שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קנאביס

בלעדי לכלכליסט

האוצר מתנגד לפיקוח על מחיר הקנאביס הרפואי

רגע אחרי שבג”ץ הוציא כרטיס צהוב לרפורמת הקנאביס בגלל עלויות מופרזות מתברר: באוצר מתנגדים בתוקף לפיקוח מחירים. אחת הסיבות להתנגדות היא הפיאסקו שהוליד הפיקוח בשוק החלב

אדריאן פילוט 07:1509.12.19

משרד האוצר מתנגד להטלת פיקוח מחירים על קנאביס רפואי - כך נודע ל”כלכליסט”. ועדת המחירים של האוצר התבקשה לבחון את הנושא לפני כחמישה חודשים, זמן קצר לאחר כניסתה של רפורמת הקנאביס הרפואי לתוקף, ולאחר שהתברר שמחירי הקנאביס זינקו בשל שיטת תמחור חדשה. במשרד הבריאות שבים ואומרים בחודשים האחרונים כי ללא פיקוח מחירים הרפורמה תמשיך לקרטע.

 

 

אמירות אלה קיבלו חיזוק משופטי בג"ץ בסוף השבוע שעבר, כאשר הרכב של שלושה שופטים הורה למשרד לעתור חלקית את הרפורמה ולהחזיר את מחיר התרופה בכל המינונים ל־370 שקל. ההחלטה תכנס לתוקף ב־15 בדצמבר עד סוף מרץ 2020. בהחלטתם תהו השופטים חנן מלצר, ניל הנדל ונועם סולברג: "מדוע לא יקבעו מחירי מקסימום עבור מוצרי קנאביס רפואי?" ההחלטה התקבלה במהלך דיון בעתירה שהוגשה על ידי עמותת הקנאביס הרפואי המייצגת חולים שנפגעו משינויי המחירים ברפורמה.

 

מימין: מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ושופט בית המשפט העליון חנן מלצר מימין: מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ושופט בית המשפט העליון חנן מלצר צילומים: אוראל כהן, אוהד צויגנברג

 

רפורמת הקנאביס הרפואי יצאה לדרך באפריל כאשר משרד הבריאות סבור כי יש להטיל פיקוח מחירים על התוצרת שתמכר בבתי המרקחת — אולם בפועל צעד כזה לא היה כלול בחלק המעשי של הרפורמה. שלושה חודשים אחרי צאתה של הרפורמה לדרך, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב דורש להכניס לאלתר את הקנאביס הרפואי לפיקוח מחירים ממשלתי תוך שהוא מצרף להצעתו מודל תמחור ואת טווח המחירים הרצויים בשוק. "הקנאביס הינו מוצר המסייע בתהליך הטיפולי בקרב אוכלוסיות כגון חולים אונקולוגים, ילדים הסובלים מאוטיזם, ילדים חולי אפילפסיה וכדומה. בצירוף השינויים בשוק, לרבות כניסת גורמים משוק ההון המעוניינים ברווח מהיר, ישנו חשש לניצול המצב על ידי העוסקים בתחום, לקביעת מחירים מופקעים ומוגזמים", כתב בר סימן טוב ודרש להטיל פיקוח מחירים. עוד טען בר סימן טוב כי כל שוק התרופות בישראל מצוי תחת פיקוח מחירים.

 

החלב מאיים על הקנאביס

 

משרד הבריאות ביקש ששיטת הפיקוח תהיה מבוססת על קביעת מחיר מרבי "שיבטיח כי המוצר יסופק במחיר הוגן, וכי לא יחולו שינויים דרמטיים שיפריעו את אספקתו או את רכישתו, לצד הפגנת גמישות לבקשת היצרנים". כמו כן, במשרד הבריאות הסבירו כי לצורך קביעת מחיר המוצר, יש לקחת בחשבון את המחיר הישן, טרם הפיקוח, שכן בדומה לתכשירי מרשם, קשה לתמחר במדויק את עלויות הייצור. מה גם שמחירי השוק טרם פיקוח המחירים לא ביטאו עלויות ייצור אלא מימנו את הוצאות הספקים וייצרו עבורם רווחיות. מדובר בתמחור "מלמעלה", "תוך הסתמכות על ההנחה כי המחירים שנגבו על ידי הספקים אכן ענו על צורכיהם".

 

כדי להפעיל לחץ נוסף על משרד האוצר להסכים לפיקוח המחירים, התנו את היתרי היצוא - מהלך שקידם משרד האוצר - בפיקוח מחירים. אולם כבר מהרגע הראשון, באוצר לא אהבו את הרעיון, בלשון המעטה: "ככל שהוועדה תמצא כי פיקוח כאמור נדרש, יהיה צורך בפריסת כלל התשתית העובדתית הנוגעת לעלויות כל שרשרת הייצור של הקנאביס (כל שרשרת הייצור) על מנת שהוועדה תוכל להמליץ על המחיר המפוקח", השיב למשרד הבריאות כפיר בטט, יו''ר ועדת הפיקוח במשרד האוצר.

 

בהמשך לכך, נודע ל"כלכליסט" כי בעת האחרונה התגברו המסרים נגד הטלת פיקוח מחירים מכיוונו של משרד האוצר. בראש ובראשונה, נטען כי השוק לא בשל וטרם התייצב, וכי שחקנים חדשים עדיין מצטרפים ולכן פיקוח מחירים דווקא עלול לפגוע בתחרות ואף לפלוט שחקנים מהמגרש — מה שעלול להוביל למחסור ולזינוק במחירים. באוצר הביאו את שוק החלב לדוגמא לתרחיש בלתי רצוי שעלול להתעורר כתוצאה מפיקוח מחירים. עוד הסבירו גורמים במשרד, כי אין גם אפשרות מעשית לפקח על המחיר שכן אחת משיטות הפיקוח היא שיטת "הציטוט" של המחיר הבינלאומי, כלומר, בדיקת המחיר של אותו מוצר בשווקים בינלאומיים והשוואה למחיר המקומי. אולם למשנתו של האוצר בהיעדר שוק קנאביס רפואי של ממש, תחום שנמצא בהתהוות בעולם כולו, לא ניתן יהיה להשתמש באמצעי זה. כמו כן, באוצר סירבו לשיטת התמחור מ”למעלה” - ולכן, בשיחות עם משרד הבריאות התעקשו לבצע בדיקה אמיתית של עלויות הייצור (תמחור "מלמטה").

 

בג”ץ מפזר את העננה

 

נוכח העיכוב בהחלטה, משרד הבריאות הציע פשרה: להמתין עם פיקוח קבוע ולהוציא צו זמני של פיקח מחירים לחצי שנה בלבד. אלא שניכר כי פקידי האוצר נכוו מהאירועים בשוק החלב וחששו כי ברגע שייקבע מחיר מפוקח, ולו לתקופה קצרה, כל שר אוצר יתקשה לבטלו, גם אחרי שהשוק יתייצב. זאת לאחר ששר האוצר משה כחלון סירב להעלות את מחיר מוצרי החלב המפוקחים וגרם לאנדרלמוסיה בשוק החלב ולמחסור במוצרים.

 

 

שופטי בג"ץ טרפו את הקלפים, כאשר ביום חמישי בשבוע שעבר רמזו השופטים חנן מלצר, ניל הנדל ונעם סולברג כי יש מקום להטיל מחיר מקסימום, באמרם: "מצאנו לנכון להוציא בעתירה צו־על־תנאי המורה למשיבים 1 ו־2 (משרדי הבריאות והחקלאות) וכן לוועדת המחירים, המצורפת בזאת כמשיבה נוספת לעתירה, לבוא וליתן טעם: א. מדוע לא ייקבעו מחירי מקסימום עבור מוצרי קנאביס רפואי, הן עבור מחזיקי רישיונות שתוקף רישיונותיהם אמור היה לפוג בתאריך 31.07 והוארך בצו הביניים עד לתאריך 31.03.2020, והן עבור מחזיקי רישיונות במסגרת האסדרה החדשה — מכאן ולהבא (מטופלים לפי אסדרה הישנה והחדשה כאחד - א”פ)".

 

המשמעות היא שבית המשפט קבע דדליין עד מתי האוצר יוכל להתמהמה עם החלטתו. שכן משמעותו של הצו היא שהאוצר חייב לנמק את צעדיו, שהיו אחד הגורמים להגשת העתירה. יתרה מזו, צו על תנאי גם דורש מה האוצר להסביר "מדוע לא ייקבע כי הרישיונות החדשים שניתנו, או שיינתנו לספקי קנאביס רפואי, או לבתי מרקחת במסגרת האסדרה החדשה יותנו בכך שאותם ספקים, או בתי מרקחת יספקו, או ימכרו את מוצרי הקנאביס הרפואי בכפוף למחירי מקסימום, ככל שייקבעו כאלה".

 

ל”כלכליסט” נודע כי ישנה הצעת פשרה נוספת בדמות סבסוד צולב בין מחירי ייצוא למחירים בשוק המקומי. מגדלים שירצו להתחיל לייצא, יקבלו ממשרד הבריאות רשיון לכך רק אם יוכיחו שבאפשרותם לעמוד בצורכי השוק המקומי טרם הייצוא, וגם שהכוונתם וביכולתם למכור לשוק המקומי במחיר נמוך משמעותית מהמחיר שבו הם מוכרים לחו"ל.

 

ממשרד האוצר נמסר: "ועדת המחירים טרם קיבלה החלטה בנושא".

מעמותת הקנאביס הרפואי שהגישה את הבג"ץ נמסר בתגובה: "ממשלת ישראל קידמה רפורמה המושתת על כשל שוק מובנה, כפי שאף העיר כב' המשנה לנשיאה השופט מלצר, רפורמה שמבטיחה אינפלציית מחירים מטורפת והעשרת כיסי בעלי ההון, מבלי שום מנגנוני פיקוח או הסדרה שתבטיח שאלו לא ירמסו את החולים שעבורם התרופה הזו - והרפורמה בה - לכאורה נועדה. גם עכשיו, כאשר בג"צ מבקש לעשות את הדבר הנכון ולהגן עלינו - החולים, משום מה משרדי הממשלה עדיין מתעקשים להגן על בעלי העסקים. כל זאת, בזמן שכרגע, עכשיו, בשנייה זו, אותם בעלי עסקים מתעסקים בהאם החלטת ביהמ"ש הורידה או העלתה את מניותיהם - ואנחנו בהאם הכאבים יאפשרו לנו לצאת מהמיטה הבוקר. על הפסדי המגדלים, אם יהיו, אחראית המדינה שהכניסה אותם לכאוס הזה, ולא המטופלים - החולים הקשים התלויים בטיפול בקנאביס רפואי כמזור אחרון לסבלם - ושמשמשים כרגע כתחמושת במלחמה ביניהם".

  

* * *

 

מעשנים ובוכים

 

ספקי הקנאביס הרפואי: נמאס לנו

 

ספקי הקנאביס הרפואי (מגדלים ומפעלים) זועמים על החלטת בג"ץ ועל חוסר הוודאות ששורר בשוק מאז כניסתה של הרפורמה לתוקף באפריל: "נמאס לנו. אין כיוון ברור", הם אומרים.

 

גיל חובש, מנכ"ל פארמוקן, מגדלת הקנאביס הוותיקה הציבורית, אמר ל”כלכליסט כי "השופט קיבל החלטה על סמך נתונים חלקיים, שלא הציגו האמת במלואה. אנחנו, המגדלות, כבר עברנו לגדל על פי התקינה הנדרשת על ידי הרגולטור, ולמעשה נאלץ כעץ למכור חומר שעבר תקינה - במחירים ללא תקינה, ובמילים אחרות: להפסיד כסף. הצעתי למשרד הבריאות שיאפשר לנו לחזור עד סוף מרץ, לארוז את התפרחות בעצמנו, ולמצות השמנים בעצמנו גם כן - כי רק כך נוכל לחסוך עלויות".

 

אבל המפסידים הגדולים באמת מהחלטת בית המשפט הם מפעלי הקנאביס האסדרה החדשה שדורשת עמידה בתקן אחיד ומוגדר היא עיקר הסיבה לקיומם ולאפשרויות ההכנסה, הרווח והצמיחה. כעת ייאלצו להמתין לפחות רבעון אחד נוסף עד שיוכלו ליהנות מפירותיה.

 

מאיר אריאל, הבעלים והמנכ"ל של חברת בזלת פארמה, המפעילה את מפעל הקנאביס הרפואי הגדול בישראל, אמר ל”כלכליסט” כי "בית המשפט שופך את התינוק עם המים. לאחר שמשרד הבריאות עשה תהליך מהפכני והסדיר את שוק הקנאביס כשוק פרמצבטי, ההחלטה החדשה מפלה בין מטופל חדש למטופל ישן, בהיבט של המחירים. החדש ישלם יותר, הישן פחות. מעבר לכך - המפעלים, השקיעו מיליונים כדי לעמוד בתקינה. לא נוכל למכור ללא תקינה, בעוד שהמגדלות לא יעבירו תוצרת לא אלינו ולא לבתי המרקחת - כי זה לא ישתלם להן. לדעתי בית המשפט מבולבל".

 

גורם אחר בתחום הקנאביס אומר כי בראייה כוללת "להתנהלות הכאוטית שאופפת את ישראל בתחום הקנאביס אין אח ורע בעולם. מבקשים שנעביר הכל לבתי המרקחת, ועכשיו שנוציא מבתי המרקחת. איפה ההיגיון? לכל דבר מסוג זה יש עלויות".

 

בנוסף לספקי הקנאביס הרפואי הקיימים גם מגדלות קנאביס חדשות נשארות מבולבלות ואינן מבינות האם זהו הזמן הנכון להיכנס לשוק על כלל העלויות הכרוכות בכך, או שמא להמתין. לספקיות הישנות מצוותים חולים על ידי משרד הבריאות, אך לאלו החדשות לא. רוב צרכני הקנאביס הרפואי בפועל הם עדיין תחת האסדרה הישנה, מה שמעלה תהייה לגבי הכדאיות של המהלך לעת הזו. מצד שני, אם לא ייכנסו לשוק - יימשך בו המחסור.

צלי גרינברג

x