$
שוק ההון

פרשנות

למרות הפער הציבור נשאר בבנקים

בבנקים מסבירים את הפער, במידה מסוימת של צדק, בהוצאות הכבדות על יועצים פיננסיים. אלא שעבור הציבור שלא זקוק לליווי של היועץ ורוצה לסחור עצמאית, יש אפשרות להוזיל דרמטית את העלויות – דרך בתי ההשקעות

רחלי בינדמן 08:2707.08.18
פרסום השוואת עמלות המסחר שגובים הבנקים ובתי ההשקעות באתר הבורסה, שנראה על פניו טריוויאלי, לא היה מתרחש כשהבנקים ובתי ההשקעות החזיקו בצינור המסחר של הבורסה. הבנקים לא היו מציגים את עמלות הקנייה והמכירה שהם גובים, שלעתים גבוהות עד פי 10 מאלה של בתי ההשקעות, ועד פי 20 מאלה שמשלמים הבנקים לבורסה. למעשה, עד היום לא היה שום כלי אפקטיבי להשוות עמלות מסחר בצורה כה רחבה.

 

בבנקים מסבירים את הפער, במידה מסוימת של צדק, בהוצאות הכבדות על יועצים פיננסיים. אלא שעבור הציבור שלא זקוק לליווי של היועץ ורוצה לסחור עצמאית, יש אפשרות להוזיל דרמטית את העלויות – דרך בתי ההשקעות.

 

אלה מצדם, נזהרו במשך שנים מלפרסם את עצמם כשחקנים תחרותיים בשוק ניירות הערך, מהסיבה הפשוטה שהמערכת הבנקאית היא זרוע ההפצה העיקרית למוצרי בתי ההשקעות – קרנות הנאמנות, תעודות הסל וקופות הגמל. בשנה האחרונה החשש הזה מתחיל להתנדף, לא מעט בזכות הרוח הגבית של החוק לשינוי מבנה הבורסה.

 

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, שמנהל בחודשים האחרונים מעין קרב הורדות ידיים מול בנק הפועלים, בין היתר סביב שינוי מבנה הבורסה, לא יכול לקחת קרדיט על המהלך הזה, שנכנס לחוק שינוי מבנה הבורסה בלחץ הח"כים. אלה דרשו לוודא שהשינוי יעודד תחרות, שתוזיל עמלות לציבור. למרות זאת הוא המוציא לפועל של המהלך. 

בורסת תל אביב בורסת תל אביב צילום: בלומברג

 

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה לקחה את חוק שינוי מבנה הבורסה צעד אחד קדימה. היא חייבה את הבנקים להפנות את הלקוחות לטבלת ההשוואה. לדרישה הזו, ככל שתיאכף, יש משמעות רבה להצלחת המהלך ככלי להתנעת תחרות על עמלות המסחר. בסופו של יום, עם כל הכבוד לקיומו של מנגנון השוואה, אם הציבור לא ישתמש בו - הוא לא ישנה דבר.

 

וכאן צריך לצנן קצת את ההתרגשות. עד כמה שמנוע ההשוואה הזה הוא כלי חשוב ליצירת תחרות על עמלות המסחר, בסופו של דבר החסם האמיתי לתחרות הוא השמרנות של לקוחות המערכת הבנקאית. זאת לעומת השחקנים המתוחכמים יותר שכבר גילו מזמן את האפשרות לסחור דרך ברוקרים פרטיים במחירים נמוכים בהרבה.

 

הבעיה היא עם הציבור הרחב, שמחזיק תיק ניירות ערך של 100–200 אלף שקל, וששמע מהשכן שכדאי לקנות מניית אפל לנכדים או שעדיין מאמין במניית העם טבע. אותו ציבור שמרן עדיין סבור שהבנק הוא המקום הכי בטוח לנהל את הכסף שלו, וחושש מאד ממהלך של העברת הכסף מהבנק לברוקר פרטי.

 

בבנק ישראל פעלו בשנים האחרונות כדי להסיר חסמים שמנעו העברת כספים לבתי השקעות, וכיום למשל ניתן לפתוח חשבון ניירות ערך בבית השקעות מבלי להגיע אליו פיזית. אלא שהחסם הפסיכולוגי עדיין קיים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x