חזקיהו: התעריפון החדש - מהפכה בהתנהלות הלקוח מול הבנקים
המפקח על הבנקים הציג את טבלת העמלות החדשה שתיכנס לתוקף ביולי. העמלה הנמוכה ביותר על פעולה ישירה תיגבה בבנק הפועלים (1.35 שקלים), והעמלה הנמוכה ביותר בגין פעולה מול פקיד תהיה בלאומי (5.5 שקלים). חזקיהו: "אני מאמין שיצרנו את התשתית לתחרות". ואכן, קבוצת הבינלאומי, שהתעריף הראשוני שלה לעמלת פקיד היה הגבוה ביותר - 6.9 שקלים, הורידה אותו כבר היום ל-6.5 שקלים, בשל הרצון לא להיות הבנק היקר ביותר.
המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, פתח הבוקר (א') את מסיבת העיתונאים בה הציג את טבלת התעריפים החדשה של הבנקים, באומרו כי "התעריפון החדש הוא מהפכה ושלב היסטורי בהתנהלות הצרכן מול הבנקים. זו הפעם הראשונה שיוצא חוק כזה שנותן כלים לצרכן במאבקו לשיפור תנאים מול הבנקים".
חזקהיו ציין, כי "החוק נותן לבנק ישראל את הסמכות לפקח על המחירים ואנו מתכוונים להשתמש בסמכות זו אם התחרות לא תעבוד. עם זאת, אני מאמין שיצרנו את התשתית לתחרות וסיפקנו את הכלים. אנו בטוחים שהמערכת הבנקאית תפנים את זה ותוזיל את המחירים בעצמה".
כמה נשלם?
החל מיולי הבנקים יגבו שתי עמלות בלבד למנהלי חשבון עו"ש: עמלה בגין פעולה מול פקיד ועמלה בגין פעולה ישירה (אינטרנט, כספומט). בנק הפועלים יגבה את התעריף הנמוך ביותר עבור פעולה ישירה – 1.35 שקלים. אחריו לאומי -1.65 שקלים, מזרחי טפחות 1.76 שקלים, דיסקונט 2 שקלים, הבינלאומי 2.5 שקלים ובנק איגוד 2.9 שקלים. בגין פעולה מול פקיד, בנק לאומי גובה את העמלה הנמוכה ביותר עם 5.5 שקלים, בנק אגוד ודיסקונט יגבו 5.9 שקלים, הפועלים 6.5 שקלים, ומזרחי טפחות - 6.8 שקלים. קבוצת הבינלאומי, שהתעריף הראשוני שלה לעמלת פקיד היה הגבוה ביותר - 6.9 שקלים, הורידה אותו כבר היום ל-6.5 שקלים, בשל הרצון לא להיות הבנק היקר ביותר. בנק יהב הוא הבנק שגובה את העמלות הנמוכות ביותר.
מול הכספומט. כמה נשלם על משיכה? צילום: גדי קבלו
בבנק ישראל מצאו כי עלות ניהול עובר ושב חודשית לאחר הרפורמה של הלקוח הסביר עד היום שילם 24.5 שקלים, היום הוא ישלם רק 24 שקלים, לפני הנחות. עלות ממוצעת לכרטיס אשראי מקומי היתה 13 שקלים לפני התעריפון ותהיה 14.5 שקלים אחרי התעריפון. בכרטיסי אשראי, עם קבלת הנחה, התשלום עמד על 9 שקלים ואחרי התעריפון יעמוד על 11 שקלים.
עם זאת, אלו מחירים ממוצעים, מכיוון שלקוחות בנק הפועלים לדוגמה שילמו 32 שקלים בממוצע על פי שיטת המסלולים, ולאחר כניסת התעריפון לתוקף ישלמו בממוצע 24 שקלים.
בוטלו גם מרבית העמלות בכרטיסי האשראי, עם המעבר לפעילות גבוהה יותר בכרטיסי אשראי. פעילות בין 1,000-4,000 שקלים בחודש תקנה הנחה, בעוד שבפעילות בין 4,000-6,000 שקלים בחודש יהיה פטור מעמלות.
נשאלה השאלה מה יהיה עם אלו שלא יודעים להתשמש באינטרנט, אולי לא יודעים את השפה אולי מבוגרים ולא מודעים כלל לאפשרויות. החבילה ייקרה את העלות של ניהול החשבון לרוב הלקוחות. מסלולים בבנק הפועלים עלה בממוצע 32 שקלים – לקוח כזה ישלם הרבה פחות. אנו עם אצבע על הדופק – כבר אמרתי זאת במסיבת העיתצונאים הקודמת. אן ניווחכ כי יש מקום לקביעת סל נוסף – אנו נקבע אותו, לא הבנקים.
ח"כ ארדן: בינתיים עוד תחרות אמיתית
שאול אמסטרדמסקי מוסיף: יו"ר ועדת הכלכלה, גלעד ארדן (ליכוד), אמר ל"כלכליסט" לאחר מסיבת העיתונאים של בנק ישראל, כי "אנחנו מצויים בתחילתו של תהליך יישום הרפורמה. הממוצעים לא מלמדים הרבה על התמונה הפרטנית של בכל בנק ובנק. אם הציבור באמת ירים את הכפפה ויבין איזה בנק גובה יותר ואיזה בנק גובה פחות ויתחיל להתמקח ואף לעבור מבנק לבנק במקרה שישנם הפרשים גדולים, אזי הבנקים יתחילו להוריד את התעריפים ותתחיל תחרות אמיתית בענף."
ארדן הוסיף' כי "ועדת הכלכלה תתכנס בתוך כשבועיים כדי לבחון לעומק את תוצאות התעריפון החדש ובכדי לתת מענה לאוכלוסיות מיוחדות שעבורן קיים חשש להתייקרויות בעקבות התעריפון החדש, דוגמת הקשישים. אם הבנקים שוב יתעלמו מכוונת המחוקק, כפי שמסתמן, לא יהיה מנוס אלא לזום חקיקה קיצונית ביותר שתתערב בתעריפי העמלות ואף תחייב ביטול מוחלט של חלק מהן."
יו"ר ועדת הכלכלה הקודם, ח"כ משה כחלון (ליכוד) ומי שהיה ממובילי החקיקה לצמצום עמלות הבנקים, הוסיף ואמר כי "כשיזמנו את הרפורמה הכוונה היתה לאפשר לבנק ישראל לפקח ולהגן על האזרחים מפני עושק. אני סבור שמוקדם מדי להסיק מסקנות. נלמד את ממצאי התהליך שמתחיל כעת ואם יסתבר שבנק ישראל לא הצליח להשיג את מטרת החוק, נצטרך להפקיע ממנו את המסכות ולהעבירה לגוף רגולטורי חדש שיוקם לצורך העניין". כחלון הוסיף, כי "לא נחשוש מסבב נוסף של עימותים מול הבנקים במידת הצורך, כפי שניהלנו בשנה האחרונה."
לעומתם ציינה ח"כ אורית נוקד (עבודה) כי "החלטות הפיקוח על הבנקים דורכות בעקביות ובשיטתיות על הגמלאים ושאר האוכלוסיות החלשות במשק".
איגוד הבנקים: את משמעות הרפורמה ניתן יהיה לבחון לאורך זמן
מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה, כי "המהלך עליו הכריז המפקח על הבנקים הוא רפורמה כוללת בתעריפוני הבנקים ובמערכת השירותים הקמעונאיים. אין ספק שהיא תגביר את השקיפות במערכת, דבר שהבנקים לא יתנגדו לו, אך סברו שעדיף לבצעו שלא במהלכי חקיקה כפויים.
"את משמעות הרפורמה ניתן יהיה לבחון לאורך זמן. מערכת הבנקאות בישראל מעניקה שירותים ברמה מתקדמת ביותר מהגבוהות בעולם, ותמשיך להיות תחרותית לטובת כל לקוחותיה".
