בורסת ת"א

פרשנות

אל תתרגשו מהתשואות בתיקי החיסכון

לאחר ההתאוששות המהירה בשווקים, ולנוכח האפשרות שגם שנת 2021 תהיה שנה טובה לחסכונות שלנו - בסוף השווקים הפיננסיים יצטרכו להיפגש עם הכלכלה הריאלית, והמפגש עלול להיות כואב

עירית אבישר 07:4518.01.21

1. איפה המשבר?

אם מישהו היה נוסע לאי בודד בתחילת 2020, כשהוא מנותק מהכל, חוזר עכשיו ובודק את תיק החסכונות ארוכי הטווח שלו, הוא היה חושב ש־2020 היתה עוד שנה רגילה בשווקים, עם תשואה ממוצעת של 5% במסלולים הכלליים. גם היקף הכספים שזרמו לחסכונות ארוכי הטווח שמר על שגרה וצמח בקצב גבוה כפי שראינו בשנים קודמות: לקרנות ההשתלמות זרמו קרוב ל־12 מיליארד שקל, לקופות הגמל להשקעה זרמו קרוב ל־6 מיליארד שקל, ושוק הפנסיה המשיך לשמור על יציבות, למרות העלייה באבטלה ובעובדים הנמצאים בחל"ת עם עוד 40 מיליארד שקל צבירה נטו לקרנות הפנסיה.

 

2. השקיפות והנזילות ‑ חיסרון

אלא שרובנו היינו כאן השנה ולא על אי בודד, ו־2020 תיזכר כאחת השנים התנודתיות בשווקים. בורסות העולם צנחו בתוך זמן קצר בשיעור דו־ספרתי, בקצב שנראה לאחרונה רק במשבר 2008. מנגד, קצב התיקון היה מהיר במיוחד, רוב הירידות חוסלו בתוך פחות מחודשיים, ובוסט נוסף לשווקים ניתן לקראת סוף השנה, עם פריצת הדרך בנושא החיסונים.

 

התנודתיות הזו גבתה מחיר וחשפה עיוותים בשוק. כך, למשל, בעוד בשוק החיסכון ארוך הטווח הציבור המשיך להפקיד השנה עשרות מיליארדי שקלים, ולא היה מוטרד שחלק גדול מהכספים מושקע בשוק ההון, בקרנות הנאמנות ראינו תמונת ראי. בחודש מרץ נפדה סכום אדיר של 45 מיליארד שקל מהקרנות, חלקו חזר לקרנות הנאמנות, אבל כמובן אחרי התיקון המרכזי שעשו השווקים, ובסך הכל סיימו קרנות הנאמנות את 2020 עם פדיונות של יותר מ־20 מיליארד שקל.

 

השוני נובע מהמאפיינים השונים של המוצרים. בקרן הנאמנות הלקוח רואה ברמה יומית את התשואה, וקשה לו יותר להכיל את הירידות (בעוד במוצרים אחרים התשואה מתעדכנת אחת לחודש). חשוב מכך, בקרן הנאמנות המשקיע למכור את החזקותיו בלחיצת כפתור. במוצרים האחרים המכירה מורכבת יותר, וכרוכה בשיחה עם מוקד או איש מקצוע, שפעמים רבות שכנע את הלקוח שלא לעשות צעד נמהר בשיא הנפילות. שקיפות ונגישות הן יתרונות חשובים, אולם במשבר הזה הן היו בעוכריהם של המשקיעים, שמיהרו לקבע הפסדים.

 

3. הצרות האמיתיות לפנינו

שוקי המניות בשיא, מניות הטכנולוגיה נסחרות במכפילי רווח דמיוניים והבורסה קולטת בשמחה כמעט כל הנפקה. החגיגה מחלחלת גם לתשואות של החסכונות שלנו. אולם לפני שמתבשמים בתשואות החיוביות שהניבו החסכונות ארוכי הטווח אשתקד, צריך לזכור שאנחנו רואים אותן תחת מסך עשן של ריביות אפסיות שמתדלקות את השווקים, ושל סיוע המדינה למשק, שמתבטא בדמי אבטלה לעובדים בחל"ת המובטחים לפחות עד יוני.

 

קשה שלא לתהות על הניתוק בין הכלכלה הריאלית לפיננסית, ולכן, לפני שנהנים מהתשואות הנאות שהניבו החסכונות, צריך לזכור שהצרות האמיתיות עדיין לפנינו. אמנם יש תקווה לחזרה לשגרה בעקבות החיסונים, אך גם זה לא יספיק להחלמת המשק. האבטלה גבוהה, הגירעון עצום, ולפרמטרים הללו ייקח זמן עד שיחזרו לרמתם בסוף 2019. לכן הניתוק בין הכלכלה הריאלית לשווקים הפיננסיים מטריד.

 

מנהלי השקעות מסבירים אותו בכך שבסוף מה שמנצח זו הריבית האפסית, שתישאר לפחות לשנה־שנתיים. אבל עם כל הכבוד לריבית, ייקח זמן לראות את ההשפעה האמיתית של המשבר. עדיין לא ראינו נפילה של חברה משמעותית בישראל, אבל זה לא אומר שזה לא יקרה.

גם לא ברור מה יקרה לשוק התעסוקה כאשר יפסיקו לזרום הקצבאות, וכיצד תתמודד הממשלה עם הגירעון הענק ‑ טיפול שבדרך כלל כרוך בריסון פיסקאלי, שמקשה על המשק לצמוח, ומה תהיה השפעת השקל החזק על היצואנים ועל ההייטק. אולי זה ייקח זמן וגם 2021 תהיה שנה טובה לחסכונות שלנו, אבל בסוף השווקים הפיננסיים יצטרכו להיפגש עם הכלכלה הריאלית, והמפגש עלול להיות כואב.

 

4. עם הפנים לחו"ל ועם פחות מנהלים

בימים הקרובים נציג ב"כלכליסט" את התשואות באפיקי החיסכון השונים, ונראה אילו מנהלי השקעות הצטיינו והצליחו לרכוב נכון ולזהות את הטרנדים ‑ ומי נותר מאחור. נשמע ממנהלי ההשקעות הבולטים כיצד עשו זאת, ואיפה עוד יש הזדמנויות ברמות המחירים הנוכחיות. נבדוק גם האם תימשך המגמה של הסטת נכסים לחו"ל שראינו בעשור האחרון: מ־15% מהנכסים ב־2010 ל־32% ב־2020.

 

מה שניתן לדעת על 2021, זה שהיא תכלול כנראה פחות גופים מנהלים. הלמן־אלדובי צפוי להתמזג להפניקס, ויש שיחות למיזוג פסגות לאלטשולר שחם. מסתמן שהכיוון הוא לשוק ריכוזי יותר, וכנראה שגם פחות תחרותי.

 

חיסכון חיסכון צילום: שאטרסטוק

x