$
שווקי חו"ל

הפנטגון ירכוש 57 מטוסי F-35 בלבד; לוקהיד מרטין: "ההחלטה נכפתה עלינו"

לאחר משא ומתן של 18 חודשים הודיע אתמול הפנטגון כי בשלב זה לא ייכנס לעסקה המתוכננת של 160 מטוסים. לוקהיד מרטין: "נשקול פנייה לבית המשפט בדרישה לדיון מחדש בהסכם"

מיקי גרינפלד 10:0703.11.16
סימני השאלה סביב מטוס הקרב F35 הידהדו אתמול (ד') בוושינגטון, כאשר הפנטגון העניק אישור לעסקת רכישה נוספת, אך מוגבלת משמעותית בהיקפה ביחס לציפיות של היצרנית לוקהיד מרטין - וזו הגיבה באי שביעות רצון מוצהרת.  
הפנטגון הודיע על עסקה לרכישת חבילה נוספת של מטוסים, התשיעית במספר, הכוללת 57 יחידות עבור 6.1 מיליארד דולר – לצבא האמריקאי ולכמה צבאות זרים. הפנטגון עדכן כי הוא ימשיך לנהל מגעים עם לוקהיד מרטין על חוזה ל-100 מטוסים נוספים.

 

ההודעה של הפנטגון היתה במידה רבה חד צדדית, לאחר שלא הגיע להסכמות על הסכם מקיף עם היצרנית. באופן לא שגרתי לקשרים המתנהלים בין הפנטגון ליצרניות הנשק והמטוסים הגדולות הגיבה הפעם לוקהיד מרטין בביקורת נוקבת על ההחלטה, ופרסמה הודעה לפיה "ההחלטה נכפתה עלינו" וכי "היא שוקלת הגשת תביעה לבית המשפט בדרישה לדיון מחודש בהסכם".

 

בין הפנטגון ליצרנית המטוסים מתנהל מו"מ ממושך מזה שנה וחצי על עסקת ענק משולבת לתקופה של שנתיים, שתכלול רכישת 160 מטוסי F35. בחודשים הראשונים של המו"מ הצדדים הביעו תקווה כי הוא יסתיים כבר בתחילת 2016 – אך מהר מאד יתברר כי הדד ליין המקווה רחוק מלהיות ריאלי.

 

הפנטגון דחה את רמות המחירים שהציעה לוקהיד מרטין, וכך גם התגלו אי הסכמות בנושאים נוספים הסובבים את העסקה המדוברת – כשבמקביל לא חדלו הקולות של אנשי המקצוע החיצוניים שהעבירו ביקורת על איכות המטוס מן הצד האחד, ועל העלויות העצומות מן הצד השני. בכל הנוגע לעליות, הביקורת נשמעה בעיקר מצד גורמים בקונגרס ובפנטגון – שדרש כי מחיר המטוס לא יעלה על 80 מיליון דולר ליחידה.

 

ב־2001 חשבו האמריקאים שהמטוסים יהיו כשירים ללוחמה ב־2011 לאחר שיושקעו בפיתוחם 34.4 מיליארד דולר. התוכנית הנוכחית של הצבא מדברת על סיום הפיתוח ב־2019 ב־55.2 מיליארד דולר. גם עלות הרכש זינקה בצורה משמעותית: מחיר המטוס עלה מכ־69 מיליון דולר לכ־136 מיליון דולר. הפרויקט כולו צפוי לעלות לארצות הברית 1.5 טריליון דולר, כולל רכש ותחזוקה.

  

מטוס F35 מטוס F35 צילום: U.S. Navy

 

המחלוקת סביב ה-F35

 

בחודש מרץ האחרון התייצב בפני הקונגרס הממונה על בחינת מערכות הנשק במשרד ההגנה האמריקאי, ד"ר מייקל גילמור - במטרה להציג חוות דעת רשמית על הנשק המתוחכם ביותר שאמריקה ייצרה אי פעם, השורה התחתונה ביתה ברורה: "F35 אינו בשל ומספק יכולת לחימה מוגבלת. יש במטוס כשלים משמעותיים רבים", אמר גילמור בישיבה.

 

כשהחל פיתוח המטוס ב־2001 תאריך היעד הרשמי להפיכתו למבצעי היה 2011, ועד היום כאלף מטוסים כבר היו אמורים לשרת את הצבא האמריקאי וחילות אוויר נוספים בעולם. במקום זאת גילמור פירט רשימת מחדלים שהיכתה בתדהמה גם את המומחים שעוקבים מקרוב אחר הפרויקט: "נכון לינואר 2016 יש בתוכנית 931 כשלים מתועדים ובלתי פתורים. 158 מהם בקטגוריה 1. כלומר, כשלים שעלולים לגרום למוות ולעצירת הייצור".

 

למרות הביקורת, בתחילת חודש אוגוסט הכריז חיל האוויר האמריקאי שהמטוס מבצעי וכשיר להשתתף בפעילויות לוחמה מסוימות, אולם לקראת סוף החודש הודלף תזכיר נוסף של גילמור הקובע שהמטוס רחוק מלעמוד ביכולות שהוגדרו לו. "התוכנית אינה מתקדמת להצלחה, אלא לכישלון. יש סיכון מהותי כי יכולות הלחימה של המטוס לא יושגו לפני שהפיתוח וטיסות המבחן יסתיימו", קבע גילמור.

 

ה־F35 נחשב למטוס הנשען בצורה משמעותית על תוכנה וגילמור קבע שיש בתוכנה זו 15 כשלים בלתי פתורים, הנוגעים בין השאר ליכולת להתריע מפני מכ"מי אויב, לשתף מידע בין מטוסים ולהשתמש בפצצות. הוא הוסיף כי "קיים סיכון ששלוש גרסאות המטוס לא מחזיקות בתותח מדויק לקרבות אוויר", לאחר שכשלים משמעותיים שנמצאו בתותח לא תוקנו. צבא האמריקאי ובלוקהיד מרטין לא סתרו את הטענות, אלא טענו שהן בטיפול.

 

התומכים הגדולים בהמשך הפרויקט הם הצבא האמריקאי וכמובן חברת לוקהיד מרטין, ולא פעם נראה שהמסרים שיוצאים מהצבא ומהחברה המסחרית קרובים מאוד. לצבא האמריקאי שלוש זרועות: הצבא, חיל הנחתים והצי - שלכל אחת מיועדת גרסה מותאמת של F35. ביולי אשתקד הכריז חיל הנחתים שגרסת המטוס שלו כשירה מבצעית, אף שהודה כי המטוס מוגבל במרכיבים כמו פעילות לילה, תקשורת, תוכנה ויכולת לשאת נשק. לפני כשלושה חודשים יצא גם הצבא בהכרזה דומה בנוגע לגרסה שלו.

 

 

הפנטגון הפנטגון צילום: בלומברג

 

הרכישה הישראלית  

גם ישראל הפכה את ה־F35 למטוס הקרב העתידי שלה. ב־2008 סיכם ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט עם נשיא ארה"ב בשעתו ג'ורג' בוש על רכישת 25 מטוסים עם אופציה ל־50 נוספים. העסקה נחתמה לאחר עבודת מטה ממושכת בחיל האוויר ובפורום המטה הכללי, שבמסגרתה אף הוקמו צוותי דגלים אדומים שתפקידם להצביע על סיכונים ברכישת המטוס. לבסוף המליץ הצבא לצאת לרכש נרחב. מי שהוביל את ההתנגדות לדרישות הצבא היה יובל שטייניץ, שכיהן אז כשר המודיעין.

 

ב־2010 חתמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז אהוד ברק על עסקה ראשונה לרכישת 19 מטוסים תמורת 2.75 מיליארד דולר. בסוף 2014 המליץ משרד הביטחון לרכוש 31 מטוסים נוספים, אך בתום ארבעה דיונים אמוציונליים ומורטי עצבים החליטה הממשלה להסתפק ב־14 נוספים בלבד בעבור 2.8 מיליארד דולר.

 

חיל האוויר קיבל לידיו שני מטוסים ראשונים, שעדיין מצויים בשלבי בדיקה והכשרה בארצות הברית, ואמורים לנחות בבסיס נבטים בדצמבר הקרוב. בסופו של דבר חתמה ישראל על רכישת 33 מטוסי F35 (האמורים להיות חמקנים ורב־תכליתיים) סכום כולל של כ־5.6 מיליארד דולר, והסכימה לשקול רכש של 42 מטוסים נוספים.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x