שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שוק ההון

עסקת חייו: למה העזיבה של לחמני שווה לסיידוף 12 מיליון שקל

בתקופתו של מנכ"ל שיכון ובינוי היוצא משה לחמני איבדה החברה כשליש משוויה. עם זאת, בזכות התפקיד המרכזי שמילא בתהליך רכישת החברה בידי נתי סיידוף, מבקש הבעלים לתגמל אותו בחבילת שכר מנופחת

גולן חזני 12:2923.04.19

הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

 

"אני לא מפחד מסיכון אלא ממקום שאין בו סיכון. במקום שבו אין סיכון את הולכת להפסיד. במקום מסוכן אין תחרות והמחיר אטרקטיבי". את הדברים האלו אמר נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי לדיאנה בחור־ניר, בראיון שהעניק ל"כלכליסט" בערב החג. נראה כי סיידוף הוא אחד מהטייקונים החדשים, ששואפים להפגין את עוצמתם, בין היתר בתשלום שכר גבוה מאוד למנהליהם.

 

 

קדם לו אדוארדו אלשטיין, שניסה למנות לפני שלוש שנים את גיל שרון למנכ"ל דסק"ש ועמד להעניק לו חבילת שכר של 75 מיליון שקל. הוא נסוג ברגע האחרון, לאחר שנתקל בהתנגדות של מחזיקי האג"ח (אי.די.בי היתה חברה בהסדר והעמדה של המחזיקים היתה מהותית). כעת סיידוף, שרכש את שיכון ובינוי לפני פחות משנה, ארגן חגיגת שכר של עשרות מיליוני שקלים לאייל לפידות, שאותו גייס כמנכ"ל, וגם לתמיר כהן, היו"ר שמינה, ולמשה לחמני, שאת עבודתו כמנכ"ל הפסיק.

בעלי המניות בשיכון ובינוי מתבקשים לאשר ללפידות שכר בעלות של 4 מיליון שקל, בונוס מבוסס יעדים של עד 4 מיליון שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל — שישולם גם במקרה שהמוסדיים יתנגדו לשכרו — וחבילת אופציות בשווי 65 מיליון שקל, למימוש תוך חמש שנים. ללחמני, שנדחק הצידה לטובת מינוי לפידות, מבוקש לאשר שכר בעלות של 12.2 מיליון שקל עבור שנת 2019. הסכום כולל שכר בעלות של מיליון שקל, חבילת אופציות בשווי 4.3 מיליון שקל ומענק חבילת פרישה בשווי של 5.74 מיליון שקל.

 

בנוסף, מתבקשים בעלי המניות לאשר לתמיר כהן שכר חודשי של 123 אלף שקל בחודש עבור 85% משרה, מענק חתימה של 3 משכורות, הוצאות מעבר לישראל בהיקף של עד 45 אלף דולר, מענק שנתי בסכום של עד 2.1 מיליון שקל וחבילת אופציות בשווי הוגן של 38.6 מיליון שקל. עלות שכרו תכלול שכר בעלות שנתית של 2.26 מיליון שקל, מענק חתימה של 340 אלף שקל, מענק של 2.2 מיליון שקל ואופציות בתחשיב שנתי של 7.7 מיליון שקל - ובסך הכל עלות שכר שנתית של 12.5 מיליון שקל.

 

משה לחמני משה לחמני צילום: סיון פרג'

 

הגיע מחברת אמדוקס לקבוצת אריסון

את חבילת השכר המוצעת ללפידות עוד אפשר להבין - מדובר במנהל שידע לספק את הסחורה לבעלי המניות ולהשביח את הנכסים שניהל, שחברת הפניקס ביצעה קפיצת מדרגה עיסקית תחת ניהולו. יתרה מזאת, מרגע שנודע על מינויו האפשרי של לפידות למנכ"ל שיכון ובינוי, זינקו מניותיה בכ־34%.

שוק ההון מאמין, כך נראה, בלפידות ובשכר המוצע לו. אבל לא כך הם פני הדברים עם השכר של היו"ר תמיר כהן, שלא לדבר על לחמני, שסיידוף מבקש לשלם לו מתנת פרידה מהחברה. כהן בא מעסקיו הפרטיים של סיידוף.

 

אין לו רקורד מוכח בעולם העיסקי ובשוק ההון לא מבינים מדוע, בנוסף לשכר גבוה של מנכ"ל דומיננטי כלפידות, צריכה שיכון ובינוי לשלם ליו"ר שכר גבוה כל כך. שיכון ובינוי מנמקת את השכר של כהן בצורך לזיקה מול עלות השכר של לפידות. אלא שלכהן אין שום יכולת מוכחת בשוק ההון בארץ. כהן יהיה האיש של סיידוף בחברה, אבל לחבילת התגמול לא צריכה להיות שום קשר לכך. גם חברת הייעוץ אנטרופי כבר רמזה כי תתמוך בחבילת השכר של לפידות, אך לא ברור אם תיתן אור ירוק גם לתנאי הפרישה הנדיבים ללחמני ולשכרו של כהן. אם כן, המוסדיים, שרוצים לראות את המנכ"ל החדש ממצה את הפוטנציאל של שיכון ובינוי, צריכים להגיד כן ללפידות, ולא לאשר את השכר והמענקים המופקעים שסיידוף מרעיף על תמיר כהן, לו שילם עד היום מכיסו הפרטי, ובוודאי שלא את תשלום השכר המנופח למנכ"ל פורש לחמני, על חשבון בעלי המניות.

 

דבר אחד ברור: לחמני כבר לא ישביח את ערך החברה. להיפך, בתקופתו כיו"ר החברה איבדה כשליש משווייה. חבילת המענקים המבוקשת עבורו צריכה להרים הרבה יותר גבות. נראה כי סיידוף בוחר להתעלם מהעובדה שלחמני נחקר באזהרה בפרשת השוחד הגדולה של שיכון ובינוי באפריקה וחשוד מרכזי בה. לחמני היה המנהל הדומיננטי של החברה בתקופה בה התרחשו לכאורה האירועים. הוא אף נעצר ביולי 2018 והמשטרה חילטה רכוש וכסף שלו בשווי של כ־12 מיליון שקל.

 

לחמני היה סמנכ"ל כספים בקבוצת אריסון, אליה הגיע מאמדוקס. במשך שנתיים הוא שימש כדירקטור בשיכון ובינוי ומונה כיו"ר ביוני 2012, במקומה של רוית ברניב. לאחר עזיבתו של המנכ"ל הדומיננטי עופר קוטלר ב־2015, ביסס לחמני, שעד אז חסה בצילו של קוטלר, את מעמדו בחברה. בין עזיבת קוטלר למינויו של לחמני כמנכ"ל ב־2018, כיהנו ירון קריסי ויובל דגים תקופות קצרות כמנכ"לי החברה. עם הגעתו של נתי סיידוף באוגוסט 2018, הפך לחמני למנכ"ל ותמיר כהן מונה ליו"ר. בשורה התחתונה, קוטלר עזב חברה בשווי 3.6 מיליארד שקל ומאז הדרדרה לשווי 2.6 מיליארד שקל, כלומר איבדה כ־28% מערכה עד שהגיעו הידיעות על מינויו של לפידות והקפיצו את שווי החברה ל־3.7 מיליארד שקל. במילים אחרות, קשה לתאר את התקופה של לחמני כהצלחה, בלשון המעטה. לחובתו תיזקף גם העובדה שבמשמרת שלו חדרו קרן אפולו ומשפחת דיין לחברה־הבת הרווחית ADO. הם רכשו אחזקות של המוסדיים בחברה, לאחר ששיכון ובינוי, בהתנהלות שחצנית, הציעה למוסדיים מחיר נמוך עבור רכישת חלק מאחזקותיהם, ובסופו של דבר נאלצה למכור את השליטה.

 

מנגד, ללחמני היה חלק מרכזי בעובדה ששיכון ובינוי נמכרה לסיידוף ולא למאיר שמיר, שהתמודד מולו. כדי לתמחר את העיסקה ולקבל תמונת מצב אמינה, שתצדיק את המחיר ששילם עבורה (1.1 מילארד שקל עבור 47%, לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל), גם אם היה מתחת לשוק, נזקק סיידוף ליתרון במידע לגבי החברה. הקשר שלו ושל תמיר כהן עם יוסי לחמני, אחיו של משה, ועם משה עצמו, סלל בפני סיידוף את הדרך לרכישה. לאורך המגעים עם בעלת השליטה הקודמת שרי אריסון, ניהל משה לחמני קשר צמוד עם סיידוף ותמך בעיסקה. עם זאת, ההחלטה הסופית על המכירה היתה של אריסון. מהבחינה הזו סיידוף מחוייב ללחמני, שהביא לו עיסקה שעל פניו נראית היום מדהימה ועליה הרוויח סיידוף על הנייר חצי מיליארד שקל. לחמני מן הסתם גם מעורה מאוד בפרטי הרכישה, אותה ליווה מקרוב. עם כ־12 מיליון שקל נוספים בחשבון הבנק, הוא יחפש את השקט בנוגע לאותה רכישה ויעניק אותו גם לסיידוף.

 

 

 

לחמני גם יקווה שהקשר הטוב שלו עם הגופים המוסדיים, שלפגישות עמם בנושאים השוטפים נהג להגיע אישית, יעזור לו לקבל תמיכה בהצבעה. זה לא יקרה ככל הנראה. אם סיידוף רוצה לשלם ללחמני על תרומתו או תרומת אחיו לעיסקת הרכישה, יואיל וישלם לו מכיסו הפרטי ולא מכיסם של בעלי המניות. התרומה העיקרית של לחמני היתה לסיידוף - ולא לשיכון ובינוי.

 

הסיבה לעזיבת לחמני: חילוקי דעות מהותיים

למה בכל זאת שולח סיידוף את לחמני הביתה? על פי הגירסה במסדרונות החברה, התגלעו חילוקי תפיסה מהותיים בין סיידוף וכהן לבין לחמני. סיידוף וכהן תמכו בהרחבה אינטנסיבית של היקף הנכסים של החברה והתנגדו למכירת החברה־הבת SBI. סיידוף אף ביקש להשאיר את ADO בשיכון ובינוי, אם כי נתן בסופו של דבר את ברכת הדרך למכירה.

בנוסף, לאחרונה עצרה שיכון ובינוי גם את מכירת מתקן ההתפלה בשורק, מהלך שבו לחמני צידד. לחמני גילה גישה שמרנית ותמך במכירת נכסים ובהקטנת מינוף. סיידוף וכהן הם יותר הרפתקנים וחובבי סיכון, ותומכים בהגדלת היקף הנכסים, ועימם גם בהגדלת המינוף. זאת, למרות שלטענת מקורביו סיידוף אמנם דוגל בהגדלת היקף הנכסים, אבל לצד הקטנת המינוף.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x