קרנות הפנסיה הכלליות - המוצר שחברות הביטוח מסתירות

שוק החיסכון ארוך הטווח עבר לאחרונה שינויים מרחיקי לכת, שהעיקרי בהם הוא תיקון 3 לחוק קופות הגמל. תיקון זה קטלג את כל המוצרים הפנסיוניים (קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים) כמייצרי קצבה תחילה, עד לסכום צבירה מינימלי של כ־800 אלף שקל. מעבר לסכום הצבירה המינימלי לקצבה, ברוב המקרים אפשר יהיה למשוך את הכספים במשיכה הונית (חד־פעמית).

אחד המוצרים הנמנים עם קופות משלמות ובעל היכולת האקטוארית לשלם קצבה לעמיתיו הוא קרן פנסיה משלימה או כללית - קרן שבה ההפרשות החודשיות הן למטרת חיסכון בלבד, בלא כל תשלום על מרכיב ביטוחי.

רוב החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל מצוי בקרנות פנסיה מקיפות. בקרן מקיפה העובד גם רוכש ביטוח אובדן כושר עבודה. כמו כן מבוטחת גם קצבת שאירים.

האקסטרות של חסכונות הפנסיהצילום: בלומברג

הקרנות המשלימות לא זוכות לתשומת לב שיווקית מצד חברות הביטוח כי הן נעדרות מרכיב ביטוחי - מקור רווח משמעותי של חברות הביטוח בענף קרנות הפנסיה. היקף ענף הקרנות המשלימות, שהחל לפעול לפני תשע שנים, עומד כיום על 600 מיליון שקל בלבד. לעומת זאת, שוק קרנות הפנסיה המקיפות עומד על סכום עתק של 37 מיליארד שקל. הסיבה לפער פשוטה: חברות הביטוח המחזיקות בקרנות הפנסיה ושליחיהן, סוכני הביטוח, "מעדיפים" למכור יותר קרנות מקיפות ופחות קרנות משלימות. על מקיפות יש הכנסה גבוהה יותר לחברות הביטוח ויותר עמלות לסוכנים.

אריק גונן, מנהל המטה המקצועי במנהלת ההסדרים הפנסיוניים מבטח־סימון, דוחה את הטענות: "קרנות כלליות הן לא אידיאולוגיה. הן בסך הכל מנגנון המיועד לקלוט עודפי כספים של אנשים המפרישים כבר לקרן פנסיה מקיפה. היום אפשר למצוא קרנות מקיפות המציעות מסלולים מוטי קצבה, המקטינים את המרכיב הביטוחי ומגדילים עד כמה שאפשר את מרכיב החיסכון".

מצא את ההבדלים

למעט המרכיב הביטוחי, אין כמעט הבדל בין קרן פנסיה כללית למקיפה. שתי הקרנות מוגדרות כקופות משלמות לקצבה ובעלות יכולת אקטוארית לשלם לעמיתיהן בגיל הפרישה. עם זאת, לקרן כללית כמה מאפיינים המבדילים בינה לבין קרן מקיפה:

נעדרת מרכיב ביטוחי: קרן כללית אינה מגנה על עמיתיה מפני אובדן כושר עבודה או מבטיחה קצבת שאירים. לכן, לא נדרשת הצהרת בריאות עם הבקשה להצטרף לקרן.

דמי ניהול: בקרן מקיפה משלמים העמיתים עד 6% מההפקדה החודשית ועד 0.5% מהצבירה הכוללת. לעומת זאת, בקרן כללית גביית דמי הניהול נעשית מהצבירה בלבד. דמי הניהול בקרן זו יכולים להגיע עד 2%, בדומה לדמי הניהול בקופות גמל.

הפקדות: לעמיתי קרן כללית, בניגוד לעמיתי קרן מקיפה, יש אפשרות להפקיד סכומי כסף באופן חד־פעמי בכל עת, ללא תקרה. לעומת זאת, לקרנות המקיפות תקרת הפקדה בגובה של 3,142 שקל לחודש.

השקעות: לקרנות הכלליות חיסרון מהותי אחד, הבא לידי ביטוי בייחוד בימים של שוק הון יורד. הן, בניגוד לקרנות המקיפות, אינן זכאיות להשקיע באיגרות חוב מיועדות של הממשלה, המעניקות לעמיתים תשואה מובטחת של 4.8%. בימים שבהם השוק יורד יש לכך משמעות רבה: מתחילת 2008 רשמו הקרנות הכלליות ירידה של 0.8% - כ־0.5% יותר מהקרנות המקיפות, שנהנו מ"כרית ביטחון". עם זאת, בראייה ארוכת טווח של חמש שנים לאחור, התשואה שהשיגו הקרנות הכלליות גבוהה יותר מזו של הקרנות המקיפות, והיא עומדת על 62% לעומת 48% בהתאמה.

למי מיועדות הכלליות?

"קרנות כלליות מתאימות לעמיתים שלא מעוניינים באותם הכיסויים הביטוחיים שמציעה הקרן המקיפה", מסביר ירון שמיר, מנכ"ל אקסלנס נשואה פנסיה, המחזיקה בקרן כללית המנהלת 135 מיליון שקל.

"אנשים המסתפקים בביטוחי החיים ובביטוחי אובדן כושר עבודה פרטיים במקום העבודה שלהם יוכלו לחסוך כסף בקרן כללית בלי לשלם על אותם ביטוחים", מוסיף שמיר. "גם עמיתים שלא 'התקבלו' לקרן מקיפה בגלל מצבם הבריאותי יכולים למצוא את מקומם בקרן כללית. בעלי הכנסות גבוהות, שמיצו את תקרת השכר בקרן מקיפה, יכולים להפקיד עוד כסף לקרן כללית עם כל הטבות המס והפטורים מרווחים שוטפים של הקרן. ישנם אנשים המעוניינים להגדיל את הקצבה לגיל הפרישה - קרן כללית יכולה להוות פתרון עבורם".