסקים בינוניים המעסיקים 100–51 עובדים.

 

בשנים האחרונות מוקמה ישראל במקומות הלא מחמיאים של 30–29 - מן המקומות האחרונים בעולם המערבי. בוועידה המרכזית של "כלכליסט" יציג היום שני חלק נוסף ברפורמה בעבודת בעלי העסקים מול הממשלה - ממשק מקוון שבו יוכל היזם לעבוד בחלון אחד עם כמה גופי מדינה במקביל, וכך לקצר את הזמן לקבלת אישורים שונים. במקביל מגיש היום משרד התמ"ת הצעת מחליטים לממשלה, להשקיע כ־2 מיליארד שקל בהטבות לעסקים קטנים ובינוניים, כמו אפשרות לשלם מע"מ רק לאחר קבלת התשלום מהלקוח, הענקת דמי אבטלה לעצמאים והשקעה בעידוד יצוא של עסקים קטנים. בשלב זה האוצר מתנגד להצעה.

 

בוועדה לייעול עשיית עסקים חברים בין השאר נציגי משרדי הפנים, הגנת הסביבה והחקלאות והבריאות, מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי ונציגי המגזר העסקי מהתאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר ולהב. במקור נועדה הוועדה לנקוט פעולות שיקדמו את ישראל במדד הידידותיות לעסקים, אולם במהלך עבודתה התגלו עוד ועוד חורים שחורים בירוקרטיים, השואבים שעות עבודה מבוזבזות על ניירת מיותרת ועמידה בתור, והוועדה החליטה גם לצמצם את עלות הבירוקרטיה הממשלתית, העומדת על כ־30 מיליארד שקל בשנה - כ־3.3% מהתוצר השנתי של ישראל.

 

 

50 מטר של טפסים

 

עד כה הצליחו הצוותים השונים בוועדה להוריד את מספר הימים הדרושים לרישום חברה מ־34 ל־7 וברישום נכס מ־144 ל־90. לפני שנה עבר בכנסת החלק הראשון ברפורמה לרישוי עסקים, שיאפשר לעסק להתחיל את פעולתו תוך מתן הצהרה כי יעמוד בקריטריונים, ואלה ייבחנו מאוחר יותר על ידי פקחי הרשות המקומית.

 

חיים שני חיים שני צילום: אלכס קולומויסקי

 

"תחילה בדקנו אילו תהליכים עומדים על הפרק, וגילינו שהאזרח צריך לעבור ארבע רשויות שונות - רשם החברות, רשות המסים, מע"מ וביטוח לאומי - כדי לפתוח עסק", אומרת דומיניסיני, שאחראית על זירוז הליך פתיחת עסק בוועדה. "בכל אחת מהרשויות צריך האזרח למלא עשרות טפסים. אנחנו נמצאים בעולם של טכנולוגיה מתקדמת, ואפשר לעבוד דרך האינטרנט. שאלנו את עצמנו איך אפשר לקצר את התהליכים הללו, והיעד העיקרי היה שהיזם ייכנס בשער אחד - דרך שער הממשלה".

 

מלבד זאת הורתה הוועדה על העברת מידע בין הביטוח הלאומי לרשות המסים מדי יום ולא פעם בשבוע, והחלה להודיע לאזרחים על פתיחת תיק באמצעות מסרון (SMS) ולא באמצעות הדואר. בשורה התחתונה, אומרת דומיניסיני, "המדינה מבינה שזה שאנחנו מונופול, לא אומר שהאזרח צריך להיות מטורטר ולסבול בירוקרטיה בלתי יעילה".

 

עם זאת, הוועדה לא עסקה בנושאים אחרים שבהם ישראל מפגרת בהרבה אחרי המדינות המערביות, כמו קבלת היתרי בנייה לעסקים או הזמן שלוקח לאכוף חוזה עסקי שהופר. לדברי שני, נושאים אלו יטופלו בשתי רפורמות המתרחשות במקביל: הרפורמה בהיתרי הבנייה, שעדיין לא יצאה לפועל ונמצאת באחריותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, והרפורמה בהוצאה לפועל שכבר יצאה לדרך.

 

מהן הבעיות העיקריות שמונעות קיצור תהליכים בירוקרטיים?

חיים שני: "כשיצאנו לדרך בסוף 2009 התמקדנו בהקלה על פתיחת עסק ורישום נכס, ראינו שזה עובד ונוצרה דינמיקה שבה הצוותים פותרים בעיות קונקרטיות. לדוגמה, הבנו שהעברת קובץ מרשות המסים לביטוח הלאומי - חלק מתהליך בן 34 הימים שלוקח לפתוח עסק - נמשכת כשבוע. אנחנו בעידן האינטרנט. למה שבוע? כי ככה. הצלחנו להוריד את זמן התהליך פשוט כי הגופים סיכמו את הפורמטים שצריך בינם לבין עצמם, והקובץ עובד בלחיצת עכבר".

 

מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף מוסיף כי לאחר בדיקה התגלה כי כל הוועדות עובדות אחת אחרי השנייה - קודם משרד א' ואחר כך משרד ב', וכן הלאה. "חלק מהפתרון הוא שכל היחידות יעבדו במקביל, וזה הרעיון של ממשק החלון האחד, כלומר שבמקום אחד תוגש בקשה לפתיחת עסק לכל הגופים שמעורבים בעניין. הרישום לדף אינטרנט אחד מתחיל את התהליך לכל המשתתפים בו, מספר הפעולות שהיזם יצטרך לבצע קטן, ובהתאם מתקצר גם משך התהליך".

 

רוטקופף מציין כי כשהוועדה עבדה על הליך רישום הנכס, צויר רישום השלבים שעל האזרחים לעבור. "יצא לנו דף באורך של 50 מטר", הוא אומר. "אחד הדברים שעיכבו עד היום את הרישום הוא שאי אפשר לבצע את הרישום ממש לפני שרשות המסים החליטה על גובה מס השבח. עשינו דבר מאוד פשוט — הכסף עובר בנאמנות לרשות המסים, האזרח מקבל אישור במקום ולאחר מכן המוכר מתחשבן עם הרשות אם צריך להוסיף עוד כסף או לקבל החזר. בינתיים, אפשר להתקדם עם רישום הנכס".

 

אולם עד כמה קיצורי דרך וזמן שכאלה באמת ישפיעו על המשק? לדברי שני, כל התהליכים הללו טובים, אך הם אינם מספיקים בשביל ליצור השפעת מאקרו על המשק.

 

"לפני כשנה קיבלנו מהממשלה מנדט לא לעבוד כוועדה שמגישה דו"ח אחד בלבד אלא כוועדה שפועלת עד 2013, וכמו כן איננו מתעסקים רק בדו"ח Doing Business של הבנק העולמי אלא בקיצור הבירוקרטיה הישראלית כולה. לכן אספנו 40 חברות שמייצגות מגזרים שונים במשק - ממסעדות, יבואני מזון, תרופות, מיני־מרקטים ועוד, בעיקר עסקים קטנים - ושאלנו אותם מה באמת מפריע להם מבחינת בירוקרטיה.

 

"מתוך השיחות איתם הבנו שמה שחשוב לעסקים הוא רישוי, כי לעשרות אחוזים מהעסקים אין רישוי עסק בכלל. אחת הבעיות עם הרישוי היא שיש הבדלים גדולים בכלים השונים בין עיר לעיר ובין פקח לפקח, והעסק נאלץ להתמודד עם מגוון רחב מאוד של גופים שהוא צריך לעבוד איתם בצורה שונה מאוד. הנושא האחרון הוא זה של מכון התקנים, שם יש אתגרים לא מבוטלים שיכולים להקל על עסקים קטנים, בינוניים וגדולים".

 

אתם מדברים על קיצור הבירוקרטיה, אבל בשביל זה לא מספיק רק ייעול תהליך כזה או אחר.

"גם בטווחים הרחוקים אנחנו רוצים ללכת שלב אחד קדימה", אומר שני. "לכן, הדבר האחרון שנצא איתו לדרך הוא מכרז שיפורסם בקרוב ואיתו נתקדם באופן מערכתי ארוך טווח למיפוי עלות הבירוקרטיה בצורה מקצועית. מול המיפוי הזה ניצור סדרי עדיפויות למשרדים, כדי שיידעו במה לטפל באופן רוחבי".

 

שני מסביר כי לבירוקרטיה יש עלות ישירה. "אם אתה דורש מבן אדם למלא טופס, ללכת למשרד ולעמוד בתור - אפשר לקחת את השעות שהוא מבזבז ולקבל סכום כסף מסוים. המודל הכלכלי Standart Cost Model מודד את העלות של אותן שעות מבוזבזות. הרעיון הוא לקחת את המודל הזה ולהחיל אותו באופן וולונטרי על המשרדים שחברים בוועדה. נעזור להם לממש את המודל וזה יעזור להם לתעדף פעילויות. הם יראו כמה הבירוקרטיה אצלם עולה למשק ואיפה אפשר להשתפר.

 

"הדבר הרביעי שנידרש אליו בקרוב הוא אם צריך להקים גוף שיטפל בבירוקרטיה באופן מתמשך. יש גם שאלה של איך מנגנון כזה יעבוד כדי לא ליצור עוד בירוקרטיה מעל הבירוקרטיה".

 

האם נמצא את ישראל במדדים הבאים במקום גבוה יותר?

"אם נצליח לשמור על הירידה מ־34 ימים שנדרשים לרישום חברה לשבוע, ונרד מ־147 ימים ברישום נכס ל־90 ימים או פחות — רק שני אלה לבד יקפיצו אותנו במדד בצורה משמעותית", אומר שני. "העלייה במדד היא טובה ונותנת תחושה שניתן לקדם את העניינים, אבל בחרנו לעסוק בנושאים שהם לא רק המדד אלא להרחיב את הפעילות הרבה יותר".

 

ואם בעוד שנתיים נישאר במקום ה־20, זה ייחשב כישלון או הצלחה?

"אענה הפוך", אומר שני. "מדינות שנמצאות במקום מאוד גבוה במדד, כמו 5 או 7, שיצא לי לנהל בהן עסקים — אלה מדינות שבאמת המדד הוא לא רק מדד, אלא ככה זה שם. השתפרות אמיתית במדד תהיה לה תרומה משמעותית למשק, אבל יש עוד פרמטרים. צריך לזכור גם שהמדד הוא יחסי. ממש עכשיו יושבים בגיאורגיה, בבחריין ובמדינות נוספות בעולם וחושבים איך גם הם יכולים להשתפר במדד".

 

המדד הוא רק סרגל

 

"המדד הוא לא המטרה, הוא הסרגל", מסכים רוטקופף. "היכולת לעשות עסקים תשתפר בהכרח כתוצאה מפעילות הוועדה. כבר היום יש שיפור משמעותי, אך הוא לא נמדד עדיין. אם לא נשתפר במדד, זה רק מכיוון שהמדינות האחרות השתפרו גם כן, אך אני מוכן להתנבא שנשתפר מאוד במדד העולמי".

 

אחד החששות הוא כי על מזבח קיצור הבירוקרטיה יופר האיזון בין רצונות היזם לצורכי הציבור. ישראל רוצה להשתפר במדד כדי להיות אטקרטיבית למשקיעים מבחוץ וליזמים מבפנים. יתרה מכך, היא צריכה להיות אטרקטיבית באופן יחסי למדינות אחרות, שגם בהן לוחצים המשקיעים והיזמים להגדלת האטרקטיביות וקיצור הבירוקרטיה.

 

בעקבות זאת, היד המחזיקה את החותמת לרישיון העסק או אישור היבוא עלולה לנחות על הטופס מהר, אולי מהר מדי. הדוגמאות הכמעט בנליות הן זירוז הליכי רישוי עסקים בתחום המסעדות והבידור, שעלול לפגוע בפיקוח על איכות המזון או בתקני הבטיחות וכיבוי האש.

 

שני, רוטקופף וקדמי מצאו את הסוגיה מעט משעשעת ואולי אף תמימה. "יש עוד כל כך הרבה מה לעשות עם ניירת שאף אחד לא הסתכל עליה, עם טפסים שאף אחד לא זוכר למה הם דרושים ועם אי־שימוש במיכון לקיצור תהליכים", אומר שני בחיוך. "עד שנגיע למצב שבו אנחנו צריכים לוותר על המהות של הבירוקרטיה יש לנו עוד זמן רב".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x