שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הכסף

הטלטלה בפנסיה: שאלות ותשובות

מומחי מנהלת ההסדרים הפנסיוניים מבטח-סימון משיבים על שאלות בנוגע לפנסיה ולקופות הגמל

כתב כלכליסט 11:5825.09.08

בשבוע האחרון ראשי שוק ההון הישראלי ומקבלי ההחלטות מנפנפים במצבו הטוב והיציב של המשק הישראלי כמשכך זעזועים גלובלי. עד כמה זה באמת יעבוד על גילויי הפאניקה הישראליים של סוף השבוע האחרון נדע בימים, בחודשים ואולי רק במהלך השנים הבאות. במקביל מועלות ספקות לגבי הרפורמות הגדולות

המיושמות בשנים האחרונות בשוק ההון הישראלי שגילו אינו מתיר עדיין כניסה לכיתה א'. אין שום בושה בחשיבה מחדש על הרפורמות הגדולות אבל גם אין שום טעם לשבת ולחכות שמקבלי ההחלטות יכנסו ועדות מיוחדות או יקימו חדרי מצב למעקב אחרי ההתפתחויות. כל אחד צריך לראות עצמו כמשקיע גם אם כל כספו שוכב לו בפקדונות בנקאיים.

 

ברור שמשיכת כספים מתוך פאניקה תמיד תסתיים בפגיעה מיותרת. לעומת זאת חזרה להשקעות ואפיקים שיש להם מימדים מוגדרים וברורים לכל הדיוט יכולה להיות התחלה טובה לשאלה הנצחית "מה לעשות עם הכסף?" נגמרו התירוצים. אין שום סיבה בעולם עתה שמשווק השקעות, יועץ בבנק, סוכן הביטוח או מנהל ההסדרים הפנסיוני יצליח למכור לנו מוצר פיננסי או פנסיוני שאנחנו לא מבינים איך הוא פועל, לאן הכסף מתגלגל ואיפה הוא נחשף וכמה זה יעלה לנו. כלכליסט מעלה שאלות ומגיש תשובות בעזרת מומחי מנהלת ההסדרים הפנסיוניים מבטח-סימון לבדק בית פנסיוני.

 

1. יש לי קופת גמל, בנוסף לתכנית פנסיה. בבנק אמרו לי שכדאי להוציא את הכסף ולהפקידו בתכניות חיסכון כמו פק"מ. האם זה נכון? האם כדאי גם להפקיד את התשלומים השוטפים לפק"מ במקום לקופת הגמל?

 

קשה מאד לייעץ במישור האישי, כי קודם לייעוץ חייב להתבצע בירור צרכים ואפיון הפרופיל שלך כחוסך, ורק לאחר מכן צריך להתבצע ייעוץ, הכולל בסיומו גם מסמך הנמקה. יש לקוות שבסניף נהגו כך. באופן כללי, מטרות החיסכון באמצעות קופת גמל אינן דומות למטרות הפק"מ. קופת גמל היא מכשיר חיסכון ארוך טווח, גם אם הכספים בה הם נזילים למשיכה. גם צריך לברר את טיבן של הטבות המס בקופה הן בשלב ההפקדות, קל וחומר בשלב משיכת הכספים. במרבית קופות גמל, משיכת הכספים חוסמת את האפשרות לחזור ולהפקיד בהן כספים, ויהיה צורך לפתוח קופה חדשה בתנאים חדשים שהם נחותים יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי קופות הגמל ללא יוצא מן הכלל, אשר מופקדים בהן תשלומים שוטפים מאז ינואר 2008, מיועדים למטרת תשלום קצבה ולא למטרות הוניות של תשלום חד פעמי, כפי שזה היה בעבר.

 

2. מהו השווי של נכסי הציבור המנוהלים בתכניות פנסיוניות המשקיעות בשוק ההון, והאם הם מוגנים בפני התרסקות גדולה של השווקים, כמו המשבר הכלכלי של תחילת המאה ה-20 בארה"ב.

 

שווי הנכסים בקופות הגמל עומד כיום על כ-250 מיליארד שקל, עוד 90 מיליארד שקל בפוליסות משתתפות ברווחי השקעות, ועוד 40 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה, בסך הכל הון צבור של כ-400 מיליארד שקל המיועדים למטרות פנסיה. להמחשת גודל העניין, תקציב המדינה כולה לשנת 2008 עמד על 300 מיליארד שקל. עוד נתון עובדתי שכדאי לדעת, בחודש אוקטובר 2003 הלאימה מדינת ישראל את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות (מבטחים, קג"מ, נתיב ואחרות) בשל גירעון אקטוארי מתמשך, שעל פי הודעת שר האוצר, עמד על 87 מיליארד שקל. גירעון אקטוארי אינו מהווה חוב מיידי לפירעון, אלא תחזית של התחייבויות פנסיוניות והמדינה פורעת היום את החוב האקטוארי במנות שנתיות העומדות על כ- 150 מיליון שקל, על מנת שקרנות הפנסיה המולאמות תוכלנה לשלם לאלמנות, יתומים, נכים וגמלאים את הפנסיה המוקנית להם מכח תקנוני הקרנות.

 

אף שקיימת אפשרות שבנק ישראל יערוב לאג"ח הממשלתי, ויפרוש רשת ביטחון כדי לספוג את הפדיונות מקופות הגמל, קשה לראות מצב שהמדינה תערוב באופן דומה לכל חברות הביטוח ולכל קרנות הפנסיה בישראל, אם שוק ההון יקרוס, ולכן זו תהיה אשליה לחשוב שאנחנו מוגנים. יחד עם זה, תסריט אימה שכזה, אין לו אחיזה חזקה במציאות.

 

3. כותרות העיתונים מספרות על פדיונות של 400 מיליון שקל מקופות הגמל במהלך השבוע האחרון. האם ניתן לאפיין את המסגרות החדשות אליהן זורם הכסף, והאם האנשים שפדו יודעים משהו, שאני שלא נמנה עליהם - לא יודע.

 

400 מיליון שקל הם 1 פרומיל מסך כל הנכסים המנוהלים בחיסכון ארוך טווח, או 1.6 פרומיל מסך הנכסים הצבורים רק בקופות הגמל. אמנם בערך מוחלט זה סכום לא מבוטל, אך לא כזה שמשקף לציבור החוסכים קבלת החלטות היסטריות. להערכתנו, המגמה תיבלם, והפדיונות יתמתנו, בפרט כאשר ברור לכולם שבשלב הזה אין מסתור, והוצאת הכספים אין בה ערך כל שהוא למעט אשלייה של רגע שהגל חולף מעל ראשנו. הסיבה העיקרית לפדיונות היא ככל הנראה חוסר אמון של החוסכים במנהלים החדשים של קופות הגמל – בתי ההשקעות. ועדת בכר כיוונה את החקיקה ליעדים יומרניים של הגברת התחרות, הגדלת השקיפות, מניעת ניגודי עניינים, ייעוץ אובייקטיבי ועוד. בפועל קיבלנו בדיוק את ההפך: התחרות פחתה ואין ראייה טובה מכך שדמי הניהול בכל קופות הגמל עלו משיעור ממוצע של 0.6% ל- 1.2% . אין שקיפות, יש שפע גדול של ניגודי עניינים, והעיקר, הייעוץ על כל רבדיו נגוע באינטרסים בלתי שקופים. חשוב שלא לגרום עוול בלתי ראוי לבתי ההשקעות, והוא מרכיב התשואה. הוא אינו נוגע לשינויים שהתחוללו בעקבות חקיקת בכר אלא לשינויים והתרחשויות גלובאליות, שמתגלגלות ומגיעות גם אלינו. קשה למצוא היום גוף שאינו בעל אינטרסים ובמצב של ניגוד עניינים, לאפקט הפסיכולוגי יש משמעות רבה, והתגובה הצרכנית היא "תביאו הכסף".

 

עם זאת, משיכת כסף מקופת גמל לא צריכה להיות תגובת נגד לשרות לקוי. אתה עלול לגלות שבפדיון הכספים הענשת את עצמך במו ידיך פעם נוספת. יש להיוועץ על כלל החסכונות ולזכור שהחלטות לא מקבלים בתוך עין הסערה. צריך להמתין, ולאחר שהאבק שקע והראות השתפרה – לעשות חשיבה הכוללת בירור צרכים והתאמת המציאות אליהם.

 

4. יש לי ביטוח מנהלים על חלק מהשכר ויש לי קרן פנסיה חדשה על יתרת השכר. גם הפוליסה וגם קרן הפנסיה נפתחו לראשונה כשהייתי בן 27 לפני 10 שנים. סוכן הביטוח אמר לי לפני שנה שאני יכול להיות שקט לגבי הרווחים בתכניות שלי, אף שההשקעה כולה בשוק החופשי, רובה ככולה מרוכזת במכשירים סולידיים כמו אג"ח ממשלתי ואג"ח חברות, ולכן התיק בכללותו ריווחי. אבל חבר אמר לי שתיק ההשקעות של חברות הביטוח ושל קרנות הפנסיה הפסיד מתחילת 2008 משהו כמו 6%. האם זה יתכן?

 

אין סתירה בדברים שנאמרו לך. מאז שנת 1992 פוליסות ביטוח המנהלים צמודות למדד רווחים והפסדים של תיק השקעות כללי, שרובו ככולו אכן אינו מניות, אלא אג"חים למיניהם, פיקדונות ומזומנים. במשך השנים הרווחים היו חיוביים, ובחלקם אפילו במידה רבה כמו בשנת 2006 שממוצע הרווח בחברות הביטוח עמד על מעל 10% ריאלי. ויחד עם זאת, היו מעט שנים של הפסדים, כתוצאה ממשברים בשוק ההון כמו הנוכחי שהחל בשלהי שנת 2007 והגיע לשיאו בשבוע שעבר. גם השקעה סולידית כמו אג"ח ממשלתי שהוא סחיר, נתון לתנודתיות, ובתנאים מסוימים בעיקר ביחס לריבית במשק, עלול להניב רווחים שליליים.

 

כמו בפוליסות ביטוח המנהלים, כך גם בקרנות הפנסיה, 70% לפחות מהעתודות בקרנות הפנסיה מושקעות בשוק ההון החופשי, במכשירים דומים ועל כן גם במכשיר הפנסיוני הבטוח שנקרא קרן פנסיה אנו חווים הפסדים, מרוסנים יותר, משום ש-30% מהעתודות מושקעות באג"ח מיועד בריבית צמודה של 4.86% לשנה.

 

חיסכון ארוך טווח ושוק הגמל, הפנסיה וביטוחי המנהלים הוא כזה שאינו נמדד בתשואות מדי חודש בחודשו. נכון שמי שפורש דווקא כעת, חש את מלוא עצמת ההפסד, אף שהסתכלות ארוכת טווח לאחור, ביצועי התקופה החולפת של 16 השנים האחרונות משקפות תשואה ריאלית חיובית של מעל 3% לשנה.

 

המסלול הכללי להשקעות בפוליסות ביטוח מנהלים ובקרנות הפנסיה לא מהווה סיבה לניוד פנסיוני. לא ניתן לראות חברת ביטוח או קרן פנסיה כושלת במיוחד לאורך שנים, אבל כן ניתן לראות קרנות וחברות שיש להן סנטימנט חיובי במיוחד ולאורך זמן, וזו הסתכלות שונה וראויה.

 

5. במערכת הגמל-נט של האוצר מרבים להשתמש במושג של "מדד סיכון" (שארפ). איזה משמעות יש לו, והאם באמצעותו ניתן היה לחזות את המפולת הנוכחית בשוק ההון? איזה כלים יש לי, כמי שחוסך בביטוח מנהלים, לעשות החלטות מעשיות שיש בכוחן להיטיב עם החיסכון הפנסיוני שלי?

 

מדדי הסיכון השונים, אלפא ושארפ, אין בכוחם לנבא את אשר עתיד להתרחש, אלא לשפוך אור על העבר ומעט על ההווה. אני מסופק מאד האם ניתן לגזור משמעויות לגבי העתיד מתוך לימוד ההתנהגות של קופה בעבר. עם זאת קיימים כלים רבים אחרים שאינם נמצאים במערכות הגמל-נט, פנסיה-נט או ביטוח-נט של האוצר ויש קושי רב להגיע אליהם, כמו למשל הרכב תיק הנכסים של הקופות והמח"מים (מחזור חיים ממוצע) שלהם. האוצר אינו מכוון את האזרח הקטן לפתח יכולת אנליזה לתיק ההשקעות של חברת ביטוח או קרן פנסיה. כוונתו של האוצר לתת לאזרח יכולת להשקיף על ביצועי עבר ודרכם לתגמל או להעניש את החברות המנהלות את כספנו. למרבה הצער, זה צד אחד של המטבע והוא הצד החלש, משום שהיכולת לראות מידע רחב יותר ומגוון, שנותן ביטוי ערכי וכמותי להחלטות שמתקבלות בועדות ההשקעה, ואשר יש בכוחם להשפיע על ביצועי העתיד, הם מהותיים יותר. אם היה בידי האזרחים מידע כזה בתחילת ינואר 2008, ככל הנראה אירועי פריזמה היו נחסכים מאיתנו.

 

6. אני מבוטח בביטוח מנהלים מסוג עדיף. מדובר בפוליסה ותיקה ולכן הריבית בה מובטחת, ונדמה לי שהיא עומדת על 4.25% לשנה. אני מקפיד לקיים אותה ולהפקיד בה כספים ברציפות, למרות שהחלפתי מספר מעבידים במהלך השנים. לפני מספר שנים פתחתי פוליסה נוספת, בהמלצת הסוכן שלי, המיועדת לקבלת סכום הון חד-פעמי, אלא שההפקדות לפוליסה הזו שאין בה ריבית מובטחת, אמנם היו מצומצמות יותר, אבל באו על חשבון הפוליסה הותיקה. כעת נאמר לי שלפוליסה הזו אין יותר תוקף בגלל שינוי בחוק ומעבר לזה היא גם מפסידה כסף בשל הירידות בשוק ההון. מה נכון לעשות?

 

מספר שיקולים מתערבבים ויש לעשות סדר. הפוליסה שלך מסוג עדיף היא פוליסה מצוינת שתנאיה הכללים מבטיחים לך שתי הטבות מאד מהותיות: האחת, כל ההפקדות השוטפות, וכמובן גם הצבירה, צמודים במלואם למדד המחירים לצרכן ובנוסף גם ריבית ריאלית מובטחת בשיעור של 4% עד 4.25% לשנה כתוצאה מהשקעה באג"ח ממשלתי מיועד שאינו סחיר. הצבירה בפוליסה אינה מעורבת בהשקעות חופשיות בשוק ההון, ועל כן אינה נהנית מתשואה עודפת כאשר השוק עולה, כפי שהיה עד לפני שנה, אך גם אינה סובלת משוק "דובי" כאשר הוא צולל מטה. השניה, מקדם המרה לקצבה קבוע ומובטח. הטבה זו היא מהותית מאד היות שמאז יוני 2001 הפוליסות החדשות אינן מקבעות את מקדם ההמרה, בשל התארכות החיים וה"שינוי לטובה בתמותה".

 

הפוליסה החדשה שפתחת לאחר ינואר 2000 כוונה למטרה של ניצול הטבת מס המאפשר הפקדות למטרת הון עד לתקרת שכר של 7,400 שקל. הטבת המס הזו בוטלה בתיקון 3 החל מינואר 2008. לכאורה, נכון היה לבטל את ההפקדות השוטפות לפוליסה ההונית, והחל מינואר 2008 להחזיר את מלוא ההפקדות לפוליסה הותיקה, אולם נרקם פתרון של אגף שוק ההון במשרד האוצר בדמות נספח קצבה, שיחסוך למבוטחים ולחברות הביטוח עבודה רבה מול מאות אלפי מבוטחים. הנספח יבטיח לפוליסה החדשה תנאי המרה לקצבה שהם זהים לאלו שיש לך בפוליסה הותיקה. עם זאת הפוליסה החדשה עדיין צמודה למדד רווחי השקעות ולכן בסיטואציה שנוצרה בחודשים האחרונים, יש מקום לשקול את שתי החלופות: הוספת נספח קצבה לפוליסה או העתקת ההפקדות החדשות למפרע מינואר 2008 לפוליסה הותיקה.

 

7. אני בן 73, ומזה מספר שנים שאני מקבל פנסיה מקרן פנסיה קרן הגמלאות המרכזית בה חסכתי למעלה מ-30 שנה. אני מקבל היום פנסיה ששיעורה מתקרב ל-45% מהשכר שהיה לי סמוך לפרישתי. מעבר לשינויים קלים של מדד, ולא מדי חודש, הפנסיה שלי דורכת במקומה. האם המצב בשוק ההון עלול להרע עוד יותר את הפנסיה שלי עדיין בחיי, או לאחר מותי לרעייתי, אם אלך לעולמי לפניה. שיעור הפנסיה בעת הפרישה נקבע בנוסחאות חישוב לא פשוטות, והן בהכרח לא משקפות 2% לכל שנת חברות בקרן הפנסיה מוכפל בשכר האחרון. שיעור הפנסיה משקלל מספר גורמים, שהעיקרי בהם הוא ממוצע יחסי השכר לאורך תקופת החיסכון הפנסיוני, כולו או חלקו.

 

יש גופים שונים שעוסקים במתן ייעוץ ושירותי חישוב לעמיתים בקרנות הגרעוניות, ויכולים להביא להגדלת הפנסיה, ולמפרע מיום תחילתה. למצב בשוק ההון אין שום השלכה על הפנסיה שלך מרגע שהתחלת לקבל אותה. למעשה היא ננעלת מבחינה כמותית, ומופעל עליה רק מנגנון התאמה למדד מדי תקופה. אני מניח שאין לך ילדים מתחת לגיל 21, ולכן אם חו"ח ביום פטירתך, רעייתך תהיה לאלמנתך, היא צפויה לקבל פנסיה בשיעור 60% מהפנסיה שאתה קיבלת בחייך.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x