פנסיה: לשבור את הקיבעון המחשבתי

נראה שהישראלים סומכים על המסלולים הכלליים שמציעות להם הקרנות והקופות: 98% מכלל החוסכים לפנסיה מנהלים את החיסכון במסלול הכללי של קרן הפנסיה, ביטוח המנהלים או קופת הגמל. רובם בטוחים שמדובר בהשקעה סולידית ביותר.

בפועל, לא רק שהמסלול הכללי יכול להיות רחוק מסולידי - ועל כך יעידו ההפסדים שסופג החיסכון הפנסיוני כשהשוק יורד - הוא גם נתון לשיקולו הבלעדי של מנהל הכספים, מבלי שזה מתחייב לשיעורי החשיפה באפיקים השונים. רק 2% מכלל החוסכים משקיעים את כספי החיסכון הפנסיוני במסלול השקעה מוטה אפיק השקעה מסוים.

איך לצאת מהקיבעון בחיסכון הפנסיוני

כדי להגביר את המודעות והמעורבות של החוסכים לאופן בו כספי הפנסיה שלהם מנהלים, האוצר שוקל לאפשר לבעלי תוכנית חיסכון לעבור למסלולים תלויי גיל, בהם תמהיל הסיכון משתנה בהתאם לגילו של החוסך. בדיקת "כלכליסט" מנסה לענות על כמה שאלות סביב החיסכון לפנסיה: האם בחירה במסלול הכללי היא אכן הבחירה המועדפת? מה לא מספרים לנו על המסלול הכללי? איך ניתן לבחור מסלול השקעה? איזה מסלול מתאים לכל אחד, ומתי כדאי לעבור ממסלול למסלול?

מסלול כללי - קיבעון מחשבתי

רוב המשקיעים סבורים כי עצם העובדה שהם נמצאים באפיק הכללי מעידה על השקעה סולידית, אבל מתברר שקיימים הבדלים מהותיים בין המסלולים הכלליים בשוק. מדיניות ההשקעה בכמה מהמסלולים הכלליים

להשקיע בחוכמהצילום: סי די בנק

משתנה בהתאם להחלטת הגוף המנהל, כך שהלקוח נחשף לאחוז גבוה של מרכיב מנייתי בתיק - מבלי שיידע על כך. משה ששון, מנכ"ל משותף ב"אגם לידרים": "מספר חברות הביטוח הגדולות לא מגדירות מראש את אחוז המניות בתיק, כך שבאופן תיאורטי למעשה חברה יכולה להשקיע במסלול הכללי 100% מהכסף במניות".

מסלולי תלויי גיל: ליהנות מכל העולמות

הסיבה המרכזית לכך שכל כך מעט חוסכים שמים את הכסף במסלול השקעה הוא חוסר מודעות: במשך שנים רבות התרגל החוסך הישראלי להיות פסיבי בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני שלו. החלטה על מסלול השקעה דורשת ממנו זמן והתעסקות. בניגוד למה שקורה בישראל, בארצות הברית ובעולם כולו המעורבות של החוסך הרבה יותר גבוהה. "בארה"ב אין בכלל מסלולי חיסכון כלליים: הלקוח שם דומיננטי ומעורב. בישראל, לעומת זאת, בכלל לא מדברים עם הלקוח, שבעצמו לא יודע מה לשאול או לבקש", אומר ששון.

מסלולים תלויי גיל הם בדיוק השילוב בין העמדה הפאסיבית לאקטיבית: מצד אחד הלקוח נמצא באפיק השקעה מוגדר, ומצד שני הוא לא צריך להיות אקטיבי מדי: אפיק ההשקעה משתנה בהתאם לגילו של הלקוח. ואם תהיתם פעם למה הגופים הפיננסים מצניעים את מגוון המסלולים וללא מקדמים אותם, התשובה תלויה בעלויות שכרוכות בהם: מתן אפשרויות בחירה מרובות מצריכות השקעה גבוהה במחקר ושיווק.

עולים על המסלול: מחברות הביטוח ועד קרנות הפנסיה

תוחלת החיים שהולכת ועולה מכתיבה צורת השקעה שתניב תשואה גבוהה, כדי שהסכום הנצבר יספיק לכמה שיותר שנים מחוץ למעגל העבודה. מסלולי ההשקעה בחיסכון הפנסיוני קיימים בשוק כמעט עשור. המפנה הדרמטי התחיל בינואר 2004, כשחברות הביטוח התחילו ליצור מסלולי השקעה שונים.

החל משנת 2006 גם סוכני הביטוח הורשו לשווק מסלולי השקעות. בשנה האחרונה הצטרפו לחגיגה גם קרנות הפנסיה, כשהשיקו מצדם מסלולי השקעה שונים. המסלולים נבדלים זה מזה באפיק ההשקעה המרכזי שלהם. שמות המסלולים מעידים על סוג אפיק השקעה (כגון מט"ח, מניות, שקלי, אג"חי, וכו'). שם זה מעיד על כך שהחברה המנהלת אמורה להשקיע באפיק זה בשיעור של לפחות 50% משווי הנכס.

איך לבחור מסלול?

בשלב ראשון, יש לבדוק את מדיניות ההשקעה במסלול: מהם אחוזי ההשקעה בכל אפיק, ומהי רמת הסיכון של המסלול. בשלב שני, יש להגדיר את רמת הסיכון הרצויה, בהתאם למכלול נתונים אישים: גיל, מצב משפחתי, מצב נזילות כספי, מצב בריאותי ועוד. הכלל המנחה: ככל שאתה צופה שיהיו לך שנים רבות יותר להשקעה, כך תוכל לספוג רמת סיכון גבוהה יותר. בשלב שלישי צריך לעבור לבחון את מצבו של השוק. שיקול מרכזי בבחירת מסלול הוא האפיק הדומיננטי במסלול. למשל, על רקע משבר במטבע הדולר כדאי להימנע מלהיכנס למסלול השקעה מוטה מט"ח, ולחכות להתאוששות בשוק.

בשלב רביעי יש להשוות בין העלויות והתשואות במסלולים השונים. התקופה המומלצת לבדיקה היא 15 שנה. ואולם, מסלולי ההשקעות בישראל לא קיימים מספיק זמן כדי לתת אומדן מדויק, לכן רצוי לבדוק את המסלולים באמצעות גמל-נט או ביטוח-נט. ההבדלים המהותיים הם בין אפיקי ההשקעה במסלולים עצמם, לא כל כך בין הקופות השונות. למסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה יש דמי ניהול זולים יותר, בדרך כלל.

הכל עניין של טיימינג

תזמון הכניסה והיציאה ממסלול חשוב מאוד. כדאי לא לצאת ממסלול רק בגלל שבתקופה מסוימת נצברו בו הפסדים, אבל חשוב להיות ער למצב השוק.

במרבית החברות ניתן לשנות את תמהיל ההשקעות עד ארבע פעמים בשנה, אבל לא יותר מפעם ברבעון. חלק מהחברות מגבילות את בחירת המסלולים לעמיתים מגיל מסוים. אפשר גם להשאיר את כספי הפיצויים במסלול כללי או מסלול סולידי, ולהעביר רק את כספי התגמולים למסלול השקעות מנייתי.