שכר ועונש: ההגנות החדשות על שכר העובדים במשק

בימים הקרובים ייכנס לתוקף החוק הקובע קנסות כספיים גבוהים ואף חצי שנת מאסר למעסיקים שילינו שכר; את החוק יזם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, כחלק מעסקת חבילה. המקרה הפשוט של הלנת שכר הוא כאשר המעסיק אינו משלם את המשכורת אחרי 9 בחודש, אולם המציאות בשטח היא מורכבת יותר וכוללת כמה מקרים שונים שכולם נופלים תחת הקטגוריה הזו ולכולם משותף עיקרון אחד - כסף שמגיע לעובד לא מועבר אליו במועד הקבוע בחוק והסנקציה למעסיק היא חמורה. "כלכליסט" סוקר את המקרים האפשריים של הלנת כספים והעונש שהמעסיק יכול לצפות לו בבתי הדין לעבודה.

אי־תשלום משכורת - עד 9 בחודש

עו"ד אלישע שור ממשרד עו"ד אשר חלד אומר שחוק הגנת השכר קובע מועדים לתשלום שכר עבודה. שכיר אמור לקבל את המשכורת לא יאוחר מ־9 בחודש לאחר החודש שבו עבד.

עונש: מעסיק שלא משלם במועד מחויב לשלם פיצויי הלנה שגובהם בשבוע ההלנה הראשון 5% מהשכר המולן ולאחר מכן 10% לכל שבוע של הלנה. ישנה עוד אפשרות של פיצויי הלנה, שנועדה בעיקר למצבים של אינפלציה דוהרת, שבה יינתנו הפרשי הצמדה ו־20% על כל חודש של הלנה, אומר עו"ד גל גורודיסקי ממשרד גורודיסקי ושות'. תביעה של פיצויי הלנה אפשר להגיש בתוך שנה ממועד ההלנה או בתוך 60 יום ממועד קבלת השכר המולן. אם המעסיק נמצא בקשיים כלכליים, אין הדבר נחשב נסיבה מקלה לפי החוק היבש, אבל בתי הדין מתחשבים בכך לעתים. כמו כן, אם מדובר בחברות שהלינו את שכר עובדיהם, ייתכן שתימנע מהן אף הזכות להשתתף במכרזים שמפרסמת המדינה.

עו"ד גל גורודיסקי צילום: אוראל כהן

אי־תשלום פיצויי פיטורים במועד

כאשר עובד מפוטר ממקום העבודה, הוא זכאי לפיצויי פיטורים. לפי החוק, הפיצויים צריכים להיות משולמים לעובד ביום הפסקת יחסי העבודה ואי אפשר להתנות אותם בשום דבר.

עונש: החוק מאפשר בעצם למעסיק שלא להעביר את הפיצויים עד 15 יום ממועד הפיטורים, שכן במקרה כזה אין פיצויי הלנה. מהיום ה־16 עד היום ה־30 ישולמו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן ממועד סיום יחסי העבודה עד יום התשלום. מהיום ה־31 יצטרך המעסיק לשעבר לשלם 20% פיצויי הלנה והצמדה מיום סיום יחסי העבודה עד מועד התשלום של פיצויי הפיטורים.

אי־העברת הפרשות לפנסיה עד 15 בחודש

עו"ד עינב קבאלה ממשרד עו"ד ניסקורן בן־חיות ושות' אומרת שלפי החוק המעסיק צריך להעביר את ההפקדות הפנסיוניות של העובד (חלק המעביד וחלק העובד שנוכה משכרו) לכל המאוחר עד 15 בכל חודש עבור החודש הקודם או 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת, המוקדם מביניהם.

העונש: חוק הגנת השכר קובע שאיחור של 30 יום בהעברת ההפקדות הוא הלנת שכר, אולם גם איחור שאינו הלנת שכר הוא הפרה של חובת המעביד. העונש, במקרה כזה, יהיה זהה לזה של הלנת שכר רגילה. פסיקות של בתי הדין לעבודה קבעו שבמקרה כזה גם חברת הביטוח או קרן הפנסיה חייבות להגיש תביעה נגד המעסיק, נוסף על זו של העובד. מעביד שמנכה משכר העובד את ההפרשה לפנסיה ולא מעביר לחברת הביטוח או לקופת הגמל או לקרן ההשתלמות, מבצע עבירה פלילית שדינה מאסר של עד שנתיים או קנס מינהלי של עד מיליון שקל.

הפגנה של עובדי המועצות הדתיות ליד ביה"ד הארצי לעבודה צילום: עטא עוויסאת

אי־תשלום דמי הבראה

כל עובד זכאי לקבל דמי הבראה לאחר שנת ותק אחת. במגזר הפרטי מקובל שיינתנו 5–10 ימי הבראה בשנה, בשווי של 331 שקל ליום, לפי הוותק במקום העבודה. את דמי ההבראה מקבלים לרוב פעם בשנה בחודשי הקיץ, אך אפשר גם לחלק את הסכום בדרכים אחרות, כגון במשך 12 חודשים.

עונש: החוק אינו מגדיר פיצויים ייעודיים לדמי הבראה, אך עובד שלא קיבל אותם יכול לתבוע את המעסיק שלו בבית הדין לעבודה ולקבל את דמי ההבראה נוסף על פיצוי כספי שיקבע בית הדין. גובה הפיצוי יהיה תלוי בכמה גורמים, בהם מצבו הכלכלי של העסק, משך זמן ההלנה, מספר העובדים ומספר הפעמים שהדבר קרה.

אי־תשלום תוספות שכר ענפיות

ההסתדרות חתמה בשנה האחרונה הסכמים עם ארגוני מעסיקים בארבעה ענפים, המגדירים תוספות לשכר המינימום כתשלומי חובה. חוק שעבר בכנסת ביוזמתה הגדיר את אותן תוספות כבעלות מעמד משפטי, למשל שכר המינימום עצמו. כיום ארבעת הענפים שקיימים בהם תוספות אלו הם שמירה, ניקיון, סיעוד ורשתות השיווק, ושר התמ"ת כבר החיל בצו הרחבה את ההסכם בענף השמירה לכלל הענף (ולא רק לחברי ארגון המעסיקים) ועתיד לעשות זאת גם לשלושת הענפים האחרונים.

עונש: אי־תשלום שכר מינימום מוגדר בחוק כעבירה פלילית שהעונש עליה הוא קנס של עד 5,000 שקל לכל חודש שבו הועסק העובד (לא לכל חודש שלא שולם לו שכר מינימום) ובמקרים קיצוניים אף עד שנת מאסר. 

השלבים בדרך להליך פלילי למלין שכר

1. שר התמ"ת ייתן התראה למעסיק שילין שכר.

2. לאחר מכן יוטל על המעסיק קנס של עד 35 אלף שקל.

3. שר התמ"ת יכול להגדיל את הקנס על כל יום נוסף שבו נמשכת ההלנה. במקרה של הלנה חוזרת אף עשוי הקנס לגדול פי שניים.

4. המשך ההלנה יוביל לשימוע למעסיק בתמ"ת. אם יצליח להוכיח שההלנה לא נגרמה באשמתו ובאופן מכוון, יכול השר לפטור אותו מחובה פלילית.

5. לאחר השימוע מוסמך שר התמ"ת להגיש כתב אישום פלילי נגד מעסיק, אם הלנת השכר נמשכה 90 יום ויותר. במקרה כזה יוכל בית הדין לעבודה לפסוק חצי שנת מאסר.