• תפריט
שוקי חו"ל

פרשנות

קומברס: ספינת הדגל טבעה ואיש לא שם לב

XURA (לשעבר קומברס), עד לפני עשור גאווה ישראלית בוול סטריט, הגיעה לסוף דרכה עם מכירת שאריותיה לסיריס האמריקאית. המקרה של הענקית, שפספסה את הנקודה שבה ההמצאה הגאונית שלה הפכה למוצר בסיסי וזול, צריך להדליק נורת אזהרה

סופי שולמן 07:0125.05.16

בשקט יחסי, כמעט מבלי שמישהו הבחין בכך, נעלמה ביום שני אחת מספינות הדגל של ההייטק הישראלי. תחת השם XURA, שאינו מוכר לאוזן הישראלית, נמכר מה שנותר מקומברס, עד לפני עשר שנים פאר הטכנולוגיה המקומית ומקור לגאווה בוול סטריט כאחת החברות הישראליות הבודדות שזכו להיכלל במדד S&P 500.

 

קרן אמריקאית בשם סיריס קפיטל שילמה 643 מיליון דולר תמורת החלק שנשאר מהחברה, לאחר שנתחים גדולים ממנה כבר הועברו לחברת טק מהינדרה ההודית ולאמדוקס הישראלית.  

כך, בקול ענות חלושה, הגיעה החברה, שהעסיקה אלפי עובדים בישראל ובעולם, לסוף דרכה. זה סוף עצוב במיוחד משום שקומברס אחראית ללא מעט מאבני הדרך של ההייטק המקומי, ובהן היותה החברה הישראלית הראשונה שרכשה חברה אמריקאית. היה זה מהלך נועז שנקט המייסד קובי אלכסנדר ב־1997, כששילם 850 מיליון דולר במניות קומברס עבור בוסטון טכנולוג'י. קומברס היא גם הישראלית הראשונה ששווייה חצה את רף 10 מיליארד הדולרים. בשיאה ניתר שווי השוק ל־20 מיליארד דולר עם יתר חברות הטכנולוגיה, סכום שלא רשמה שוב מאז.

 

גם גורלו של אלכסנדר, אחד האבות המייסדים של סצנת הסטארט־אפ ניישן ואמן גיוסי הון, יכול להיות משמח יותר. האיש שהוביל את החזון של קומברס מאז הקים אותה עם בועז משעולי ויחיעם ימיני ב־1983 מתגורר כבר עשור בנמיביה. הוא שומר על פרופיל נמוך לאחר שנמלט לשם מרשויות החוק האמריקאיות בעקבות פרשת בקדייטינג ב־2006. בפרשה נתפסו כמעט 2,000 חברות טכנולוגיה ששיחקו עם תאריכי הקצאת אופציות לעובדים כדי להגדיל את הרווחים במימושן. היה זה קו פרשת המים עבור קומברס. אמון המשקיעים בוול סטריט נפגע, והחברה איבדה את היכולת לגייס הון והחלה לדעוך.

 

באופן אירוני למדי, אף שקומברס הגיעה לסוף דרכה, אלכסנדר עדיין לא יכול לשוב לארה"ב ולא ברור מתי יוכל לעשות זאת, אם בכלל.

 

 

 

ואולם, אי אפשר לתלות את הנפילה רק בבקדייטינג. הבעיה של קומברס, בדומה לספינות דגל ישראליות שטבעו במפתיע, היתה חוסר היכולת להבין בזמן שהשוק שלה פשוט נגמר. תאים קוליים, ההמצאה הגאונית שקיבלה תאוצה עם פריחת שוק הסלולר בשנות התשעים, שעליה רכבה קומברס בהצלחה רבה, הפכו למוצר בסיסי וזול, מה שנקרא קומודיטי. גסיסתו של שוק התאים הקוליים החלה בדיוק לפני עשור, עם כניסת הודעות הטקסט, אך בקומברס היו עסוקים אז בליקוק הפצעים מהבקדייטינג ובהתמודדות עם עזיבתו המאולצת של אלכסנדר.

 

סיפורה של קומברס צריך להיות משל רחב יותר לחברות טכנולוגיה בכלל וישראליות בפרט, בעיקר כאלה שהנהלתן נמצאת הרחק משוק היעד. זה קרה לפני כן גם לסאיטקס וגם לאי.סי.איי: השוק פשוט ברח להן לפני שהמנהלים שלהן הספיקו לפתח את הדבר הגדול הבא. גם היום לא מעט חברות ישראליות רוכבות על המצאה ייחודית שככל שהיא מצליחה יותר, כך היא הופכת לבסיסית יותר, פשוטה יותר לחיקוי ובעיקר זולה יותר.

 

אם ניתן להפיק לקח מהמקרה של קומברס הוא שאף אחד, ולא משנה כמה הוא גדול ומצליח, אינו חסין מפני התרחיש הזה. אפילו בטבע הגדולה צריכים להסתכל על קומברס, להעיף מבט על שוק התרופות הגנריות שנלחם כבר כמה שנים בשחיקת מחירים מתמשכת ולחשוב מה הלאה.

 

 צילום: מיכאל קרמר

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >>

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x