שלב החסינות: מדריך כלכליסט להגנה מפני פיטורים

בסבב הפיטורים האחרון באחת מחברות ההייטק הגדולות הצליחה אחת העובדות להישאר בעבודתה, פשוט מכיוון שהזכירה כבדרך אגב בעת השימוע לפני פיטורים שהיא הרה. את מה שידעה אותה עובדת לא יודעים שכירים אחרים במשק - העובדה שבשל מצבם חלים עליהם חוקים המגינים עליהם מפני פיטורים.

בשל גלי הפיטורים הרחבים, חשוב להכיר את כל המצבים שיכולים לעזור בשימוע שאולי מתקרב, בתקווה שהתחמקות מפיטורים אין פירושה שהעמית לעבודה הוא זה שיצטרך ללכת הביתה. בכל אופן, יש לזכור גם פסיקות שניתנו באחרונה בבתי הדין לעבודה הקובעות שגם בפיטורי התייעלות במגזר הפרטי - שבהם הסיבה לפיטורים אינה מקצועית בהכרח - חלה על המעסיק חובה לערוך שימוע. ללא שימוע שכזה, הנערך בדרך מסודרת ומתוך מתן זמן התרעה מספק, יכול להיות שהפיטורים לא יעמדו במבחן בית הדין.

בעזרת עו"ד שירה להט, מומחית לדיני עבודה ממשרד עו"ד יגאל ארנון ושות', הרכיב "כלכליסט" את רשימת המצבים המגנים מפני פיטורים:

• עובדים בשירות מילואים או לאחר שירות מילואים: עובד היוצא למילואים יכול להיות רגוע חודש לפני ולרוב גם חודש אחרי. החוק קובע שאסור לפטרו לא בעת שהותו במילואים, ואם שירות המילואים נמשך יותר מיומיים - אי אפשר לפטרו גם במשך 30 יום לאחר תום תקופת המילואים.
  
  המעביד רשאי לפנות למשרד הביטחון ולבקש היתר מיוחד לפיטורי העובד בתקופות אלה, אך אישורים אלו ניתנים במשורה. במקרה של פיטורים שלא על פי חוק, העובד רשאי לפנות לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון, שרואה בחומרה פיטורים במצב זה ויכולה לנקוט צעדי ענישה מרתיעים כגון קנסות גבוהים ואף לבטל את הפיטורים.

• נכי מלחמה המועסקים לפי צו של משרד הביטחון: מעביד אינו רשאי לפטר את מי שהוכר נכה מלחמה לפי חוק הנכים, המועסק לפי צו שנתנה הרשות המוסמכת להעסקת נכי מלחמה במשרד הביטחון, אלא בהיתר מהרשות עצמה.

• אלמנ/ה או הורה של חייל שנספה הקרובים לגיל פרישה: החוק קובע שבמקרה של אלמנ/ה או הורה של חייל שנספה בעת שירותו הצבאי ומועסקים במקום העבודה לפחות שישה חודשים לפני גיל פרישה (62 לנשים ו־67 לגברים), המעסיק חייב להמשיך ולהעסיקם גם לאחר גיל הפרישה למשך חמש שנים או עד גיל 70. אפשר לפנות לוועדת תעסוקה במשרד הביטחון ולבקש היתר לפיטורים.

• היעדרות מעבודה בשל הוראות פיקוד העורף: אי אפשר לפטר עובד הנעדר מהעבודה עקב הוראות רשויות הביטחון או עובד הנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו אשר המוסד החינוכי שבו הוא שוהה נסגר עקב הוראות רשויות הביטחון, כפי שקרה לתושבי הדרום במבצע "עופרת יצוקה".
  
  בזמן הלחימה האחרונה בעזה היו מקומות עבודה אשר פיקוד העורף אסר להפעילם בלי שיהיה בהם אזור ממוגן שבו יוכלו העובדים לשהות בעת אזעקה. בנוגע להישארות בבית עם הילדים, התנאי הוא שאחד מהשניים, בן/ת הזוג, יעבוד, כלומר רק הורה אחד יכול להישאר עם הילד בכל נקודת זמן ולקבל הגנה מפני פיטורים. יצוין עוד שמדובר בילדים עד גיל 14.

• נשים בהיריון: אשה הרה, המועסקת באותו מקום עבודה לפחות שישה חודשים, מוגנת מפני פיטורים. מעביד המבקש לפטרה בכל זאת יכול לפנות למשרד התמ"ת ולבקש היתר מיוחד לפיטוריה, אם ישכנע בנחיצות הפיטורים ובכך שהם אינם קשורים להיריונה של האשה. עו"ד להט מציינת שגם עובדת המפילה ונעדרת בשל ההפלה במשך עד שישה שבועות מוגנת מפני פיטורים בתקופת היעדרותה.

• עובד/ת בחופשת לידה: החוק אוסר על פיטוריהם של עובד או עובדת השוהים בחופשת לידה. חופשת הלידה היא בדרך כלל בת 14 שבועות, אולם היא ניתנת להארכה במקרים מסוימים, למשל אם אושפז התינוק בבית חולים או אם נולד יותר מילד אחד בלידה. כאשר האב והאם חולקים בחופשת הלידה, החופשה של כל אחד מהם היא קצרה יותר. איסור הפיטורים חל גם אם העובדת ממשיכה ונעדרת מהעבודה לאחר תום חופשת הלידה, בתנאי שרופא אישר שמצבה לאחר הלידה מחייב את היעדרותה זו.

• עובד/ת שחזרו מחופשת לידה: עם חזרתם של העובד או העובדת מחופשת הלידה, הם נהנים מהגנה מפני פיטורים במשך עוד 60 יום מרגע שובם לעבודה לאחר חופשת הלידה. במקרים חריגים של סגירת העסק, אפשר לבקש ממשרד התמ"ת היתר מיוחד לפיטורים. יש מקומות שבהם נהוג שמציעים לאם הטרייה סכום כסף כפיצוי (בדרך כלל שווי משכורת של חודשיים ופיצויי פיטורים) בתמורה לוויתור מצדה על חזרתה לעבודה. בית הדין לעבודה אסר באחרונה על "סידור" שכזה וקבע שיש חובה להחזיר את העובדת לעיסוקה הקודם או לשווה לו, ולא לפטרה עד תום החודשיים.

• עובדת השוהה במעון לנשים מוכות: עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות נאלצת לעתים להיעדר מהעבודה בשל השהות במקלט לשם ביטחונה האישי. החוק מתיר לה להיעדר מהעבודה עד שישה חודשים במהלך השנה הראשונה מרגע כניסתה למקלט. בתקופת היעדרות זו ובמשך 90 יום לאחר מכן איא פשר לפטר את העובדת ללא קבלת היתר ממשרד התמ"ת.

• עובדים ועובדות בטיפולי פוריות: החוק קובע שאין לפטר עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ־גופית או עובדת העוברת טיפולי פוריות לקראת ילדה הראשון או השני, בימים שבהם היא נעדרת מהעבודה לצורך טיפולים אלה וכן במשך 150 יום לאחר תום ימי ההיעדרות. הוראה זו חלה גם על עובד או על עובדת שהם הורים לילדים מבני זוג קודמים, העוברים טיפולים לקראת ילדם הראשון או השני מבן הזוג הנוכחי. אולם ברגע שחלפו שנתיים מהיום הראשון שבו נעדרו העובד או העובדת מהעבודה, פוקע האיסור ואפשר לפטרם. אם המעסיק בכל זאת מעוניין לפטר, הוא צריך להשיג אישור ממשרד התמ"ת.