$
בורסת ת"א

לאחר בקשת הרשות: פורסמו ההמלצות שנדרשו ממזרחי-טפחות

דרישת הרשות באה לאחר שהבוקר חשף "כלכליסט" כי הבנק בניהולו של אלי יונס העדיף שלא לפרסם את שני העמודים הראשונים שקיבל מבנק ישראל, שהכילו המלצות תפעוליות אלו

שניר הנדלר 10:3706.02.13
לאחר בקשת רשות ני"ע, פורסמו היום (ד') ההמלצות התפעוליות שדרש בנק ישראל ממזרחי טפחות עם פרסום דו"ח הבדיקה הסופי של הבנק בנושא היבטי ממשל תאגידי במזרחי טפחות. דרישת רשות ני"ע באה לאחר שהבוקר חשף "כלכליסט" כי הבנק בניהולו של אלי יונס העדיף שלא לפרסם את שני העמודים הראשונים של קובץ הוורד שקיבל מבנק ישראל, שהכילו המלצות תפעוליות אלו.

 

 

לדברי רשות ני"ע, בהתאם לממצאי הדו"ח, הבנק נדרש לבחון את הדרכים לחיזוק מעמדו של יו"ר הדירקטוריון. זאת לאחר שהדו"ח קבע שמנכ"ל מזרחי טפחות חרג מסמכותו שפנה לדירקטוריון בקריאה להתפטרותו של הדירקטור דאז אברהם (בייגה) שוחט, וכן שהתערב בגיבוש תוכנית התגמול למנהלים בכירים בחברה. למעשה, בביקורת שהעביר בנק ישראל על יונס נכתב כי "בהתאם לחוק, המנכ"ל נתון לפיקוחו של הדירקטוריון, ולא להיפך".

 


בנק ישראל דורש ממזרחי טפחות גם להגדיר היטב בנהלים את סמכויות הדירקטוריון וחובותיו ובכלל זה, לבחון בצורה מעמיקה את עמידת הדירקטוריון בהוראת ניהול בנקאי תקין ולתקן את הליקויים בזמן סביר. עוד נקבע כי הבנק יגדיר בנוהל את תחומי האחריות של יו"ר כל אחת מוועדות הדירקטוריון.

 

מזרחי טפחות יידרש לדון ולוודא כי נוהל דירקטוריון הבנק ונוהל המנהל הכללי מגדירים היטב את סמכויות המנכ"ל וחובותיו, את מערכת היחסים שבין הדירקטוריון לבין המנכ"ל ודרכי ההתנהלות שבין המנכ"ל לבין הדירקטוריון, בין היתר על רקע מכתבי המנכ"ל.

 

הוועדה שבדקה את הבנק בניהולו של יונס ממליצה לגבש מדיניות תגמול חדשה להנהלה הבכירה, בסיוע גורם חיצוני, כשהדיונים על תוכנית התגמולים יכולים להיעשות בנוכחות מנכ"ל הבנק וזאת על פי שיקול דעתו של יו"ר הדירקטוריון או יו"ר הוועדה.

 

עוד נקבע כי על הדירקטוריון לבחון הסתייעות בייעוץ משפטי חיצוני כאשר מדובר בנושא מוגדר, שליועץ המשפטי של הבנק יש בו עניין אישי, כמו מדיניות התגמולים של הבנק.

 

בנק ישראל החל לבדוק את אופן קבלת ההחלטות במזרחי טפחות לאחר שמנכ"ל מזרחי אלי יונס קרא להדחתו של שר האוצר והדירקטור לשעבר אברהם (בייגה) שוחט על רקע כפל כהונתו כדירקטור בבנק ובקבוצת הרכב קרסו, כפל שהקשה, לטענת יונס, על הפעילות העסקית של הבנק מול קרסו. חשיפת המכתב עוררה שאלות ביחס לממשל התאגידי בבנק, כאשר מנהל שכיר קורא לכאורה לדירקטור האמור לפקח עליו להתפטר.

 

בדו"ח הסופי מלין בנק ישראל על כך שמאבקי השליטה בין נציגי בעלי השליטה משפחת עופר ומוזי ורטהיים, הובילו את הדירקטוריון לקבל החלטות שפגעו בפעילות העסקית של הבנק. לדברי בנק ישראל, במשך יותר משנה התקשה מזרחי טפחות לאשר עסקאות עם יבואנית כלי הרכב קרסו. הסיבה: לשלושה מתוך ששת חברי ועדת הביקורת בבנק: אברהם (בייגה) שוחט, יוסי שחק, ודב מישור בעלי עניין אישי בקרסו.

 

מאחר והחוק קובע כי על כל עסקה שהבנק מבצע עם חברה שלנושא משרה בבנק יש בה עניין אישי, יש להביא את העסקה לאישור בוועדת הביקורת, העובדה שלמחצית מהוועדה עניין אישי בקרסו, הביאה לכך שלא ניתן היה לאשר לבנק להעניק אשראי או להתקשר באופן כזה או אחר עם קרסו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x