בנק ישראל: "יעקב פרי מנע מחברי הדירקטוריון לגבש עמדה עצמאית ומושכלת"
הוועדה לבדיקת היבטי הממשל התאגידי בבנק מזרחי טפחות פרסמה את דו"ח הבדיקה הסופי בפרשת שוחט־מזרחי טפחות. הוועדה: "בהתאם לחוק, המנכ"ל נתון לפיקוחו של הדירקטוריון, ולא להיפך"
19:5904.02.13
"בהתאם לחוק, המנכ"ל נתון לפיקוחו של הדירקטוריון, ולא להיפך", כך מבקרים בפיקוח על הבנקים את התנהלותו של מנכ"ל מזרחי טפחות אלי יונס, בדו"ח הבדיקה המלא והסופי שפרסם היום (ב') בנק ישראל, בנושא היבטי ממשל תאגידי במזרחי טפחות.
אלי יונס צילום: אוראל כהן
יעקב פרי צילום: עמית שעל
בנק ישראל החל לבדוק את אופן קבלת ההחלטות במזרחי טפחות, לאחר שיונס פנה במכתב אל הדירקטור ושר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט וקרא להדחתו, עם העתקים לשאר חברי הדירקטוריון. יונס עשה זאת על רקע כפל כהונתו של שוחט כדירקטור בבנק ובקבוצת הרכב קרסו, כפל תפקידים שהקשה, לטענת יונס, על הפעילות העסקית של הבנק מול קרסו.
קראו עוד בכלכליסט:
- "מאבקי שליטה הובילו את דירקטוריון מזרחי לקבל החלטות שפגעו בבנק"
- בייגה שוחט: "לא עשיתי שום קומבינות. יונס ידע שאתפטר"
- שוחט תושאל על נורמות הממשל התאגידי בבנק מזרחי טפחות
חשיפת המכתב עוררה שאלות ביחס לממשל התאגידי בבנק, כאשר מנהל שכיר קורא לכאורה להתפטרותו של דירקטור שאמור לפקח עליו.
"גם אם נקבל את עמדת המנכ"ל, שבשלב שבו נשלחו המכתבים נכון היה לפנות לכלל חברי הדירקטוריון, אנו מוצאים להדגיש שלא רק שסגנון המכתב של המנכ"ל אינו ראוי כלל ועיקר, אלא שעמדתו הנחרצת והחד־משמעית המטילה את מלוא האחריות על שוחט ומישור (דירקטור אחר בבנק - ש"ה), וקובעת כי הפתרון היחיד הוא בחירתם בין תפקידם בבנק לבין תפקידם בקבוצת קרסו, אינה נכונה וחורגת מהמצופה ביחסי מנכ"ל־דירקטוריון", נכתב בדו"ח הבדיקה.
אלי יונס צילום: אוראל כהן
"המאבקים בין נציגי בעלי השליטה גרמו לפגיעה בפעילות הבנק"
אלא שכאן לא נעצרה הביקורת של בנק ישראל על התנהלותו של יונס. בדו"ח הפרוס על פני 19 עמודים תוקף הפיקוח על הבנקים את החלטתו של מנכ"ל מזרחי טפחות להתערב בגיבוש תוכנית התגמול למנהלים. בדו"ח מתואר כי בישיבת הוועדה לשכר ותגמולים שהתכנסה בפברואר 2012, החליטה הוועדה למנות יועץ חיצוני בכדי לבחון את תוכנית התגמול להנהלה הבכירה. יו"ר הוועדה לשכר ותגמולים, הדירקטור גדעון סיטרמן, גרס כי תפקיד היועץ החיצוני לייעץ לוועדה בבואה להכין את תוכנית התגמול לבכירים. אולם לשיטתו של יונס, ההנהלה של הבנק היא זו שמכינה את התוכנית. זאת, לאור העובדה כי מי שממונה על מערכת יחסי העבודה בבנק זה המנכ"ל וההנהלה. דעה זו של יונס נתמכה במהלך הישיבה על ידי היועץ המשפטי של הבנק.
בהמשך לאותה ישיבה, פנה יונס במכתב אל חברי הוועדה לשכר ותגמולים וחזר על עמדתו תוך שהוא מציין, כי תוכנית התגמול האמורה תוכן על ידי ההנהלה והיא תועבר לבחינת הוועדה שתעביר המלצתה לדירקטוריון. ממצאי ועדת הבדיקה מעלים כי "המנכ"ל והיועמ"ש שגו בהצגת עמדה חד־משמעית בפני הוועדה בכל הקשור לאופן גיבוש תוכנית התגמול שתובא לדיון, וכי עמדה זו, במיוחד באופן בו הוצגה על ידי המנכ"ל, פגעה, לכאורה, בתפקודה של הוועדה וביצוע המוטל עליה", לשון הדו"ח.
בדו"ח הסופי מלין בנק ישראל על כך שהמאבקים בין נציגי בעלי השליטה משפחת עופר ומוזי ורטהיים, הובילו את הדירקטוריון לקבל החלטות שפגעו בפעילות העסקית של הבנק. לפי בנק ישראל, במשך יותר משנה התקשה מזרחי טפחות לאשר עסקאות עם יבואנית כלי הרכב קרסו. הסיבה: לשלושה מתוך ששת חברי ועדת הביקורת בבנק: בייגה שוחט, יוסי שחק, ודב מישור היה עניין אישי בקרסו.
יעקב פרי צילום: עמית שעל החוק קובע כי בכל מקרה שבו לנושא משרה בבנק יש עניין אישי בעסקה שהבנק מבצע, יש להביא את העסקה לאישור בוועדת הביקורת. אולם, למחצית מחברי ועדת הביקורת במזרחי טפחות היה עניין אישי בקרסו, ולכן לא ניתן היה לאשר לבנק להעניק אשראי או להתקשר עם קרסו.
בדו"ח מתואר אף כי באחת מהישיבות בהן נדונה האפשרות להעניק אשראי לקרסו, ביקש סיטרמן לעצור את ההקלטה ואמר "אני ממליץ להגיד לקרסו שיחפשו בנק אחר" ו"שיעברו בנק". מאוחר יותר, במהלך הבדיקה שקיים בנק ישראל טען סיטרמן, כי הדברים לגבי הוויתור על הלקוח נאמרו בבדיחות הדעת.
כדי לפתור את הבעיה שנוצרה, החליט יו"ר הדירקטוריון היוצא, יעקב פרי, למנות את הדירקטורית מטעם משפחת עופר, סבינה בירן, לוועדת הביקורת. אלא שחודשים ספורים לאחר מינויה, ביקשו נציגי משפחת ורטהיים להוציא את בירן מהוועדה בטענה שמינויה מפר את האיזון בין בעלי השליטה בוועדה.
משאישר הדירקטוריון לחזור למצב הקודם - טרם הצטרפה בירן לוועדת הביקורת - שוב לא יכל הבנק לאשר התקשרות כלשהי עם קרסו.
לפי דו"ח הבדיקה של בנק ישראל, "החלטת הדירקטוריון בדבר איוש ועדות הדירקטוריון, שבעקבותיה חזר הרכב ועדת הביקורת להיות כפי שהיה טרם מינויה של בירן כחברה בוועדת הביקורת חודש קודם לכן, מהווה לכאורה החלטה שאינה לטובת החברה, שכן כתוצאה מכך לא ניתן היה לאשר בקשות אשראי של קבוצת קרסו".
עוד נכתב בדו"ח, כי "החלטתם של הדירקטורים אף מעוררת ספק אם פעלו לטובת החברה, כנדרש על פי חוק החברות, שכן עולה לכאורה כי בהחלטה על איוש ועדת הביקורת העדיפו הדירקטורים את העיקרון של שמירת האיזון בין שתי קבוצות השליטה על פני טובת הבנק ויכולתו לאשר את בקשות האשראי של קבוצת קרסו".
לפי בנק ישראל, למצב זה אחראי בין היתר יו"ר הדירקטוריון היוצא יעקב פרי. "תפקידו של יושב ראש הדירקטוריון הינו לדאוג לתפקודו התקין והיעיל של הדירקטוריון", נכתב בדו"ח. "חובה זאת חלה על יו"ר הדירקטוריון גם בכל הנוגע לוועדות הדירקטוריון. במסגרת זאת, היה על היו"ר לוודא שהרכב ועדת הביקורת מאפשר תפקוד תקין ויעיל, כך שלוועדת הביקורת תהיה היכולת לקיים את החובות המוטלות עליה, בין היתר, באישור עסקאות עם אחר (קבוצת קרסו) שלנושאי משרה בבנק עניין אישי בהן. לשם כך היה על יו"ר הדירקטוריון לבחון חלופות שיש בהן כדי להסיר את המגבלה שהתעוררה בהרכב ועדת הביקורת ולהביא בפני מליאת הדירקטוריון הצעות לשינוי הרכבה של ועדת הביקורת. יו"ר הדירקטוריון לא ביצע האמור לעיל, על אף פניות של דירקטורים ושל המנכ"ל".
דו"ח הפיקוח על הבנקים נוזף בפרי על כך שהחליט לקיים ישיבת דירקטוריון ולקבל החלטות בנושא איוש ועדות הדירקטוריון מבלי לכלול את הנושא בסדר היום של הישיבה. לפי הדו"ח הדבר מנע מחברי הדירקטוריון להתכונן לישיבה, ללמוד את הנושא והשלכותיו ולגבש עמדה עצמאית ומושכלת, כנדרש על פי חוק החברות והוראות ניהול בנקאי תקין.
בנק ישראל בדק גם את אי הארכת כהונתו של שוחט בדירקטוריון הבנק. זאת לאחר שבישיבת הדירקטוריון שנערכה באוגוסט האחרון הודיע שוחט על הסרת מועמדותו לתקופת כהונה נוספת. לפי הדו"ח הצטייר בתקשורת כי ליונס היתה מעורבות באי חידוש מינויו של שוחט. אך מדו"ח הבדיקה הסופי עולה כי לא נמצאו "אינדיקציות למעורבותו של המנכ"ל" באי חידוש כהונתו של שוחט.
אלי יונס ויעקב פרי בחרו שלא להגיב לידיעה.
