$
שוק ההון

האסיפה התנגדה, אבל קוזניצקי אישר למנכ"ל מנרב בונוס מיוחד

בעל השליטה בחברת הנדל"ן, המכהן גם כיו"ר, הצליח לאשר בדירקטוריון לפנחס דקל בונוס שעשוי להגיע ליותר מ־8 מיליון שקל. לצד דירקטוריות ממשפחת קוזניצקי, אישרו את הפיכת החלטת בעלי המניות על פיה גם הדח"צים רחל תורג'מן ושלמה (מומו) לירן

אורן פרוינד 08:3603.06.18

חברת הנדל"ן מנרב אחזקות הצטרפה השבוע לרשימה הלא מכובדת של חברות, שמאשרות למנכ"ל בונוס מיוחד למרות התנגדות האסיפה הכללית של בעלי המניות. דירקטוריון מנרב בראשות בעל השליטה בחברה אברהם קוזניצקי, אישר למנכ"ל פנחס דקל מענק מיוחד תלוי ביצועים, שעשוי להגיע עד 8 מיליון שקל ואף יותר. חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי התנגדה אף היא לאישור המענק.

 

אם יעלה את שווי החברה

המענק, שהוגדר בשם המיוחד "מענק עליית ערך", מציב למנכ"ל אתגר להביא את שווי השוק של החברה, את ההון העצמי או את שווייה בעת מכירת השליטה אל מעבר למיליארד שקל עד סוף שנת 2022. כיום שווי השוק של מנרב עומד על 442 מיליון שקל. אם דקל יעמוד במשימה, הוא יהיה זכאי למענק מיוחד של 2.5% מהפער שבין השווי בפועל לבין ההון העצמי של החברה נכון לסוף יוני 2017, שעמד על 677 מיליון שקל. בתחילה דובר על מענק בשיעור של 3%, אולם לנוכח התנגדות האסיפה נאלץ הדירקטוריון להתגמש.

 

המשמעות היא בונוס של 8.07 מיליון שקל ואולי אף יותר. דקל יהיה זכאי למענק בתנאי שיישאר מנכ"ל החברה בתקופה המדוברת.

 

האסיפה הכללית של מנרב אחזקות, שכוללת בין השאר את מנורה מבטחים (7.45%) והפניקס (4.3%), התנגדו להצעת הדירקטוריון. לאור ההתנגדות דנה ועדת הביקורת של החברה מחדש בבקשה — והחליטה לאשר את המענק המיוחד למרות ההתנגדות. בישיבת ועדת הביקורת והתגמול השתתפו רחל תורג'מן, דח"צית ויו"ר הוועדה, הדח"צ שלמה (מומו) לירן והדירקטור דניאל ברנשטיין.

 

אברהם קוזניצקי יו"ר ו בעלי מנרב אברהם קוזניצקי יו"ר ו בעלי מנרב צילום: עמית שעל

 

המלצות הוועדה הועברו לדירקטוריון, וזה החליט לאשר בכל זאת את המענק המיוחד. בישיבת הדירקטוריון השתתפו הדירקטורים אברהם קוזניצקי, אשתו זיוה קוזניצקי , בתם רונית קוזניצקי־אבנון, רחל תורג'מן, שלמה לירן ודניאל ברנשטיין. בנימוקיו קבע הדירקטוריון כי יש לאפשר את המענק לאור "התרומה המיוחדת של דקל לשיפור הנגישות לשוק ההון, שיעור הריביות הנמוכות של אג"ח החברה, המאמצים יוצאי הדופן בהיקפם והזמן הרב שהקדיש לשימור כוח האדם האיכותי בחברה".

כדי להפוך על פיה החלטה של האסיפה הכללית, חייבים ועדת התגמול והדירקטוריון לדון מחדש בתנאי ההעסקה ולספק נימוקים משכנעים לשינויה.

 

מניעים של טובת החברה

עם חברות נוספות שביצעו מהלך דומה בשנים האחרונות נמנית מליסרון, שאישרה ב־2015 הסכם שכר למנכ"ל אבי לוי, ששיקף עלייה של 35% בעלות שכרו למרות התנגדות האסיפה. גם אלקטרה אישרה למנכ"ל איתמר דויטשר 133 אלף אופציות בשווי כלכלי של 12.5 מיליון שקל, הפרוסות על פני ארבע שנים, והעלאת שכרו החודשי ב־21 אלף שקל ל־150 אלף שקל, בניגוד לדעת בעלי המניות.

 

גם המנהלים הבכירים בקבוצת אשטרום, חברת התשתיות והנדל"ן שבשליטת משפחות נוסבאום, גירון, משורר, רובין וליפשיץ, ניצלו את הסייג לטובתם. בדצמבר 2014 אישר דירקטוריון הקבוצה את מדיניות התגמול של מנהליה הבכירים, הכוללת בין היתר את בעלי השליטה רמי נוסבאום המכהן כיו"ר, ואת גיל גירון המכהן כמנכ"ל, אף שהאסיפה כללית התנגדה לכך. הדירקטוריון, שטען כי האישור נעשה ממניעים של טובת החברה, אישר הן לגירון והן לנוסבאום עלות שכר שנתית של עד 4.275 מיליון שקל, כשהוא מסתמך על המלצה חיובית שקיבל מחברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x