שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שוק ההון

עוד לפני שזה הפך לטרנד: הקיבוצים השתלטו על גידול קנאביס

התחום הלוהט בבורסה מזוהה עם פוליטיקאים לשעבר ואנשי צבא בדימוס, אבל הקיבוצים היו שם עוד קודם: 14 מהם כבר חתמו על הסכמים עם חברות, מגדלים קנאביס רפואי או הקצו שטחים להקמת חממות ומפעלים. הדיל משתלם לשני הצדדים: גידולי הקנאביס רווחיים יותר לקיבוץ, והחברות מקבלות מלאי גדול של קרקעות זמינות

צלי גרינברג 14:4011.06.19

הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

 

תחום הקנאביס הפך בשנה האחרונה לטרנד הלוהט בבורסה המקומית, והוא מושך אליו שלל דמויות מוכרות. אך הפוליטיקאים, אנשי הצבא ואנשי העסקים אינם לבד.

 

 

קדמו להם עשרות קיבוצים שהחלו בשנים האחרונות להיכנס לתחום או לבחון את ההשקעה בו. כיום ישנם 14 קיבוצים שלהם פעילות קנאביס פעילה או שנמצאים בשלב מתקדם של כניסה לפעילות קנאביס. לפי ההערכות, 90 מ-270 הקיבוצים בישראל בוחנים את האפשרות של כניסה לתחום הקנאביס.

 

 

 

 

אמנם ישנם קיבוצים שפועלים בתחום כבר מאז 2008, אך ההתעניינות המשמעותית החלה ב־2016 כשישראל החליטה להסדיר את הפעילות בשוק הקנאביס הרפואי. שבועות בודדים לאחר מכן, עשרות קיבוצים הגישו בקשות ליחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות כדי לקבל קוד עוסק ואישור ראשוני, שעדיין לא מאפשר מגע עם הצמח, אך שיאפשר להן להתחיל לפעול בתחום.

 

 

מאז, הקיבוצים מקצים קרקעות חקלאיות, בהיקף ממוצע שנע בין 4 דונם ל־200 דונם, על מנת להקים עליהן חממות לגידול קנאביס ומפעלי מיצוי, וחותמים או מנהלים מגעים ליצירת שיתופי פעולה עם חברות קנאביס פרטיות וציבוריות.

 

"זו הייתה ממש אהבה ממבט ראשון"

אחד הקיבוצים שנמצאים בתהליך מתקדם של פעילות קנאביס הוא קיבוץ דן, שחתם ב־2019 עם חברת הקנאביס הישראלית סידו (SEEDO) הנסחרת ברשימה משנית (OTC) בארה"ב בשווי 46.6 מיליון דולר. איתן רחימי, המשמש כמנהל העסקים של הקיבוץ, מספר ל"כלכליסט", כי כניסתם לקנאביס היא "כפעילות עסקית לכל דבר ועניין.

 

 

מה דעתך על מניית SEEDO CORP:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

"הקמנו חברה משותפת עם סידו", מספר רחימי, "מתוך הבנה שזו פעילות עסקית מעניינת שכדאי לבחון ותוך הגדרת הסיכונים שאנחנו יכולים ורוצים לקחת על עצמנו. במקרה שלנו, העסקה היא על גידול קנאביס רפואי ב־12 מכולות שיעלו לגובה של שלוש קומות על 5 דונם, כולל מבנים ומתקנים נלווים", מספר רחימי. "אחוז המניות בחברה המשותפת שנמצא בידינו אמנם קטן יותר מהאחוז שנמצא בידי סידו, אך גם חלוקת ההשקעה בהתאם". בסידו צופים כי תוך שלוש שנים הפרויקט צפוי להניב תוצרת של 1.8 טונות תפרחת יבשה בשווי 36 מיליון שקל.

 

קיבוץ נוסף שעוסק בפעילות קנאביס בשלב מתקדם הוא קיבוץ גן שמואל, שמצוי בשיתוף פעולה עם חברת קרונוס הקנדית, שנסחרת בנאסד"ק בשווי 4 מיליארד דולר אמריקאי משנת 2017. רן גורליק, המשמש כנציג הישראלי של קרונוס, מספר כי "כשקרונוס חיפשה שותף בישראל היא מצאה בקיבוצים את היתרונות שהיא חיפשה. יתרון לגודל, תשתית מוכנה, ויכולת ניהול מוכחת כארגון בעל ידע חקלאי. "כל אלה הוכחו היטב בשיתוף הפעולה שלנו עם קיבוץ גן שמואל, שמתברר כגוף כלכלי מופתי", מספר גורליק.

 

"זו ממש הייתה אהבה ממבט ראשון, ולפעמים בעסקים זה לא פחות חשוב מכל השאר, כי לפעמים ה'מי' עושה את כל ההבדל, הרבה יותר מה'מה'. הקמנו חברה משותפת לפני כשנתיים, לגידול, ייצור, והפצה של קנאביס רפואי, וההנחה של קרונוס הייתה תמיד שישראל תאשר את הייצוא. אנו מאמינים כי תוך מספר חודשים זה ייצא לפועל ואנו נהיה מוכנים לכך.

 

"יתרונות הקיבוץ משתלבים היטב ביתרונות הנוספים שמצאנו בישראל, שהיא זולה יותר לייצור קנאביס רפואי מקנדה או אירופה, והיא גם מותג שנחשב למרכז פיתוח עולמי של קנאביס רפואי ותרופות. חשוב לציין, שאנחנו מכוונים גם לשוק הישראלי, ומאמינים כי כבר בשנה וחצי עד השנתיים הקרובות מספר המטופלים בקנאביס רפואי יעבור את ה־100 אלף בארץ ואנו ניקח במספר הזה נתח".

 

החברות מחזרות אחר הקיבוצים

קיבוץ נוסף שיש בו פעילות מתקדמת של קנאביס רפואי הוא קיבוץ רמות מנשה, הנמצא לא רחוק מזכרון יעקב. איתי הכט, אחד היזמים של חברת הקנאביס היי פארמה, המבקשת להתמזג עם חברת אופקטרא נדל"ן והשקעות, שנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי 48.7 מיליון שקל מנסה להסביר את הסיבה לחיזור אחר הקיבוצים. "אם ניקח את הדוגמה שלנו כמקרה מבחן, אז קיבוץ רמות מנשה שעמו התחברנו, הקצה הן קרקע לגידול חקלאי והן קרקע תעשייתית למפעל מיצוי. חיבורם יחד הוזיל באופן ישיר את עלויות ניוד החומר, האבטחה הנדרשת ועלות העמידה בתקנים", הכט ממשיך ואומר כי "אסור לשכוח, שתקנות היק"ר לעיסוק בקנאביס רפואי דורשות כוח אדם ישראלי בלבד וגם בהיבט הזה הקיבוץ הוא יתרון, כי הוא יודע לספק כוח אדם מיומן ואיכותי הן בגידול חקלאי והן בתעשייה. גם הלוגיסטיקה של הבאת והגעת העובדים למקום העבודה פשוטה כי הם גרים בסמוך לו.

מה דעתך על מניית אופקטרא:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

"לכל אלה צריך להוסיף קרקעות שמגיעות עם תשתיות קיימות של מים, חשמל וביוב, השייכות לקיבוץ והניתנות על ידו. כך בכל בעיה שנגרמת עובדים רק מול גורם אחד, שגם יש לו אינטרס לסדר את הכל מיידית כי זה משפיע על אחזקותיו" מסביר הכט.

 

"קיבוץ רמות מנשה הקצה להיי פארמה 200 דונם של קרקע חקלאית לגידול קנאביס רפואי ו־7,000 מ"ר קרקע תעשייתית, מתוכם 1,000 מ"ר מפעל קיים בעל תקן GMP (תנאי ייצור נאותים, או Good Manufacturing Practice, המחויב בתעשיות המזון, התרופות והמיכשור הרפואי) ששימש בעבר לתעשיית מזון. במסגרת ההסכם בין הקיבוץ לבין היזמים, איתי הכט וד"ר אשר הולצר, הביאו היזמים את הידע וההון הנדרשים, והקיבוץ יעמיד את מלוא התשתיות הנדרשות. לאחר המיזוג עם החברה הבורסאית, תחזיק היי פארמה בכ־72%־75% מהון מניות החברה הממוזגת, כשמחצית מאחזקות החברה יוחזקו על ידי הקיבוץ.

 

"קיבוץ זה מותג", אומר הכט, "וזה עוזר גם לגייס כסף. הקיבוץ נתפס כמשהו יציב, עם קרקעות חקלאיות ותעשייה שגם מוכרת בחו"ל בזכות התוצרת החקלאית, זה עוזר כמעט מכל בחינה".

 

גם קיבוץ רוחמה לוקח חלק בחברת קנאביס שנמצאת בדרך לבורסה. הקיבוץ שותף בחברת גנטיקת הקנאביס הרפואי RCK, שחתמה על הסכם מיזוג עם השלד הבורסאי תמדא, הנסחר ברשימת שימור בבורסה בתל אביב בשווי 44.2 מיליון שקל.

 

חברת RCK היא חברה פרטית, המוחזקת על ידי קיבוץ רוחמה ושתי חברות נוספות שאינן קיבוציות. לחברה שתי חברות־בנות המחזיקות ברישיונות מהיק"ר ועוסקות במחקר ופיתוח, בריבוי, גידול, טיפוח והשבחה של צמחי קנאביס. על פי חוק ההתיישבות, הקיבוץ מחזיק באופן ישיר ב־26% מהחברות־הבנות (אחזקה מינימאלית של כל בעל קרקע), והחזקות אלו לא יוכלו להידלל.

 

הפעילות של RCK מבוצעת ממתקן מיוחד הממוקם בשטחי הקיבוץ, ולאחר המיזוג יחזיקו כלל בעלי המניות של RCK (ובהם גם הקיבוץ עצמו) ב־65% מהחברה הממוזגת ובעמידה בהתניות מסוימות יעלו ל־75%. החברה הצהירה עם הכוונות להתמזגותה, כי לצד אספקת גנטיקה בישראל, בכוונתה לפעול להקמת מתקני קנאביס בחו"ל.

 

 

קיבוץ כפר מסריק, הנמצא ליד עין המפרץ הסמוך לעכו, החליט לפני כשנתיים לקפוץ על עגלת הקנאביס. חן פלור, חבר הקיבוץ, זיהה את הפוטנציאל של הצמח הירוק, והחל בדחיפת הנושא מעל משוכות אסיפות הקיבוץ הנדרשות לאימוץ הקנאביס הרפואי על ידי חברי הקהילה, בחינת השטחים שיוקצו, במה כרוכה הפעילות, גובה ההשקעה ועוד.

 

"זה התחיל עם בחור שהיה בשנת חופש בקיבוץ יטבתה ושראה בסמוך לו את הקנאביס הרפואי בקיבוץ אליפז", מספר פלור. "הוא החליט לנסות להרים את זה אצלנו, אבל לא עבד לו כל כך. כששמעתי על היוזמה מצאתי שהנושא מעניין והחלטתי לקחת על עצמי לקדם את זה. המחשבה על הקנאביס נולדה מתוך ראייה של המשך ישיר של ערכי הקיבוץ שמכילים חלוציות ועבודת אדמה. בנוסף, זו הזדמנות נהדרת לקיבוץ, שמבין שיש לו נכס ביד ובוחן כיצד למקסם אותו".

 

פלור מתייחס למורכבות שבקידום העסק בכל הנוגע לשיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים. "במקביל לעבודת גיוס הקהילה לאימוץ הקנאביס הרפואי התחלנו במגעים עם ארבע חברות מהתחום, כאלה שמגיעות עם ידע, מחפשות קיבוץ עוגן, ויהוו עבורנו שותף אסטרטגי לקידום העניין. למרות מה שחושבים, קיבוץ זה לא משהו הומוגני ולכל קיבוץ יש את האופי, הקהילה ודרך החיים שלו. זה אומר שהשותף צריך מאוד להתאים לקיבוץ", מסביר פלור.

 

"התכנון הראשוני שלנו מדבר על חווה לגידול קנאביס רפואי בשטח של 15 דונם, מהם 6.5 דונם חממות ולידם חדרי ייבוש וכו'. ליד השטח הזה יש שטח שמאפשר להגדיל את החממות לעוד 20 דונם ובהמשך אף יותר. אנו גם בתהליכים לתב"ע (תוכנית בניין עיר) לתעשייה צמודה כדי לאפשר הכל באותה גדר היקפית, הנדרשת כחלק מהיתר הביטחון בתחום. במסגרת ההסכם המתגבש, הקיבוץ ישקיע חלק מהכסף והשותף האסטרטגי יביא את הידע וההון הנדרש".

 

קיבוץ נוסף המבקש להכניס קנאביס לבורסה, וזאת לפני שיש לו פעילות קנאביס קיימת, הוא קיבוץ עין גדי, הנמצא בשלבי איתור שלד בורסאי. פעילות הקיבוץ בקנאביס נמצאת בשלב הרישיונות לריבוי, גידול, ייצור והפצה, והוא מבקש לנצל את מיקומו באזור ים־המלח, שעשוי להשפיע על הרכב צמח הקנאביס.

 

היתרון המובהק והשם הבינלאומי בחקלאות

"הרבה מיזמים מגיעים היום לפתחם של הקיבוצים והקנאביס הרפואי הוא אחד מהם", מספר רו"ח דורון אראמי, ראש תחום קנאביס רפואי ודירקטור בפירמת רואי החשבון BDO. "אסדרת הקנאביס הרפואי הגיעה לפתחם של הקיבוצים, מפני שלפי תקנות היק"ר נדרשת זיקה לקרקע ומכסת מים כדי לקבל קוד ראשוני לגידול קנאביס רפואי. לכן, כל מי שרוצה לגדל נופל אוטומטית לידיהם של הקיבוצים או המושבים. היתרון המובהק של הקיבוצים הוא באפשרות שלהם להעניק קרקע תעשייתית צמודה לזו החקלאית, בזמן ששטחי הגידול אצלם יכולים להגיע למאות דונמים. זה לבד חוסך כמיליון וחצי שקל בשנה על עלויות אבטחה, שינוע ורגולציה, דבר שלא מתאפשר עדיין במושבים".

 

"בנוסף, על פי חוק עידוד השקעות הון, חברה המייצאת מעל 25% מתוצרתה (לרבות ייצוא עקיף) מקבלת הקלות מס המתבטאות הן במס מופחת על הדיבידנד והן במס חברות מופחת. ההטבות אף גדלות אם מיקום הפעילות נמצא בשטחי עדיפות א', שכן מס החברות מגיע ל־ 7.5%.

 

"גם לקיבוצים זה כדאי, כי הם משביחים את הנכסים שלהם. במקום לגדל גד"ש (גידולי שדה) שמכניסים כ־300 עד 500 שקל לדונם, הם יגדלו קנאביס רפואי שיכניס כ־5,000 שקל לדונם לפחות, יותר מפי 10 מרווחיות גד"ש נורמטיבי. זה גם משביח את הנכס, מה שיאפשר לקחת הלוואות גדולות יותר מהבנקים לקידום פעילויות, וגם מכניס לקיבוץ יותר כספים על אותו נכס", מסביר אראמי.

 

"בקיבוץ אמנם לוקח זמן עד שמניעים את הגלגלים לפעילות, בעיקר כזו של קנאביס, ששמו לא הולך לפניו, וזאת עקב הצורך באישור אסיפת חברי הקיבוץ, ולאחר מכן באישור ההנהלה. רק לאחר מכן ניתן להתקדם עם הפרויקט. עם זאת, לאחר שעוברים את המשוכות הללו עם הקיבוץ, ממש רצים קדימה עם הנהלה מסודרת ומקצועית. בנוסף, בשותפות עם קיבוץ מקבלים עבודה מול ארגון שנחשב יציב, עם שם בינלאומי בתעשייה החקלאית גם בחו"ל, ולא עובדים מול אדם בודד".

 

אראמי מנסה להסביר את ההבדל בין שותפות עם קיבוץ לזו עם מושב. "במושב עובדים לדוגמה, קל להניע תהליך ראשוני מכיוון שעובדים רק מול החקלאי, שהוא הבעלים, המנכ"ל, וחלק מההנהלה, אבל בסוף עובדים מול One Man Show. אם מתגלה לדוגמה מחלוקת בין השותפים קל יותר להגיע לפשרה עם קיבוץ מאשר עם חקלאי בודד. במקרה של הגדלת שטחי גידול, הפתרון במושב הוא על ידי חיבור חלקות ושטחים, ועבורם מדובר בפתרון סבוך ומורכב. בקיבוץ הסבת שטחים חקלאיים נעשית באופן פשוט יותר.

 

אורי וייס, מנכ"ל אינטליקנה, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי 220.4 מיליון שקל ושבוחנת שיתוף פעולה עם מושב גבעת חן, שולל את הטענה כי הקיבוצים עדיפים יותר ואומר, כי "לקיבוצים אין יתרון מובהק על פני המושבים, מלבד היכולת להצמיד קרקע תעשייתית לזו החקלאית. הסיבה שרוב המושבניקים לא הולכים על הקנאביס היא שהעלויות הראשוניות מגיעות ל־6 עד 7 מיליון שקל לחווה בגודל של 4 דונם. במקרה שלנו, הגעתי לאבא שלי ואמרתי לו שאנחנו הולכים על קנאביס משום שהבנתי שזו חקלאות העתיד. לפני כן גידלנו פרחים ותותים לייצוא. יש לנו 22 דונם ועשיתי עסקה עם אבא שלי במסגרתה הוא מחזיק 26% מהחברה ואנחנו 74%. אני דור שלישי לחקלאים אבל הבנתי שלחקלאות המסורתית אין עתיד בישראל, בעיקר בחלקות קטנות של מספר עשרות דונמים, לעומת זאת בקנאביס רפואי, למרות שצריך השקעה התחלתית גדולה, גם בשטח יחסית קטן יש מודל כלכלי עובד והחזר השקעה גבוה.

 

"לאינטליקנה ההסכם הספיק להתחלת החברה, ולאחרונה חתמנו על רכישת מחצית מהחווה השנייה של דרך לחיים (החווה התשיעית המוכרת על ידי היק"ר לגידול קנאביס רפואי בישראל) של איריס וגילי ורמוט בקיבוץ עין החורש, ובכך הגדלנו את היכולת שלנו לייצר. הדבר גם מאפשר לנו לייצר הכנסות בטווח הקרוב, כי החווה שלנו במושב עדיין לא קיבלה את אישור היק"ר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x