$
בורסת ת"א

אלופי השכר

6 שכירים גרפו ב־54 שנים שכר בעלות של 315 מיליון שקל

מאות מיליוני שקלים לא הספיקו: המנהלים הוותיקים שפרשו ב־2012 לא הסתפקו בשכר, הבונוסים והאופציות שהפכו אותם למיליונרים במהלך כהונתם, והם זכו לקחו הביתה מענקי פרישה בגובה מיליוני שקלים. האם השינוי יגיע ב־2013?

רחלי בינדמן 06:5802.04.13

שנת 2012 התאפיינה בפרישתן של אושיות ותיקות בשוק ההון, שבנוסף לשכר בעלות של עשרות מיליוני שקלים שקיבלו במהלך השנים, זכו גם לחבילות פרישה נדיבות שיתווספו לחשבון הבנק התפוח ממילא שלהם. בשונה מהדיון הלגיטימי לגבי גובה חבילת השכר, ההצדקה לתנאי פרישה מופלגים אינה ברורה. הלא המנהל הפורש נהנה משכר של מיליוני שקלים בשנה, מבונוסים תלוי ביצועים (ולעתים גם כאלה שלא) וכן מאופציות שבמקרים רבים הצליחו לממש בתמורה לעשרות ומאות מיליוני שקלים.

 

לצפייה ברשימת שיאני השכר של 2012 לחצו כאן

 

אלופי הברוטו 2013

למה השכר שלהם הוא עניין של כולנו

כששכר מנכ"ל עולה ב-330%

הפערים הצטמצמו על הגב של מעמד הביניים

כשלי השוק שלא תראו בטבלאות שכר הבכירים

דוד עזריאלי הוא גם אלוף השכר במזומן

רושמים הפסדים, עושים תספורות ומושכים מיליונים

להיות שני זה מחייב: סמנכ"לים שמביטים על הבוס מלמעלה

 

מדוע, אם כך, צריכים אותם מנהלים לזכות גם לתקופת הודעה מראש של חצי שנה (ובמקרים קיצוניים גם של שנה) כך שהם ימשיכו לקבל את משכורתם הגבוהה במשך חודשים רבים לאחר שכבר חדלו מלתרום לחברה? מדוע, למשל, בחר בנק לאומי לעדכן את שכר המנכ"לית גליה מאור, רגע לפני הפרישה הצפויה, באופן שהגדיל את חבילת הפיצויים שלה? גם אם בסופו של דבר ויתרה מאור על חלק קטן מהפיצוי בעקבות לחץ ציבורי, עדיין מדובר בסכומים של מיליוני שקלים.

 

 

מיליונרים ישנים, כסף חדש

 

הפורש העשיר ביותר בחבורה הוא עקיבא מוזס, שניהל את חברת כיל שבשליטת עידן עופר במשך 13 שנים. מוזס, שהקפיד להתברג מדי שנה בין ראשי שיאני השכר עם עלות שכר שהגיעה ב־2010 לגובה של 21 מיליון שקל, לא עזב את החברה שהפכה אותו למיליונר בידיים ריקות. הוא זכה למצנח זהב שכולל 12 חודשי משכורת בהיקף של 184 אלף שקל לחודש וכן פיצויים בהיקף של חודש שכר עבור כל אחת מ־37 השנים שבהן עבד בחברה. בסך הכל הסתכמו פיצויי הפרישה שלו ב־9.2 מיליון שקל.

 

מוזס אמנם כיהן כמנכ"ל כיל במשך 13 שנה, אך נתוני שכרו חשופים רק בעשר השנים האחרונות. בשנים האלו הוא זכה לשכר בעלות שמסתכמת ב־113 מיליון שקל (כולל המענק) ובממוצע לשכר בעלות שנתית של כ־11 מיליון שקל. במהלך השנים האלו מוזס נהנה ממימוש אופציות שהוענקו לו שעליהן רשם רווח לפני מס של יותר מ־141 מיליון שקל.

 

פורש טרי נוסף הוא מנכ"ל בזק אבי גבאי, שזכה במהלך שנות העסקתו לשכר בעלות של 39 מיליון שקל (או כ־7 מיליון שקל לשנה). בשנת 2012, האחרונה שלו, הוא זכה לשכר בעלות של 4.3 מיליון שקל שכלל בונוס של 2.2 מיליון שקל. גובה חבילת הפרישה של גבאי, שצפוי לפרוש באמצע אפריל, טרם נחשף. במהלך העסקתו הוא זכה לשתי חבילות אופציות, האחת מימש ברווח של כ־12 מיליון שקל והשנייה ניתנה לו לקראת סוף 2010, אך על רקע הירידה במניית בזק נותרה עד כה "מחוץ לכסף".

 

עוד פורשת ותיקה היא כאמור מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור, שהודיעה על פרישה בינואר 2012. מאור, שהרוויחה בעשר השנים האחרונות של עבודתה שכר בעלות של 58 מיליון שקל, זכתה גם לפיצויי פרישה בהיקף של 200% מהמשכורות האחרונות שלה, שעמדה על 217.7 אלף שקל בחודש, כפול 17.5 שנות עבודתה. הבנק אף הגדיל לעשות כשבמרץ 2012, לאחר שמאור הודיעה על כוונתה לפרוש, החליט להעלות את שכרה רטרואקטיבית מתחילת השנה ב־3.7% וכך גם גדלו בהתאם פיצויי הפרישה.

 

עקיבא מוזס עקיבא מוזס

 

בסך הכל זכתה מאור לפיצויי פרישה בגובה של 7.62 מיליון שקל, המצטרפים ל־2 מיליון שקל תשלום בגין תקופת הודעה מוקדמת, וביחד מייצרים מענק פרישה של 9.6 מיליון שקל. דירקטוריון הבנק אף רצה להעניק למנהלת הוותיקה מענק אי־תחרות של 3.25 מיליון שקל בתמורה להתחייבותה שלא לכהן בתפקיד מתחרה בשנתיים העוקבות לפרישתה, אך לאחר ביקורת ציבורית נוקבת החליטה מאור לוותר על מענק זה.

 

בכיר נוסף שפרש מתפקידו ב־2012 היה נשיא דיסקונט השקעות עמי אראל. אף על פי שבשוק ההון נפוצו שמועות כי אראל החליט לפרוש בעקבות אי־הסכמות עם בעל השליטה הדומיננטי נוחי דנקנר, הוא בהחלט יכול להודות לו על כך שהפך אותו ברבות השנים לאיש עשיר. אראל משך בעשר שנות העסקתו האחרונות שכר בעלות של 49 מיליון שקל, לא כולל חבילת פרישה שהוא צפוי לקבל.

 

שני פורשים נוספים בשנה החולפת מצאו את עצמם נפגשים בצומת מעניין. מדובר מנכ"ל כלל ביטוח שי טלמון שפרש לאחר חמש שנים בתפקיד, ובאיזי כהן, שפרש לאחר 3.5 שנות העסקה בקבוצת אפריקה שבשליטת לב לבייב, כדי להיכנס לנעליו של טלמון בכלל ביטוח. כהן, ששירותיו נשכרו על ידי לבייב להוביל את הסדר החוב הגדול ביותר שידע שוק ההון, עזב לטובת התפקיד את חברת הביטוח מגדל שאותה ניהל למעלה מעשור ביד רמה.

 

עבור תפקידו באפריקה זכה כהן לשכר בעלות כוללת של 30.6 מיליון שקל (כ־8.7 מיליון שקל בשנה). כהן, שצבר הון רב גם קודם לכן בקבוצת מגדל, צפוי להמשיך לככב בטבלאות השכר לאחר שעבור חודש העסקתו הראשון בכלל ביטוח בשנת 2012 זכה לשכר בעלות של כמיליון שקל — מחצית ממנו בשווי האופציות שהוענקו לו. טלמון, שאת מקומו תפס כהן, הסתפק בעלות שכר צנועה יותר של 25.3 מיליון שקל בחמש שנות העסקתו בכלל ביטוח (כ־5 מיליון שקל עבור שנת עבודה).

 

ניצנים של שינוי?

 

מובן שכשחברה מבקשת לגייס מנהל מוכשר, שחברות רבות מתחרות עליו, ובהמשך לשמר אותו באירגון, היא צריכה להציע לו שכר ותנאים הולמים. אך עם זאת, יש הטוענים כי שכר בכירי החברות הציבוריות הוא כה מופלג עד שאיבד את הקשר בין ביצועי המנהלים והצורך לתמרץ אותם. לא בכדי חוקק "חוק שכר הבכירים" שמביא לפתחם של בעלי מניות המיעוט את אישור תכניות התגמול למנהלים השכירים.

 

בנושא זה פרסמה בתחילת השנה חברת הייעוץ אנטרופי, המספקת המלצות לגופים מוסדיים לגבי הצבעות באסיפות כלליות, כללים ברורים לאישור חבילות שכר, שבהם הבהירו כי יתנגדו להגדלת פיצויי פרישה של מנהלים בסמוך למועד פרישתם. בנוסף, הודיעה אנטרופי כי תתנגד למענקים למנהלים פורשים בתמורה להתחייבות לאי־תחרות. בצדק עשתה מאור כשוויתרה על מענק האי־תחרות שביקש הבנק להעניק לה על רקע הביקורת הציבורית הנוקבת, שתהתה היכן האיום על החברה באי־מתן מענק שכזה למנהלת פורשת בת 70.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x