$
בורסת ת"א

העמיתים פוזלים לכיוונים אחרים: מקפת איבדה 1.24 מיליארד שקל למתחרות ב־2015

קרן הפנסיה השנייה בגודלה בישראל הציגה תשואות נמוכות מהמתחרות, והיקף הפדיונות זינק ב־39%. במקביל, הקרן מתכוננת ליישום רפורמות קרן ברירת מחדל ואיחוד חשבונות, שצפויים לפגוע בהיקף הנכסים שלה

רחלי בינדמן 07:2905.04.16

היקף הפדיונות של קרן הפנסיה השנייה בגודלה בישראל, מקפת של חברת הביטוח מגדל בשליטתו של שלמה אליהו, גדל ב־39.2%, כך עולה מדו"חותיה ל־2015.

בנוסף, הדו"חות חושפים נתונים מרתקים על שוק הפנסיה והשינויים שחלו בו ובפרט את אחד החששות הגדולים בשוק: הוראות אגף שוק ההון בדבר החובה לאחד חשבונות לא פעילים בשילוב עם רפורמת קרן ברירת המחדל. "כלכליסט" ממפה את עיקרי הדו"ח.

מה דעתך על מניית מגדל ביטוח:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

האיום הרגולטורי הרפורמות יחזקו את התחרות

 

שלוש רפורמות משמעותיות מאיימות על קרנות הפנסיה הגדולות ובהן מקפת. הראשונה, רפורמת פנסיית ברירת המחדל שבמסגרתה צפוי האוצר לבחור בקרוב קרן פנסיה שאליה ישויכו עובדים שהמעסיק שלהם לא דאג להם לדמי ניהול מופחתים לחיסכון.

 

הקרן שתיבחר תהיה זו שתציע את דמי הניהול הנמוכים ביותר. הרפורמה השנייה, שהיא הנדבך המשלים לרפורמת קרן ברירת המחדל, היא הוראת איחוד החשבונות.

 

מקפת 2015 מקפת 2015

 

באגף שוק ההון מבקשים להילחם בתופעת החשבונות הלא פעילים - אותם חוסכים שהפסיקו להפקיד כספים לקרן הפנסיה, בדרך כלל כי הפסיקו לעבוד במקום עבודה מסוים ודמי הניהול שלהם זינקו למקסימום הקבוע בחוק (לאור אובדן ההסדר המוזל שהשיג המעסיק).

 

הפתרון של אגף שוק ההון היה לחייב את קרנות הפנסיה הקולטות להתריע בפני העובד על קיומם של כספים קיימים בקרן אחרת ולאחד אותם בדמי הניהול המופחתים. ברגע שרפורמת ברירת המחדל תיכנס לתוקף, ייווצר מצב שהקרן הזוכה והזולה תקלוט באופן זה גם כספים מקרנות אחרות.

 

בדו"חות מקפת מתייחסים לכך וכותבים: "יישום הוראות איחוד החשבונות, במיוחד על רקע ההסדרה הרגולטורית בעניין קרן ברירת המחדל, יגרום לירידה בהיקף הכספים המנוהלים בחשבונות המוקפאים ולצמצום מספר העמיתים בקרנות הפנסיה. השינויים צפויים להשפיע על הגברת התחרות ולהביא לירידה בשיעור דמי הניהול".

 

הרפורמה השלישית שמדאיגה את מקפת נוגעת לשינוי בהקצאת אג"ח מיועדות מטעם המדינה לחוסכים לפנסיה (כיום כלל החוסכים זכאים ל־30% אג"ח מיועדות המקנות תשואה מובטחת של 4.86% בשנה) כך שרק חוסכים מבוגרים יזכו לאג"ח מיועדות בשיעור גבוה יותר שיבטיח להם תשואה גבוהה על כספי הפנסיה לאחר הפרישה.

 

שלמה אליהו שלמה אליהו צילום: עמית שעל

 

הרפורמה צפויה לפתור בעיה חמורה בשוק הפנסיה שבמסגרתה הקצבה המחושבת לפנסיונרים נקבעת על בסיס הנחת תשואה של 4% בשנה, בעוד בסביבת הריבית האפסית התיק לא משיג תשואה כזו.

 

כפועל יוצא, הקצבה המוגדלת לפנסיונרים באה על חשבון של העמיתים הפעילים. לכן אין היום תחרות אמיתית על כספי הפורשים כיון שקרנות הפנסיה מסרבות לקלוט כספים של חוסכים לפני פרישה כי קליטה כזו תגרע מהזכויות של החוסכים הפעילים שלהם.

 

היעדר התחרות גורם לכך שכל הפנסיונרים משלמים דמי ניהול מקסימלים בגיל פרישה - 0.5% מהצבירה. במקפת מציינים כי "להערכת החברה, שינוי בהקצאת האג"ח המיועדות יביא להגברת התחרות על הכספים המיועדים לתשלום קצבאות סמוך לגילי הפרישה.

 

הדבר ישפר באופן משמעותי את ניוד הכספים לקרנות הפנסיה שיהיו עדיפות על המוצרים האחרים ואף עלול להביא לירידה בדמי הניהול בגין מקבלי הקצבה".

 

חלשה מול המתחרות התשואות מבריחות עמיתים

 

העברות סכומים צבורים מתוך הקרן למתחרות גדלו ב־39.2% והסתכמו ב־1.24 מיליארד שקל ב־2015. לפי הקרן, "השפעת הניידות על הקרן היתה שלילית וההעברות נטו מהקרן הסתכמו ב־593 מיליון שקל בהשוואה ל־499 מיליון שקל ב־2014". ההסבר לכך טמון, בין היתר, בתשואות החלשות שמציגה מקפת למול המתחרות שלה בחמש השנים האחרונות.

 

כך, התשואה של מקפת ב־2015 היתה 2.42% ו־20.66% בשלוש השנים האחרונות לעומת 3.57% ב־2015 ו־22.55% בשלוש שנים בקרן הפנסיה של מנורה ו־4.55% ב־2015 ו־23.8% בשלוש שנים בהפניקס. אם מסתכלים על נתח השוק בענף הפנסיה (ברמת התפלגות דמי הניהול מהפקדות חדשות), ניתן לראות כי הנתח של מקפת ירד מ־21.2% ב־2014 ל־20.4% ב־2015.

 

זאת בעיקר לטובת עלייה בנתח של קרן הפנסיה של הפניקס (8.6% לעומת 8.1%) והמתחרות הקטנות שגדלו יחד מ־4.1% ל־5.3%.

 

גירעון אקטוארי החוסכים איבדו 0.4%

 

דו"חות הקרן חושפים כי ב־2015 נגרעו מעמיתי קרן הפנסיה כ־0.43% מהסכום שצברו כתוצאה מגירעון אקטוארי. זאת לעומת גירעון של 0.63% ב־2014 וגירעון זניח של 0.03% ב־2013. הגירעון ב־2015 הוא תולדה של כמה סיבות. 0.1% מתוכו נוצר כתוצאה מהסבסוד הצולב בין העמיתים הפורשים לפעילים כתוצאה מכך שהפנסיה של הפורשים מחושבת לפי הנחת תשואה של 4% בשנה.

 

יתרת הגירעון (0.33%) מקורה בעלייה במקרי הנכות בקרן. הגירעון נוצר בעקבות דרישת אגף שוק ההון באוצר מהקרנות ב־2013 להוזיל דרמטית את רכיב הביטוח שגובים מהחוסכים למקרה נכות כשלפי מקפת, "עולה כי עלות תשלומי הנכות לפי ניסיון התביעות גבוהה משמעותית מהמחיר שנגבה בשל ביטוח זה".

 

מקפת מציינת כי "פנתה לאוצר בבקשה לעדכן את עלות ביטוח הנכות כדי למנוע היווצרות גירעון בעתיד". עניין זה נבחן כעת באגף שוק ההון, ואם ייצא לפועל, יביא להפרשה גבוהה יותר לרכיב הביטוח על חשבון רכיב החיסכון.

 

 

מספר העמיתים גדל הלא פעילים משלמים יותר

 

גם ב־2015 מספר החוסכים הלא פעילים, שלא ביצעו הפקדות לקרן בחודש החולף, היה גבוה מהחוסכים הפעילים. במקפת ישנם 390 אלף חוסכים פעילים, עלייה של 3% לעומת 2014, ו־456 אלף חוסכים לא פעילים, עלייה של 8%. היקף הכסף הצבור אצל החוסכים הלא פעילים עמד ב־2015 על 8.7 מיליארד שקל ודמי הניהול הממוצעים מהצבירה שהם שילמו היו 0.44% (כמעט המקסימום הקבוע בחוק — 0.5%) לעומת 0.29% בממוצע ששילמו הפעילים.

 

מהדו"ח עולה כי ב־2015 שילמו 375 אלף עמיתים לא פעילים את דמי הניהול המקסימליים הקבועים בחוק. סכום הכספים הצבורים של אותם עמיתים עמד על 6.1 מיליארד שקל.

 

בית מגדל ביטוח בית מגדל ביטוח

 

עוד 110 אלף עמיתים פעילים שילמו דמי ניהול בטווח המקסימום (0.5% מהצבירה ו־6% מההפקדות), והיקף הסכומים הצבורים שלהם עמד על 5.7 מיליארד שקל. בנוסף, הדו"ח חשף את דמי הניהול שמשלמים עובדי חמשת המעסיקים הגדולים שנמצאים בהסכמים מול הקרן.

 

הנתונים חושפים את הידוע מראש: מעסיקים גדולים משיגים לעובדים תנאים טובים מעמיתים אחרים. דמי הניהול הממוצעים של העובדים האלו (שמספרם עומד על 35,574) היו 0.2% מהצבירה ו־1.09% מההפקדות. היקף הכספים הצבורים היה 3.8 מיליארד שקל.

 

יותר נשים ופנסיונרים העמיתות מרוויחות 30% פחות

 

תשלומי הפנסיה ששילמה מקפת לעמיתים שפרשו גדלו ב־19.1% והסתכמו ב־192 מיליון שקל ב־2015. העלייה נובעת בעיקר מצמיחה של 20% ל־7,023.

במקפת 180 אלף עמיתים פעילים ו־209 אלף עמיתות פעילות.

 

הצבירה הממוצעת של גברים פעילים עמדה על 111 אלף שקל לעומת 77 אלף שקל לנשים. הגיל הממוצע של גברים פעילים בקרן דומה לזה של נשים (40) וכך גם הוותק (כשש שנים), אך פערי השכר שממנו נגזרות ההפרשות הפנסיוניות גדולים: 8,177 שקל בחודש בממוצע לגבר לעומת 5,761 שקל לאשה. השכר הממוצע במשק היה 9,600 שקל ב־2015. יש פער בין השכר המבוטח לשכר הממוצע מכיוון שחלק מהמעסיקים לא מבצעים הפרשות על כל רכיבי השכר.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x