שוק ההון

פרשנות

להפסיק עכשיו את המסחר בבורסות

אחרי אסון התאומים וול סטריט הודממה במשך 6 ימים. המצב כעת כה חמור, שחייבים לנקוט צעד דומה ולהחזיר את המסחר כשהאמון בהנהגה הכלכלית ישוב

סופי שולמן 06:5817.03.20

1. הפסקת המסחר בבורסת תל אביב אתמול עם פרסום מוטעה של מספר חולי הקורונה בישראל ממחישה היטב – יש להפסיק את המסחר. סביב השעה 15:00 אתמול שחרר משרד הבריאות הודעה כי מספר חולי הקורונה בישראל זינק מ־250 ל־344, מה שהוביל לצלילה חדה במיוחד במדדי המניות המרכזיים בבורסת תל אביב. בעקבות הירידה שהיתה חדה מ־8% הופעלו מפסקי הזרם, אך אז הודיע משרד הבריאות כי אופס… מדובר בטעות. עוצמת התגובה מבהירה עד כמה חריפה רמת אי־הוודאות שבה שרוי הציבור וגם רופפים העצבים של המשקיעים. בנקודת קיצון כזאת, יש לעצור כדי לחשוב.

 

 

גם הסוחרים בניו יורק שולחים איתות ברור כי הם לא יודעים מה לעשות. אתמול בפעם השלישית בתוך שבוע הופעלו מפסקי הזרם בוול סטריט, ואחרי חידוש המסחר הירידות לא התמתנו כלל. גם התנודה ההפוכה של כמעט 10% ביום שישי האחרון אינה מצב בריא לשווקים, אלא מלמדת על חוסר אונים והיעדר יכולת להעריך בקור רוח את העתיד לבוא. אפילו מניות של התחום הלוהט החדש WFH - WORK FROM HOME קרסו בשיעורים דו ספרתיים, כמעט כמו מניות חברות התעופה. אפשר לתחום את זה מראש בתקופה ואפשר גם לא.

אזכרה בבורסה בשיקגו ב-13ה בספטמבר 2001 לקורבנות מתקפת הטרור. באותו שבוע הופסק המסחר לכמה ימים אזכרה בבורסה בשיקגו ב-13ה בספטמבר 2001 לקורבנות מתקפת הטרור. באותו שבוע הופסק המסחר לכמה ימים צילום: אי.אף.פי

 

אחרי אסון התאומים בספטמבר 2001 וול סטריט הודממה לזמן שלא הוקצב מראש. לאחר שישה ימים ארוכים החליטו קברניטי הכלכלה האמריקאית שהציבור הפנים את האירועים ומסוגל לחשוב בבהירות, ורק אז, ב־17 בספטמבר, חודש המסחר. אם הולכים רחוק יותר, אזי גם ב־1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסגרה הבורסה בניו יורק לארבעה חודשים.

 

2. העולם של 2020 במלחמה. האויב אמנם קטן פיזית, אבל יש יותר מדי ממנו. במצב הזה, שבו הניצחון דורש השבתה של הכלכלה הריאלית, אין מנוס מהפסקת המסחר בבורסות המרכזיות בעולם לתקופה. זהו מצב קיצוני, אבל מחויב המציאות. הבורסה, מעבר להיותה מקור לגיוון מקורות מימון עבור החברות, מהווה גם שיקוף של הכלכלה הריאלית. אם הכלכלה הריאלית מושבתת, אין סיבה לקיים מסחר בבורסות. בשלב זה, הוא רק מגביר את הפחד מהלא נודע, כשכל הכללים מפסיקים לעבוד כפי שהמשקיעים שידרו בבירור לאחר המהלך של הפד עם הבנקים המרכזיים באירופה ביום ראשון בערב של הפחתת הריבית לאפס והזרמת מיליארדי דולרים לשוק הפיננסי.

 

כלכלות העולם עוד יזדקקו לריבית האפס כדי להתאושש כדי שהחברות לא יקרסו בהיעדר יכולת למחזר את החוב. אבל עכשיו אנחנו ממש לא שם. עכשיו העולם כולו בשלב הרבה יותר בסיסי – של פחד. הפחד הזה הוא ריאלי ולא פיננסי, ולכן מה שירגיע אותו הוא לא אמצעים מתוחכמים אך ערטילאיים יחסית לאזרח מהשורה כמו נשק הריבית, אלא אמצעי הרגעה של ממש.

 

מרבית המדינות המערביות, אלה שמניעות את גלגלי המערכת הפיננסית, כבר נמצאות בהשבתה מלאה החל מאיטליה וספרד, צרפת וקנדה צפויות להצטרף אליהן בקרוב ויותר חשוב מהכל – נראה כי גם ארה"ב בדרך לשם. גם אם לא כל אמריקה תיעצר, מספיק שניו יורק, המרכז הכלכלי הפועם, תושבת כדי להביא לעצירה דה פקטו של הכלכלה הגדולה בעולם.

 

כמובן שסגירת וול סטריט, הסמל המרכזי של השגשוג האמריקאי והדגל שמניף נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, היא החלטה שיהיה לממשל הנוכחי קשה יותר לקבל מכל הזרמה מוניטרית או אפילו אמצעים פיסקאליים (אתמול כבר החלו לדבר בארה"ב על "כסף הליקופטר", כלומר הזרמה נרחבת ישירות לאזרחים ולא למוסדות הפיננסיים באמצעות הריבית הנמוכה). אלא שאחרי שכל אירועי הספורט בארה"ב הופסקו כבר בשבוע שעבר, אתמול כבו האורות בבתי הקזינו בלאס וגאס, נסגרו סניפי נייקי ואפל וגם סטארבקס סגרה את אופציית הישיבה בסניפיה, ונדמה כי אין עוד משמעות לסמלים.

 

רק הישרדות, פיזית וכלכלית, היא זו שקובעת. אפילו לטראמפ נגמרו רעיונות מקוריים לציוצים בטוויטר, וכל מה שהיה לו לומר לאזרחי ארה"ב המבוהלים לפני פתיחת המסחר הוא "אלוהים ברך את ארה"ב", מסוג האמירות שתמיד מגיעות ברגע השיא בסרטי האסונות, רגע לפני שמפסיקים את שידורי הטלוויזיה, מכבים את האורות ונכנסים לבונקרים.

 

הצלילות במדדים המובילים הצלילות במדדים המובילים

 

 

3. היעדר המנהיגות וכתוצאה מכך חוסר אמון, הם לב הבעיה במשבר הנוכחי. בשנים האחרונות נדמה היה כי אזרחים רבים כמהים למנהיגים מזן ה”Strong Man", מוויקטור אורבן בהונגריה, עבור בוולדימיר פוטין ברוסיה וכמובן עד דונלד טראמפ בארה"ב ובוריס ג׳ונסון בבריטניה. כל אלה דיברו בטון תקיף ושידרו את המסר כי הם כאן כדי לנקוט מהלכים תקיפים ובלתי צפויים מול כל אתגר שלא יבוא. אלא שכעת מתברר כי ברגע האמת הם כולם נאלמים דום.

 

טראמפ בזבז זמן יקר בהכחשת איום הקורונה, פוטין עדיין לא מכיר בקיומו, אם כי אתמול גם בחלק מהערים ברוסיה החלו להיסגר בתי ספר וג׳ונסון נוקט גישה מסוכנת של לתת לאוכלוסיית בריטניה להידבק כדי להתחסן. היכן המנהיגות החזקה שהיינו מצפים לה בזמן המשבר?

 

באופן אירוני השניים הבודדים שכרגע מסתמנים כמנהיגים הנכונים לתקופה הם עמנואל מקרון הצרפתי וג׳סטין טרודו הקנדי. "הזקנים" החזקים קצת זלזלו בהם, אבל דווקא שני אלה יצאו במהלכים שמבטיחים לאזרחים שלהם שבנקודת הקיצון הנוכחית המדינה תתערב ותדאג לכך שיהיה להם כסף למחיה גם אם מקום העבודה ייסגר, ויהיה להם מזון. עד כדי כך בסיסי וזה מה שאנשים רוצים לשמוע כעת. אבל גם זה לא יספיק לעוד זמן רב, כל המדינות זקוקות כעת למהלכים נועזים מחוץ לקופסה שיחזירו את האמון במערכת הכלכלית הבסיסית, כזו שתשכנע אותם שאין סיבה להצטייד בנייר טואלט או מים מינרליים, שלא תגרום להם לרוץ לכספומטים במהלך שעוד עלול להחריף את המשבר עם ריצה אל הבנקים וכזו שמבטיחה שגם אם כולם נמצאים בחופשת מחלה, המדינה תהיה זו שתדאג לרווחתם. זהו המבחן הגדול באמת של תפיסת המדינה, תפקידה בחיי האזרח ואחריות אלה שנבחרו לעמוד בראשן.

 

4. עם שוך הסערה, והרגע הזה יגיע אף שקשה לדמיין אותו כעת וייתכן שהוא אפילו קרוב יותר ממה שמרבית האזרחים המבוהלים חושבים, עשוי לחול שינוי בסדר העולמי. אחד הדברים שקרו אתמול ולא זכו ליותר מדי כותרות הוא שמספר החולים בקורונה בעולם המערבי עבר את מספר החולים בסין. בסין, שמתחילה לחזור לשגרה, מסתכלים כעת על המערב המפותח והמתנשא ולא מאמינים כיצד בוזבזו השבועות היקרים שנתן הניסיון וההתמודדות עם הקורונה באסיה לארה"ב ומדינות אירופה.

 

השבוע כבר שלחו הסינים רופאים וציוד לאיטליה, וג'ק מא, מייסד ענקית האינטרנט הסינית עליבאבא, שיגר אמש משלוח ראשון, כהגדרתו, של מסכות ובדיקות קורונה משנגחאי לארה"ב. עבור הנשיא טראמפ שאך לפני חודשיים היה שקוע במלחמת סחר מול סין, אין השפלה גדולה יותר מלקבל משלוחים שכאלה, אבל ייתכן כי זהו סימן לבאות. ההשתלטות המהירה יחסית, כפי שניתן להבין היום, של הממשל הסיני על הקורונה, עשויה לזרז את דרכה להפוך לכלכלה הגדולה בעולם אחרי שנים שהיא נושפת בעורפה של ארה"ב.

 

יחד עם הבורסות בארה"ב ובאירופה שחוזרות שנים לאחור, נראה גם כי התהליכים הפוליטיים של מחיקת גבולות ואינטגרציה נמחקים גם הם. האיטלקים קיבלו סיוע מהסינים, אבל לא במיוחד משכנותיהם. יתרה מכך, הגבולות נסגרים וההתכנסות לתוך מדינות הלאום על חשבון העמקת הגלובליזציה רק הולכת ומתעצמת. אותם המנהיגים החזקים מהסעיף הקודם אולי דחפו לכך בשנים האחרונות, אך לא ידעו שזה יקרה על חשבונם.

x