• תפריט
בורסת ת"א

בדיקת כלכליסט: הקרב על מירס נכנס לישורת האחרונה - מי יהיה הזוכה?

שאול אלוביץ' או פטריק דרהי? פלאפון או פרטנר? בימים הקרובים יוגשו ההצעות של ארבעת המתמודדים בקרב על רכישת שחקנית הסלולר הקטנה בישראל, יחד עם 490 אלף מנוייה. הטכנולוגיה הנוכחית מיושנת, אך הפוטנציאל האמיתי נמצא בתדרים שברשותה

גילעד נס 06:5917.09.09

בימים הקרובים צפוי להסתיים השלב השני בתהליך הרכישה של מירס, שחקנית הסלולר הקטנה בישראל, שזוכה בחודשים האחרונים לחיזור נמרץ מצד גורמים שונים בשוק.

 

לאחרונה נודע כי לשלב השני של המכרז עלו שני משקיעים פרטיים, שאול אלוביץ' ופטריק דרהי - אך גם שתי ספקיות הסלולר פרטנר ופלאפון עדיין בתמונה. לקראת שלב ההכרעה, "כלכליסט" משרטט את האינטרסים של המתמודדים, הקשיים שבהם הם צפויים להיתקל, ורמזים לכך שייתכן שמוטורולה תעדיף לשמר את עצמאותה של מירס.

 

מה דעתך על מניית בי קומיוניקיישנס:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

מספר לקוחותיה של מירס הוא מקור לשמועות רבות. כחברה פרטית, מירס אינה ששה לחשוף נתון זה, וסביר להניח שרק הבאים בשערי חדר המידע שפתחה מריל לינץ' (המנהלת את המכרז על העסקה) לרוכשים הפוטנציאליים יודעים את המספר.

 

ל"כלכליסט" נודע כי נכון לשלהי אוגוסט האחרון, במירס נספרו 490 אלף קווים, המשויכים לכ־450 אלף מנויים משלמים (ההפרש נובע ממשתמשים עם שני קווים). בשנה האחרונה רשמה החברה גידול של כ־15% במספר קוויה, בעיקר הודות ללקוחות פרי־פייד שהצטרפו לחברה, ומפנייה לקהלים שאינם מעוניינים בשירותי הדור השלישי המוצעים (ולמעשה נכפים) על הלקוחות בחברות המתחרות - נהגי הובלות, שיפוצניקים, קבלנים, עובדי בתי מלון וכדומה.

 

שאול אלוביץ' - שואף להקים "קבוצה שלישית"

 

לפני כמה חודשים עוד היה ברור ששאול אלוביץ' מתכוון להסתער על שוק התקשורת מהכיוון הסלולרי. ניסיונו לרכוש את פרטנר היווה הצהרת כוונות פומבית ליצור "קבוצה שלישית", נוסף על בזק ואי.די.בי.

 

גם אלוביץ' ביקש להפוך לספק של מגוון שירותי תקשורת, עם ספקית שיחות פנים־ארציות, בינלאומיות וקישוריות אינטרנט (סמייל 012) וספקית סלולר גדולה (פרטנר). הבחירה של האצ'יסון באמצע אוגוסט באילן בן דב, אף שהאחרון הציע מחיר נמוך יותר משהציע אלוביץ' עבור פרטנר, חסמה את הנתיב הזה.

 

אולם במקביל התעניין אלוביץ' ברכישת מירס, כדי להציע גרסה "מוקטנת" של הקבוצה השלישית, בעוד מירס משמשת בסיס ראשוני שעל גבי מאגר הלקוחות שלה, ובאמצעות שדרוג טכנולוגי עשויה להפוך לשחקנית משמעותית יותר בשוק הסלולר.

 

אלא שבפני אלוביץ' ניצבת כיום הזדמנות אטרקטיבית יותר: בזק - שאחד מבעלי השליטה בה, חיים סבן, הצהיר השבוע על כך שהבחירה לרכוש את השליטה בחברה נגזרה בעיקר מציונות, ולא בהכרח משיקולים עסקיים. בזק היא סחורה חמה, ולמרות הצהרות האהבה של סבן, היא עשויה למצוא את עצמה על המדף בקרוב.

 

אך בזק תעלה לאלוביץ' יותר. שווי אחזקות קבוצת סבן־אייפקס־ארקין בבזק, נכון להיום, עומד על כ־6.3 מיליארד ש"ח, וזהו כמובן מחיר המינימום הנוכחי לקונה העתידי. בשוק מאמינים כי החברה צפויה להמשיך ולפרוח בשנים הקרובות, כך שמדובר בהשקעה גדולה לצורך החזר גדול. כדי לבצע את המהלך יידרש אלוביץ למכור את סמייל 012, והמועמדת הטבעית לרכישה היא פרטנר.

 

ומירס? כאמור, מדובר בהשקעה נמוכה יותר, אך בכאב ראש גדול יותר - רכישת החברה ושדרוג הרשת לטכנולוגיות ההווה והעתיד צפויים לדרוש השקעה של בין מיליארד ל־2 מיליארד שקל, ויעברו עוד שנים רבות עד שהחברה המחודשת תהפוך לפרת מזומנים שתוכל לקזז את ההשקעה ולהניב רווחים. מאידך, רכישת מירס בידי אלוביץ' היא אחד משני התסריטים שעמם אין לרגולטור בעיה כלל, בניגוד למתמודדות הסלולריות.

 

HOT ופטריק דרהי - מנסה לשפר עמדה מול בזק

 

המשקיע הצרפתי פטריק דרהי נכנס השנה ל־HOT, ומנסה זה כמה חודשים להגדיל את אחזקותיו בה באמצעות הצעת רכש (שנכשלה) ורכישת מניות השותפים האחרים (פישמן ותשובה). HOT זקוקה למוצר סלולרי כדי לשפר את מצבה בקרב מול קבוצת בזק ומול הקבוצה העתידית שעשויה לקום בעקבות מיזוג פרטנר־סמייל 012. דרהי ו־HOT הגישו הצעות נפרדות לרכישת מירס, אך לכל דבר ועניין מדובר באותה ישות עם אותה אסטרטגיה. כמו במקרה של אלוביץ', שני הגופים יודעים כי תידרש השקעה לא מעטה בשדרוג התשתית, ויצירת מותג סלולרי חזק יותר כדי לגרוף נתח שוק גדול יותר. כמו במקרה של אלוביץ', הרגולטור יחיה בשלום עם עסקה שכזו.

 

החברות הסלולריות - הרגולטור צפוי לדחות

 

אל השלב השני במכרז מירס הגיעו, ככל הידוע, פלאפון ופרטנר. רשות ההגבלים העסקיים ומשרד התקשורת כבר הבהירו שאין בכוונתם לאשר את רכישת מירס בידי ספקית סלולר קיימת, כיוון שמבחינתם מדובר בחיסול התחרות. אך כיוון שלא הרגולטור מנהל את המכרז אלא מריל לינץ', שתי החברות הללו עלו שלב.

 

לחברות הסלולריות יש אינטרס גלוי ברכישת מירס: סילוק מתחרה, גם אם הוא קטן, אינו עניין של מה בכך, וקבלת לקוחותיו לרשתות הקיימות שלהן עשויה אפילו לייתר את ההשקעה בתשתית שרוכש אחר היה נדרש לבצע כדי להתאים את מירס לטכנולוגיה הדרושה לשנים הבאות. אלא שאינטרס נוסף, סמוי אולי, מצוי בנכס המשמעותי ביותר של מירס: התדרים.

 

מעט רקע טכני: בעולם האלחוטי, תדר נמוך יותר משמעותו יעילות גבוהה יותר של פיזור האות הסלולרי, כך שספקי סלולר הפועלים בתדרים נמוכים נדרשים להצבת פחות תחנות בסיס, וקליטת האות בתוך בניינים טובה יותר לעומת פעילות בתדרים גבוהים.

 

נוסף על כך, קיימות שתי שיטות להעברת המידע ברשת הסלולרית: TDD ו־FDD. FDD מקצה שני תחומי תדר לכל שיחה: האחד משמש לשליחת מידע והשני לקבלתו.

 

ב־TDD עושים שימוש באותו התדר, אך מחלקים את התעבורה כך שפיסות המידע הנשלחות והמתקבלות ינועו לאורך הצינור (בכיוונים נגדיים) תוך חלוקת הזמן הדרוש לסידור התעבורה. אם תרצו, ה־FDD מדמה את הדרך שבה האדם מתקשר (שומע באמצעות האוזניים ומדבר באמצעות הפה, בו־זמנית), וה־TDD דומה לשיחה באמצעות מכשיר ווקי טוקי (אך בקצב המצליח להעביר שיחה ללא שיהוי בין דיבור להאזנה).

 

המשמעות הכספית של הנתונים הטכניים הללו גדולה: הדור הרביעי של הסלולר יפעל באמצעות TDD, ולכן יהיה חסכוני יותר בכמות התדרים הנדרשת להעביר תעבורת מידע. כמו כן, ניתן גם לקצוב כל תחום תדרים לפיסות גדולות יותר לעומת השיטות הישנות, ובכך גם לשרת מספר רב יותר של מנויים בו־זמנית.

 

בישראל, מירס פועלת בתחום התדרים של 800 מגה־הרץ, בעוד הספקיות האחרות פועלות בעיקר בתחומי 1,800, 1,900 ו־2,100 מגה־הרץ; פלאפון מפעילה חלק מהרשת החדשה בתדרי 850 מגה־הרץ. כך, ספקיות הסלולר לוטשות עיניהן לעבר תחום התדרים של מירס כיוון שהן יודעות ששליטה בו תאפשר להן להקים את רשת הדור הרביעי בהשקעה נמוכה יותר משימוש בתדרים הנוכחיים שלהן. בארה"ב הושלם השנה מהלך שבמסגרתו הפסיקו תחנות הטלוויזיה את השידורים האנלוגיים בתדרי 700 מגה־הרץ ועברו לשידורים דיגיטליים. התדרים שפונו נרכשו בידי חברות הסלולר האמריקאיות במיליארדי דולרים, כדי לפרוס בהם את רשתות הסלולר של הדור הרביעי (LTE— Long Term Evolution).

 

אלמנט זה רלבנטי כמובן גם למציעים האחרים, אך חברות הסלולר יכולות להעביר בתקופת ההקמה של הדור הבא את הלקוחות לרשתות הקיימות שלהן, בעוד משקיע חיצוני ייאלץ להמשיך לשרת את הלקוחות ברשת ה־iDen המיושנת של מירס עד שישיק רשת חדשה.

 

מכאן שלחברות הסלולר אינטרס לרכוש את מירס לא רק כדי לסלק מהדרך מתחרה ולהשתלט על לקוחותיו, אלא גם כדי לחסוך את עלויות ההקמה של רשת העתיד שלהן.

 

אותן חברות עשויות להציע מחיר גבוה בהרבה מהצעות המשקיעים החיצוניים כדי להשתלט על האוצר הזה - אם ההצעות לרכישת מירס בידי אלוביץ' ודרהי נופלות מ־150 מיליון דולר (על פי הערכות), הרי שחברות הסלולר עשויות להציע הצעות בהיקף שיגיע לרף המינימלי שקיוותה מוטורולה לקבל, 200 מיליון דולר, ואף יותר מזה.

 

זכייה של אחת מחברות הסלולר תעמיד אותה במסלול התנגשות מול משרד התקשורת והממונה על הגבלים עסקיים, אך בחברות מאמינים כי את הגשר הזה יהיה קל יותר לעבור כאשר הן כבר מצוידות במסמכי הרכישה בפועל, ולא במהלך הגשת בקשה לאישור עקרוני.

 

מוטורולה, מצדה, תתקשה לסרב להצעה במחיר גבוה שתגיע מהחברות הסלולריות, גם אם טמונה בה סכנה שהרגולטור לא יאשר את העסקה.

 

לכן, אף שנדמה היה כי אנו קרובים לקו הסיום של המכרז, סביר להניח כי חוסר הבהירות בנוגע לכוונותיו האמיתיות של אלוביץ', לצבירת האחזקות של דרהי ולקריטריון הקובע של מוטורולה - יגרום לתהליך הרכישה להתמשך זמן רב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x