$
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

"אם המדינה רוצה שהעסקים ישרדו עליה להעביר לנו 2 מיליארד שקל עד סוף החודש"

חברות האשראי החוץ בנקאי דורשות משר האוצר לערוב לכספים שהן מעניקות לעסקים בצל משבר הקורונה ולאפשר להן לרכוש כסף מבנק ישראל; עדי צים, מנכ"ל אס אר אקורד: "הבנקים לא יזרימו את הכסף ללקוחות שזקוקים לו באמת. זו ההזדמנות להכיר בנו כאלו שיצילו את העסקים"

צלי גרינברג 09:4519.03.20
חברות האשראי החוץ בנקאי רוצות גם הן להינות מהקרן המתגבשת לסיוע למשק בצל משבר הקורונה, וקוראות לשר האוצר משה כחלון להזרים לחברות הבורסאיות בתחום, 2 מיליארד שקל, או לכל הפחות לערוב לכסף שהן ממשיכות להזרים כאשראי לעסקים, הנאמד בכ-40 מיליארד שקל בשנה.

 

אלי נידם, בעלים (36.09%) ומנכ"ל חברת האשראי החוץ בנקאי שוהם ביזנסהנסחרת בבורסה בתל אביב, אמר לכלכליסט כי "אנו נותנים אשראי לשכבת הביניים של העסקים בישראל שנכנסים בעת זו לסחרור תזרימי, ואם הפחד להעניק להם אשראי יעמיק, לא נוכל להמשיך לגלגל להם כספים והם יקרסו. אם המדינה תחלק 2 מיליארד שקל לכלל חברות האשראי החוץ בנקאי או לחלופין תערוב לכספים, הדבר יאפשר לנו להיענות לביקוש הגובר שחל כיום בקרב העסקים כתוצאה מהדממת המשק. המדינה עודדה אותנו לתחרות מול הבנקים, אבל בעוד שלבנקים ניתנות ערבויות מדינה לכספים ואפשרות רכישת כספים מבנק ישראל – לנו לא מאפשרים זאת. משאירים אותנו, ולמעשה את העסקים, חשופים".

 

 

אלי נידם מנכ"ל שוהם ביזנס אלי נידם מנכ"ל שוהם ביזנס צילום: עמית שעל

 

עדי צים, בעלים (65.82%) ומנהל סחר ואשראי לקוחות באס אר אקורדהנסחרת גם היא בבורסה בתל אביב, הוסיף: "מסכים עם דבריו של נידם. הבנקים לא יזרימו את הכסף ללקוחות שזקוקים לו באמת. אנחנו המנוע של המשק, וזו הזדמנות להכיר בנו כאלו שיצילו את העסקים".

 

"אין לבנקים או לחברות האשראי החוץ בנקאי את העודפים הנדרשים למתן האשראי הנדרש כעת לאור המשבר, ובעיקר ברמות הסיכון שנוצרו", מוסיף מיכה אבני, מייסד (10.09%) ומנכ"ל פנינסולה הציבורית. לדבריו, "סכום היקף רשת הביטחון שעולה כרגע בשיח המתנהל בין הבנקים וחברות האשראי החוץ בנקאי לבין משרד האוצר, אינו מספיק, וגם לא ידוע כמה מתוכו יגיע לבנקים וכמה יקבלו חברות האשראי החוץ בנקאי. שוק האשראי החוץ בנקאי עומד על כ-10 מיליארד שקל בכל רגע נתון, שמוזרם לאלפי עסקים קטנים ובינוניים, שמעסיקים יחד עשרות אלפי עובדים. אי אפשר הרי לצפות מבנק או מחברה חוץ בנקאית להיות קרן סיוע או צדקה של המדינה. ראש הממשלה אמר שלמדינה יש רזרבות של כ-130 מיליארד דולר וסביר שיהיה מערך סיוע רוחבי למשק. אם ימדרו את חברות האשראי החוץ בנקאי מכך, הדבר יפגע קשות בעסקים הקטנים והבינוניים".

 

"6 אלף השקלים שהמדינה נותנת כמענק זו הרי בדיחה ולא יסייע לעסקים", אומר לכלכליסט דני מזרחי, אחד מבעלי השליטה (11.23%) ומנכ"ל אופל באלנס הציבורית. הוא מוסיף כי "צריכים לתת לנו את אותן בטוחות שנותנים לבנקים ולאפשר לנו להתחרות מולם על הריבית. אופל באלנס מעמידה אשראי יומי בגובה 10 מיליון שקל לעסקים השונים. מסוכן לנו לעשות עסקאות כיום, והיה עדיף לנו לסגור שערינו ולחזור עוד חודשיים, אחרי המבול. אבל אנו נמצאים כאן עבור לקוחותינו מתוך אחריות ודאגה כלפיהם, מאחר שמחנק האשראי שהם חווים הופך יותר גרוע מיום ליום. הביקושים לאשראי אמנם גוברים, אבל הם מסוכנים לנו, כי לא ידוע כיצד העסקים יתמודדו לאחר המשבר, שהרי זהו אירוע שאף אחד עוד לא חווה ואי הודאות גדולה. למעשה, המדינה היא זו שצריכה לבקש את עזרתנו, כי אנחנו אלה שנוגעים ברצפת הייצור בהיבט זה, ומכירים את הדרישה לאשראי מחד ואת העסקים המבקשים אותו מאידך".

 

חברות האשראי החוץ בנקאי גם דרשו מהאוצר להכיר בהן כעסק חיוני כדי שיוכלו להמשיך ולפתוח את סניפיהן. במכתב שנשלח בתחילת השבוע לשי באבד, מנכ"ל משרד האוצר, על ידי אבני, כיו"ר איגוד חברות האשראי החוץ בנקאי, נכתב, בין היתר, כי "לצורך המשך מתן השירותים, נדרשות חברות האשראי הגדולות להמשיך ולהעמיד את השירותים מתוך משרדיהם, לכל הפחות, בהרכב חלקי. מתן אשראי כרוכה בשירותים תפעוליים של העמדת כספים, הוצאת כספים, העברת כספים, קבלת שיקים וניכיונם, וחובות איסור הלבנת הון שמחייבות פגישה פנים אל פנים עם הלקוחות. כל אלה מחייבות נוכחות במשרדים".

x