שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שוק ההון

ארה"ב תלויה ביכולת של טראמפ להבין שקורונה אינה פייק ניוז

ההתעלמות המוחלטת כמעט של הממשל האמריקאי מהווירוס עלולה לפגוע בהגמוניה של מעצמת העל. אם יתברר לבסוף שהטיפול של סין בקורונה היה טוב מזה של ארה"ב, ייתכן שיתבסס סדר עולמי חדש־ישן — ללא מעצמה אחת דומיננטית

סופי שולמן 07:3609.03.20

הבורסות באמריקה נהנו בשנים האחרונות מרוח גבית שלא התבססה רק על משתנים כלכליים. כמו השיזוף המוגזם של טראמפ, גם רווחי החברות קיבלו חיזוק מלאכותי. כעת הפסאדה נופלת וחושפת מערכת בריאות חולה, מפעלים שתלויים באספקה מסין וצרכנים מבוהלים. כדי שטראמפ ישתלט על המשבר הוא צריך קודם להודות בקיומו, ולכישלון יהיו השלכות מרחיקות לכת.

 

 

עד היום היו אלה בעיקר מלחמות שהפילו אימפריות, אבל גם מגפה יכולה לעשות את העבודה. ארה"ב נכנסה ל־2020 כהגמון עולמי, שעוצמתו ומעורבותו בזירה הבינלאומית אולי נשחקת, אך היא עדיין המעצמה החזקה והמרכזית בעולם. אלא שההתעלמות המוחלטת כמעט של הממשל האמריקאי מווירוס הקורונה עלולה להיות זו שתוביל לפגיעה אנושה במעמד ארה"ב בעולם. יהיה זה אירוני בכמה היבטים.

דונלד טראמפ עם מפת התפשטות נגיף הקורונה דונלד טראמפ עם מפת התפשטות נגיף הקורונה צילום: גטי אימג'ס

 

טעות ההתמקדות בשוק

 

האירוניה הראשונה היא שהדבר עלול לקרות דווקא בתקופת כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ, שחרת על דגלו את הסיסמה הקליטה Make America Great Again, ונחוש להחזיר עטרה ליושנה. אך טראמפ טעה בכתובת. למרות ניסיונותיו לפעול גם במישור הכלכלה הריאלית באמצעות הרפורמה במס והניסיון למשוך מפעלים חזרה לארה"ב, עיקר המיקוד שלו היה בשוק ההון. הוא עצמו חיזק את התפיסה שמניות עולות משמעותן אמריקה חזקה, וכעת, כשהן נופלות, מתחילות לצוף שאלות על מה בעצם קורה באמריקה האמיתית — לא רק בוול סטריט.

 

שוק המניות האמריקאי נהנה בשלוש השנים האחרונות מרוח גבית, שלא התבססה רק על משתנים כלכליים, אלא גם על תפיסת מציאות מסוימת. מאז 2016 גרסה הפסיכולוגיה של המשקיעים כי טראמפ יתייצב תמיד מאחורי השוק — גם אם לשם כך הוא צריך ללכת נגד בכירי הבנק המרכזי של ארה"ב. במקביל, הרפורמה שלו במס, שנכנסה לתוקף ב־2017 ועודדה חברות אמריקאיות להחזיר את המזומנים שלהן לארה"ב, הובילה לגל אדיר של בייבקים. קצת כמו השיזוף המוגזם של טראמפ בהופעותיו הציבוריות, כך גם רווחי החברות קיבלו חיזוק באמצעים מלאכותיים.

 

כך, למשל, חברות המרכיבות את מדד S&P 500 ניצלו את המזומנים לרכישה חוזרת של מניותיהן בסכומי שיא של כ־800 מיליארד דולר ב־2018 וב־2019. ההערכה היא שבקרב כלל החברות האמריקאיות היקף הרכישות החוזרות עבר את טריליון הדולרים בכל אחת מהשנתיים האחרונות. תופעה זו היתה, לדעת כלכלנים ואנליסטים, אחת הסיבות להצגת שיפור ברווח הנקי, שכן היא מקטינה את מספר המניות ומאפשרת להציג רווח גבוה יותר למניה — נתון שמרבית המשקיעים האמריקאים מסתמכים עליו בניתוח מניות. במקרים חמורים יותר, חברות נטלו חוב זול באדיבות הריבית האפסית, כדי לממן רכישת מניות עצמית.

 

אבל כעת הפסאדה נופלת וחושפת תמונה מטרידה של מערכת בריאות בעייתית עם תקציב מקוצץ והסתמכות כמעט מוחלטת על מימון פרטי ללא השתתפות ציבורית. גם המפעלים, שאולי הועברו לארה"ב, תלויים בחומרי גלם או רכיבים המיוצרים בסין, ולכן אינם יכולים לתפקד במלוא העוצמה. מה שחמור אף יותר הוא שהצרכן האמריקאי, שמבולבל לנוכח הפאניקה שנשקפת מכל עבר — פרט אולי לחדשות של רשת פוקס — חושש לצאת למקומות הומי אדם ומעדיף להישאר בבית.

 

אם התפשטות הקורונה בארה"ב היא אכן מהירה ובלתי מטופלת, כפי שמסתמן, ייקח לממשל טראמפ עוד זמן רב להשתלט על המשבר, ובשלב הראשון הוא יצטרך להודות בקיומו. ככל שהטיפול יימשך ויתקרב למועד הבחירות לכהונה השנייה לנשיאות, הסיכוי של המועמד הדמוקרטי, בעיקר אם זה יהיה ג'ו ביידן, ילך ויגבר.

 

נשיא סין שי ג'ינגפינג נשיא סין שי ג'ינגפינג צילום: אי.אף.פי

 

אף שארה"ב מתהדרת, לכאורה, בחברות התרופות המובילות בעולם ובבתי החולים הטובים ביותר, הבעיה נעוצה בהיעדר מערכת רפואה ציבורית. זו בדיוק הרפורמה שהוביל ברק אובמה, אשר חלקיה בוטלו בידי ממשל טראמפ. כתוצאה מהמערכת הפרטית, שנגישה תמורת תשלום גבוה, קיים היום פער של 20 שנה בתוחלת החיים של עשירי ארה"ב לעומת השכבות הנמוכות יותר. ב־2017, לדוגמה, שילם אמריקאי ממוצע מכיסו 1,122 דולר בשנה על הוצאות רפואיות, הרבה מעל ממוצע ה־OECD. עלויות אלה מרתיעות את האמריקאים מלהיעזר במערכת הרפואית, וביקוריהם הסתכמו ב־4 פעמים בשנה מול ממוצע של 6.8 בארגון המדינות המפותחות. כתוצאה מכך, תוחלת החיים של תינוק שנולד בחלק מהמדינות בארה"ב נמוכה מזו של תינוק שנולד היום בסין.

 

האירוניה השנייה היא שתהיה זו דווקא סין, המדינה שקוראת תיגר על הדומיננטיות של ארה"ב ונושפת בעורפה ככלכלה השנייה בגודלה בעולם, שתראה לעולם כי הצליחה להשתלט על הקורונה. זה נעשה, אמנם, באמצעים לא דמוקרטיים במיוחד של עוצר צבאי לכל דבר ועניין, אבל גם איטליה, שנרדמה בשמירה, עומדת כעת לנקוט צעדים דומים. סין היא הגורם להתפרצות הווירוס, אך נראה כי העולם מתחיל לשאת עיניו אליה כדי להבין איך התמודדה עם המגפה. המדינה מתחילה לחזור לשגרה, ובית החולים המיוחד שהוקם לטיפול בחולי קורונה נסגר, לאחר שמרביתם הבריאו ושבו לבתיהם. בזמן היקר הזה בארה"ב עוד מנסים לשכנע את טראמפ כי קורונה אינה פייק ניוז, והעולם עוצר את נשימתו בניסיון להבין עד כמה חמורה ההתפרצות בכלכלה הגדולה בעולם.

 

היחלשות הדולר

 

התהליך הזה אינו חדש, אבל אירועי הקורונה מאיצים אותו וחושפים את עוצמתו. משהו עמוק השתנה בארה"ב בשני המשברים הקודמים מתחילת המאה. אלה הובילו להיחלשות מתמשכת של הדולר כשלב ראשון של תהליך השינוי במעמד ארה"ב במערכת הגלובלית. המטבע החזק, שהפך אותה למעצמת העל לאחר מלחמת העולם השנייה, נחלש, ואפילו היורו עקף אותו, תרחיש שמעטים דמיינו עם השקת המטבע המשותף ב־2002.

 

החלשת הדולר היתה, אמנם, מדיניות יזומה של ארה"ב בהתמודדות עם המשבר הכלכלי שלאחר אסון התאומים, במטרה לאושש את הכלכלה באמצעות הגדלת היצוא, אך המשבר של 2008 כבר פגע בסמל העוצמה המרכזי של המדינה — הבנקים שלה. הריבית האפסית, שנועדה לאפשר לארה"ב לצאת מהמשבר, רק המשיכה לכרסם בדולר ולהחליש אותו, והוא כבר אינו מטבע הרזרבה הבלעדי של הבנקים המרכזיים בעולם.

 

במקביל הלכה סין והתחזקה עד כדי התנגשות עם ארה"ב במלחמת הסחר, אירוע שנדמה כאילו התרחש לפני עידן עידנים, אך הסתיים רגע לפני פרוץ משבר הקורונה בינואר.

 

גם אם הנפילות עוד יעמיקו, וסביר שכך יקרה, הבורסה יכולה לתקן בחזרה. אבל אם מה שכותבים אמריקאים רבים ברשתות החברתיות על קטסטרופת האבחון והטיפול — או אי־הטיפול בחולים — יתברר כנכון, זו פגיעה עמוקה מדי בכלכלה האמריקאית ובתדמית שלה כמעצמה. אם בסוף יתגלה שהטיפול של סין בקורונה היה טוב מזה של ארה"ב — העולם בבעיה.

 

השלכות המשבר הנוכחי על הזירה הבינלאומית עשויות להיות מרחיקות לכת, ולא להסתכם רק בירידות ובעליות שיבואו לאחריהן. גם אם טראמפ עצמו יפסיד במירוץ לכהונה השנייה לנשיאות ארה"ב, ייתכן שהגישה הבדלנית שלו — שתרמה לבלימת תהליכי הגלובליזציה בשנים האחרונות — תקבל חיזוק במדינות נוספות. סגירת הגבולות הנוכחית, במקביל לחשיפת התלות העצומה של מרבית מדינות העולם בייצור בסין, צפויות לחזק את המחנות שדוגלים יותר בהסתמכות על יכולות פנים ופחות על סחר בינלאומי.

 

על כן, ייתכן שלאחר ההתאוששות העולמית ממשבר הקורונה יתבסס סדר עולמי חדש־ישן, שיזכיר את העולם לפני מלחמת העולם הראשונה. ללא מעצמה אחת דומיננטית, אלא כמה מעצמות אזוריות והרבה מדינות שמנסות להסתמך ככל הניתן רק על היכולות שלהן עצמן. 

x