שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
המלצות ואזהרות

ניתוח כלכליסט

אם הבנקים ישחקו הוגן, אפקט הקרנות הזרות יהיה מוגבל

ועדת הכספים אישרה אתמול את היוזמה שמקדם יו"ר רשות ני"ע, וקרנות הנאמנות הזרות יוכלו לשווק את מוצריהן בישראל. מעכשיו הכדור במגרש של הבנקים והשינוי תלוי בכמה הם ישווקו את המוצר החדש לציבור, שמעדיף את האג"ח שלו מקומיות

רחלי בינדמן 08:2610.02.16

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר רשם אתמול הישג נאה כשהצליח, לאחר שנים של עבודה, לאשר בוועדת הכספים את כניסת קרנות הנאמנות הזרות לשיווק בישראל. משמעות המהלך היא שבעוד כחצי שנה, הציבור המנהל תיק ניירות ערך בבנק יוכל להיחשף גם למנהלי השקעות זרים בארה"ב ובאירופה. אלה יכולים להציע לו ניהול השקעות מקצועי, המתמחה באפיקים מעבר לים, וכן דמי ניהול תחרותיים שיתמרצו את מנהלי קרנות הנאמנות ותעודות הסל המקומיים להוריד את דמי הניהול.

 

"כלכליסט" מציג את ההשפעה הצפויה של שני תרחישים אפשריים הנוגעים לאופן שבו יקבלו הבנקים את הקרנות הזרות. המערכת הבנקאית מהווה שחקן מפתח בכל הנוגע להצלחה של כניסתן לישראל.

 

תרחיש ראשון: אפקט מוגבל לכניסת הזרות

רשות ניירות ערך הזהירה את הבנקים שלא ידחפו ללקוחות את הקרנות הזרות כדי ליהנות מעמלות המרת מט"ח שמנות ומדמי ניהול תיק זר גבוהים. אם הבנקים יקשיבו לאזהרות של הרשות ויציעו אך ורק קרנות שהתשואה הפוטנציאלית שלהן, בשקלול עלויות ההשקעה, עדיפות על קרן ישראלית - האפקט של כניסת הזרות לישראל עתיד להיות מוגבל.

 

מדוע? ראשית, מכיוון שבכל הנוגע לקרנות אג"ח, בשקלול עלויות עקיפות כמו עמלות המרת מט"ח ודמי ניהול תיק זר - דמי הניהול של הקרנות הישראליות עדיפים על החלופה.

שנית, כשמדובר בהשקעה באג"ח, הציבור הישראלי מעדיף במובהק השקעות בשוק המקומי על פני חשיפה לאיגרות חוב מעבר לים. לפיכך, ניהול אקטיבי של מנהל השקעות זר ממילא יתאים רק לקהל מאוד ספציפי ומתוחכם יחסית של לקוחות, שלא מהסס להיחשף לחוב של חברות זרות.

 

הישראלי הממוצע מעדיף לעשות את החשיפה שלו לחו"ל דרך השקעה במדדי מניות, ופה יש פוטנציאל תחרותי מובהק, שעשוי לעודד הוזלת דמי ניהול בענף זה. אלא שבתקופה שבה המטבעות הזרים תנודתיים לא פחות ממניות, ספק אם הציבור ירצה להיחשף למדדים ללא הגנה מטבעית שמציעות תעודות הסל המקומיות.

 

עד שהמטבעות הזרים לא יצליחו סוף סוף להתייצב, פוטנציאל התחרות מוגבל בזכות קלף הגידור שהתעודות המקומיות צפויות לשלוף.

 

שמואל האוזר יו"ר רשות לנירות ערך שמואל האוזר יו"ר רשות לנירות ערך צילום: נמרוד גליקמן

 

תרחיש שני: הבנקים דוחפים לזרות

הציבור לא יגיע לקרנות הזרות ולא ישתכנע לרכוש אותן ללא יועץ בנקאי, שיסביר להן מדוע הן מעניינות להשקעה. מערכת הייעוץ הבנקאית היא כה משומנת, עד שתוכל לשנות את דפוסי ההשקעה של הציבור, כולל של החלקים בו המהססים להיחשף להשקעות בחו"ל.

 

אם הבנקים ישימו פס על אזהרות הרשות ויסתערו על מכרה הזהב, כלומר, ישכנעו את הציבור לרכוש קרנות זרות, להמיר את השקלים בדולרים ולפתוח תיק ניירות זרים - הם יגזרו קופון הגבוה עד פי 10 מזה שהם מקבלים משיווק קרנות ותעודות ישראליות.

 

וכך, הבנקים יגזרו קופון מובטח בדמות עמלה, בעוד התשואה לציבור מוטלת בסימן שאלה. מה שבטוח, יציאת כספים שכזו להשקעות בחו"ל לא תשרת את האינטרס הציבורי, ובפרט את זה של רשות ני"ע והעומד בראשה. אלה מבקשים להחיות את מחזורי המסחר בבורסה הישראלית, שעלולה להמשיך לאבד מכוחה לטובת השווקים הגלובליים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x