$
בורסת ת"א

קובי אלכסנדר: השריד האחרון של פרשת הבקדייטינג

הימור ההימלטות של אלכסנדר התגלה כשגוי כאשר תיארוך האופציות, שהחל כהונאת ענק של מאות מנהלים, הבשיל למיעוט של הרשעות ועד כה הניב עונש מרבי של שנתיים מאסר. מי שלא התאוששה מהפרשה היא חברת קומברס, שממנה נותרו רק שאריות

תמר טוניק ואסף גלעד 06:5923.08.16

החלטתו של קובי אלכסנדר, מייסד ומנכ"ל קומברס לשעבר, להסגיר את עצמו לרשויות בארה"ב בשל חלקו בפרשת הבקדייטינג מביאה לסיומו את אחד המקרים בפרשה שהתפוצצה בקול נפץ אדיר ודעכה אט־אט. ב־2006, בעקבות תחקיר של "הוול סטריט ג'ורנל", התגלתה פרשת הבקדייטינג — תארוך לאחר של אופציות. לפי התחקיר, כ־2,000 חברות טכנולוגיה שנסחרות בארה"ב שיחקו עם תאריכי הקצאת האופציות לעובדים ולמנהלים במטרה להגדיל את הרווחים ממימושן במשך כ־15 שנה — מתחילת שנות ה־90 ועד 2002.

 

לתחקיר של הוול סטריט ב-2006 שחשף את פרשת הבק דייטינג- לחצו כאן

 

התחקיר האשים בפעילות הפלילית הזאת מספר רב של חברות, ביניהן חברות ענק כמו קומברס ואפל, אך הממשל הפדרלי בארה"ב פתח בהליכי בדיקה בנוגע לכ־130 חברות בלבד. למרות הזמן והממון שהוקדשו לכך על ידי הרשויות האמריקאיות, מרבית הליכי הבדיקה הסתיימו בלא כלום או כמעט בלא כלום. בסופו של דבר הורשעו 12 מנהלים בלבד ורק 5 ריצו עונשי מאסר.

 

העונש החמור ביותר — שנתיים מאסר בפועל — נפסק לסמנכ"ל התפעול לשעבר של מונסטר ג'יימס טרייסי. יתר המורשעים קיבלו עונשים קלים בלבד. מנכ"ל KB Home לשעבר ברוס קראץ נדון לחמש שנות מאסר על תנאי, זאת לאחר שהממשל הפדרלי ביקש מבית המשפט לגזור עליו מאסר של שש שנים על תנאי. משפטים אחרים שנערכו הסתיימו בקול ענות חלושה. כך, למשל, משפטו של מנכ"ל ברודקום לשעבר הנרי ניקולס נגדע לאחר שהשופט גילה אי סדרים בהתנהלות התביעה. אי הסדרים הובילו לביטול ההאשמות נגדו.

 

שותפיו של אלכסנדר לביצוע העבירה בקומברס — סמנכ"ל הכספים לשעבר דיוויד קריינברג, והיועץ המשפטי הבכיר לשעבר ויליאם סורין — נענשו באופן קל גם הם. קריינברג שילם קנס של 2.4 מיליון דולר וסורין נדון ב־2007 למאסר של שנה ויום ולתשלום קנס של 100 אלף דולר בלבד.

 

לצד התביעות הפליליות הוגשו גם כ־50 תביעות אזרחיות. רובן לא הניבו הצלחות, למעט זו שהוגשה נגד מנכ"ל United Health Group ויליאם מק'גוויר שהשיב לרשויות את כל הכספים שגרף לכיסו באמצעות התארוך לאחור בצורת קנס בהיקף של 468 מיליון דולר.

 

משום כך כתב סטיבן דווידוף סולומון ב"ניו יורק טיימס" ב־2013 כי "אין ספק שהוא קיבל החלטה שגויה. לו אלכסנדר היה נשאר בארה"ב ומורשע הוא כבר היה משתחרר מהכלא לפני שנים. בהינתן הזיכרון הגרוע של אמריק התאגידית והעובדה כי הוא אחד האבות המייסדים של מהפכת הטכנולוגיה הישראלית, הוא ודאי כבר היה משתקם לחלוטין ואולי אפילו חובר לקרן הון סיכון", כפי שקרה עם בכירים רבים אחרים שהיו מעורבים בפרשה.

 

 צילום: אסנת קרסננסקי, אסף לוי, צדוק יחזקאלי, אביגיל עוזי

 

סימן לבאות

 

עיתוי הסגרתו של אלכסנדר פואטי: רק לפני שלושה חודשים רכשה קרן אמריקאית בשם סיריס קפיטל את מה שנותר מקומברס - ספינת הדגל של ההייטק הישראלי לשעבר - בתמורה ל־643 מיליון דולר בלבד.

 

קומברס הוקמה ב־1983 בידי אלכסנדר ושותפיו בועז משעולי ויחיעם ימיני כחברה בשם אפרת שעוסקת בתחום ההקלטה הדיגיטלית של קול. שלוש לאחר מכן הקימו השלושה את קומברס כחברה אמריקאית, מיזגו אליה את אפרת והנפיקו אותה בנאסד"ק. החברה צמחה במהלך שנות התשעים באמצעות מוצר שהציעה שאיפשר לחברות הסלולר והטלפוניה לנהל באופן דיגיטלי את שירות התאים הקוליים שלהן. בהמשך הציעה החברה מוצרים משלימים כמו בילינג (ניהול חיוב לקוחות).

 

 

תחת הנהגתו של אלכסנדר קומברס הפכה לחברה הישראלית הראשונה שרוכשת חברה אמריקאית. ב־1997 רכשה החברה את בוסטון טכנולוגי'ס תמורת 850 מיליון דולר בעסקת מניות. קומברס היתה גם החברה הישראלית הראשונה ששווייה עלה על 10 מיליארד דולר ובשיאה, בזמן בועת הדוט קום בשלהי שנת 2000, החברה נסחרה ב־20 מיליארד דולר.

 

בעקבות התחקיר של "הוול סטריט ג'ורנל" קומברס פתחה בבדיקה פנימית שבסיומה אולצו שלושה ממנהליה הבכירים שנאשמו בשינוי רטרואקטיבי של מועדי חלוקת האופציות לעובדים ולמנהלים לפרוש: אלכסנדר, קריינברג וסורין.

 

סורין היה הראשון להגיע להסדר בפרשה וקריינברג הגיע להבנות עם הרשויות האמריקאיות במהלך 2006, מעט אחרי סורין. אלכסנדר, שהתגורר אז בניו יורק ושנותר המבוקש היחיד מקומברס, ארז את משפחתו וחפציו וברח בחופזה לנמיביה עם התפוצצות הפרשה. היעד נבחר משום שלמדינה אין הסכמי הסגרה עם ארה"ב.

 

 צילום: אסנת קרסננסקי, אסף לוי, צדוק יחזקאלי, אביגיל עוזי

 

קו פרשת המים

 

בריחתו של אלכסנדר היוותה קו פרשת מים עבור קומברס. אמון המשקיעים בוול סטריט נפגע, החברה איבדה את היכולת לגייס הון, החלה לדעוך וב־2007 נבעטה ממדד הנאסד"ק.

 

מבחינתה של קומברס פרשת הבקדייטינג הסתיימה הרבה לפני שהסתיימה עבור אלכסנדר. ב־2010 החברה הגיעה להסדר עם משקיעי החברה להם שילמה פיצוי של 225 מיליון דולר. אלכסנדר התחייב לשלם 60 מיליון דולר למשקיעים בתמורה למחיקת התיעה האזרחית נגדו ואילו קומברס התחייבה לשלם 165 מיליון דולר.

 

לכתבה של הוול סטריט ג'ורנל ב-2010 לחצו כאן

 

אבל ההסדר עם המשקיעים לא שיפר את מצבה של החברה. הקשיים המשיכו גם תחת ניהולו של המנכ"ל החדש אנדרי דהן, ישראלי המתגורר בארה"ב, שחתום על הפיכתה של קומברס מחברה ישראלית לחברה בעלת צביון אמריקאי שמרבית חברי ההנהלה שלה אינם ישראלים. דהן, שניהל את קומברס בשנים 2007-2011 עשה כל שביכולתו כדי להחזיר את קומברס לבורסה ולכן נאלץ לצאת למסע קיצוצים גדול שכלל את פיטוריהם של כ־800 עובדים בישראל, פיצול קומברס לארבע חטיבות ותיקון הדו"חות הכספיים של החברה בעלות של 1.35 מיליארד דולר - תיקון שהזיק לשורת הרווח הנקי התחתונה של החברה במשך שנים לאחר מכן.

 

בספטמבר 2011 חזרה קומברס להיסחר בנאסד"ק כשבראשה עומד מנכ"ל חדש - צ'ארלס ברדיק. לאחר החזרה לבורסה נרשמו סימנים נוספים לאופטימיות ביחס לעתידה של החברה, כמו למשל העובדה שהמשקיע האגדי ג'ורג' סורוס השקיעה בה 100 מיליון דולר מתוך כוונה להפיק רווחים מצמיחת שוק הסלולר.

 

אלא שהעשור השני של המילניום בישר עידן אחר עבור קומברס. בתוך חמש שנים מאז שחזרה להיסחר בבורסה החברה נאלצה להיפרד ממניותיה בוורינט, מחטיבת הבילינג שלה ומפעילות מו"פ מסיבית בשל העברת עובדיה לחברת טק מהינדרה ההודית.

 

בפברואר 2013 התנתקה קומברס סופית מורינט שבעבר היתה חברה בת שלה. צחוק הגורל הוא שורינט הפכה לחברה בריאה וצומחת ואילו קומברס נמחקה. ורינט הפכה לעצמאית על ידי השתלטות על קומברס טכנולוגי', חברת האם שלה שהחזיקה 40% ממניותיה עד אז. באותה העת ורינט כבר היתה שווה 1.4 מיליארד דולר ואילו קומברס טכנולוגי' עליה השתלטה נסחרה בשווי של 950 מיליון דולר.

 

 

מנכ"ל מרקורי לשעבר אמנון לנדן. כמה ישראלים פעלו בשיטת הבקדייטינג מנכ"ל מרקורי לשעבר אמנון לנדן. כמה ישראלים פעלו בשיטת הבקדייטינג צילום: אביגיל עוזי

 

במהלך 2015 החליטה קומברס לוותר על הצביון הטכנולוגי שלה ולהעביר כ־600 עובדים (400 מהם בישראל) לחברת הפיתוח ההודית טק מהינדרה ההודית. המהלך חסך לקומברס הוצאות תפעוליות של כ־70 מיליון דולר, אך בתמורה הסכימה לשלם לחברה ההודית 221 מיליון דולר לאורך שש שנים.

 

במהלך השנה ביתורה של קומברס לחלקים נמשך. עסקי הבילינג של החברה, שהיוו את מקור גאוותה בעבר והפכו אותה למתחרתה של הענקית הישראלית אמדוקס, נמכרו בסופו של דבר לאמדוקס תמורת 272 מיליון דולר.

 

במסגרת העסקה הועברו לאמדוקס 1,000 עובדים והחברה הפכה סופית לחברה שאין לה פעילות מו"פ - מהלך שהבהיר כי קומברס לא רק שאינה ספינת הדגל של ההייטק הישראלי, אלא שהיא אינה חברת הייטק בכלל.

 

כמה שבועות לאחר מכן נמכרה שארית הפעילות של קומברס, שבינתיים שינתה את שמה ל־XURA, לקרן סיריס קפיטל האמריקאית בתמורה ל־643 מיליון דולר.

 

 

העולם השתנה

 

למרות שלגורמים האלו יש חלק נכבד בכך, את נפילתה של קומברס בעשור האחרון אי אפשר לתלות בפרשת הבקדייטינג בלבד, באובדן אמון המשקיעים בחברה בעקבות התפוצצות הפרשה ובעלויות תיקון הדו"חות שלה במסגרת מאמציה לחזור לבורסה.

 

קומברס קמה ונפלה גם בשל העולם בו פעלה. היא קמה בזכות תאים קוליים שהציעה לשוק הטלפוניה ובזכות מוצרים משלימים שהציעה לחברות הסלולר, ונפלה גם בשל השינויים שעברו על שוק זה. הודעות הסמס היו הראשונות לכרסם בהכנסות קומברס ומהפכת הסמארטפונים, שהתרחשה בצמוד לבריחתו של אלכסנדר לנמיביה, הנחיתה עליה מכת מוות ממנה התקשתה להתאושש.

 

עלייתן של אפליקציות הצ'אט השונות, כמו למשל וואטסאפ, ייתרה את הצורך במשיבון קולי ואת הצורך בשירותים נוספים שמגיעים מחברות הסלולר — מקור לחמה של קומברס.

 

את הכסף הגדול בשוק הטלפוניה מגלגלות כיום אפל, גוגל, סמסונג ופייסבוק, חברות שמייצרות מכשירים או שמפתחות מערכות הפעלה. חברות הטלפוניה שמצויות בתווך, איבדו את המעמד שהיה להן בעידן שבו קומברס היתה בשיאה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x