יש חיים בעיראק אחרי עידן סדאם
הבורסה של בגדד נפתחה מחדש לסחר רק ביוני 2004, והיא כבר סיפור הצלחה. המדד זינק בכ־9% במהלך חמשת החודשים הראשונים השנה, כששווי השוק הסתכם בכ־1.8 מיליארד דולר. הבורסה תהיה אטרקטיבית עוד יותר, אם ישובו השקט והביטחון לשרור במדינה
עיראק הפסיקה לספק כותרות לתקשורת העולמית. בחודשים האחרונים, רק לעתים רחוקות מופנית תשומת הלב הבינלאומית לעיראק - בדרך כלל בעקבות פיגוע גדול, שבו נקטלים חייהם של כמה עשרות בני אדם. פחות מזה לא מושך את תשומת לבה של הקהילה הבינלאומית. בשנתיים האחרונות החלה מסתמנת מגמת ירידה במספר הפיגועים והנפגעים, תוצאה של המאמץ הצבאי האמריקאי לשלב כוחות של ממשלת עיראק בשמירה על הביטחון.
ההתייצבות הביטחונית, גם אם היא שברירית משהו, יוצרת מציאות כלכלית חיובית יותר, ומעוררת תקוות רבות. הגופים הבינלאומיים מפזרים מצדם הערכות אופטימיות על העתיד, ומומחי קרן המטבע הבינלאומית העריכו רק באחרונה כי הצמיחה הכלכלית השנה בעיראק, הצפויה להסתכם בכ־8%, תושג בעיקר בשל הגברת יצוא הנפט, שהוא יסוד חשוב במשק העיראקי. כיום תפוקת הנפט בעיראק עומדת על 2.2 מיליון חביות ביום. זוהי רמת תפוקה נמוכה בהתחשב בעתודות הנפט של המדינה. לקראת 2009 שואף משרד הנפט העיראקי להגביר את תפוקת הנפט למינימום של 2.5 מיליון חביות ביום, ועד 2012 מתוכננת תפוקת הנפט בעיראק לעמוד על 4.5 מיליון חביות ביום. כדי לעמוד ביעדים אלה, זקוקה עיראק לכסף ובעיקר לעזרתן של חברות הנפט הזרות המובילות את התעשייה.
סיוע נדיב מחו"ל
עד כה כשלה ממשלת עיראק בניסיונותיה לחתום על הסכמים עם חברות הנפט העולמיות הבולטות, דוגמת בריטיש פטרוליום, אקסון, שברון ורויאל דאץ' של. העיכובים בחתימה על ההסכמים עם שחקני הנפט המובילים נבעו מהתעקשותה של הממשלה העיראקית שלא לחתום על הסכמי שיתוף פעולה עם החברות הזרות. נראה כי פרסום המכרזים מלמד על התגמשותה בנושא. לנסיקת מחירי הנפט בשוק העולמי השפעה מכרעת על התקציב העיראקי, כאשר הנפט אחראי לכ־95% מהכנסות המט"ח של עיראק. נוסף על הכנסות שמקורן בנפט, מקבלת עיראק סיוע נדיב מחו"ל. במהלך 2007–2004 התחייבה הקהילה הבינלאומית להעביר לעיראק סיוע בגובה של 13.5 מיליארד דולר. משלם המסים האמריקאי מעביר לרשויות מיליארדים בכל שנה, כדי לשקם את כלכלת עיראק.
אין קשר לבורסת סדאם
למען הצדק ההיסטורי חשוב להזכיר שהסחר במניות בעיראק אינו פטנט אמריקאי. סחר במניות בעיראק החל עוד בשנות הארבעים של המאה הקודמת. במשטרו של סדאם חוסיין נעשה ניסיון לסחר במניות באמצעות בורסה שנקראה שוק ההון של בגדד. הבורסה של סדאם הוקמה בשנת 1992 והתנודות בשווי מניותיה הוגבלו ל־5% לכל כיוון. זה היה גוף ציבורי בפיקוח משרד האוצר העיראקי, ולכן איש לא התייחס אליה ברצינות יתירה.
ראשי הבורסה הנוכחית טורחים להדגיש כל העת כי בינם לבין שוק ההון של בגדד מעידן סדאם אין כל קשר, וכי הם אינם אחראים לחובות שנותרו מתקופה זו לסוחרים.
הבורסה של עיראק ממוקמת במרכז בגדד, ברובע קראדה, שהולך ומתפתח כמרכז מסחרי משגשג בבירה העיראקית. לפי החוק, הבורסה יכולה לפתוח סניפים בעוד ערים בעיראק מחוץ לבירה, אולם עד כה זה לא קרה. שעות המסחר מצומצמות למדי: מיום שני עד יום רביעי בין 10 ל־12 לפני הצהריים.
משבר וחזרה למסלול
הבורסה פועלת כגוף עצמאי ללא כוונות רווח שאינו תלוי בממשלה העיראקית, והבעלות עליה נתונה בידי חבריה -חברות רשומות וברוקרים. היא מנוהלת על ידי מועצת מנהלים, הכוללת תשעה חברים נבחרים. הבחירות האחרונות נערכו ביולי 2006. במועצת המנהלים יש בין היתר נציגות לברוקרים, למומחה טכני, לחברות הרשומות למסחר וליועצים עצמאיים.
כשנפתחה הבורסה ב־2004 היתה האופטימיות בשיאה. 80 חברות היו רשומות למסחר והמדד נשק ל־65 נקודות. מאז, כידוע, השתנתה המציאות. ב־2005 נסגרה הבורסה לרוב השנה בעקבות מהומות בין־עדתיות קשות. כשחזרה לפעול בשנת 2006, היו היקפי הסחר נמוכים יותר לעומת שנת 2004 והמדד ירד לשפל של 25 נקודות.
במהלך 2007 שבה הבורסה למסלול של צמיחה. בשנה זו התקיימו 119 ימי מסחר לעומת 92 בלבד בשנת 2006. במהלך השנה שעברה החליפו ידיים בשוק ההון של עיראק כ־153 מיליון מניות לעומת כ־58 מיליון מניות בשנת 2006. בסוף השנה הקודמת הסתכם שווי השוק בכ־1.73 מיליארד דולר לעומת כ־1.3 מיליארד דולר בסוף 2006 (נתוני הסחר, כמו גם הסחר עצמו, מבוצעים במטבע המקומי, הדינר העיראקי). בשנת 2007 צורפו שתי חברות חדשות למסחר, ואילו חברה אחת בענף החקלאות נמחקה.
השוק העיראקי ממשיך לצמוח בשנת 2008. המדד של הבורסה זינק בכ־9% במהלך חמשת החודשים הראשונים של השנה ונע סביב 35 נקודות. שווי השוק בסוף מאי 2008 הסתכם בכ־1.8 מיליארד דולר, עלייה של כ־8% מאז תחילת השנה. נכון לשנה הנוכחית, ממוצע הסחר היומי בבורסה העיראקית עומד על כ־1.5 מיליון דולר.
הסחר בבורסה העיראקית מושפע מהאירועים הפנימיים, ולמגמות העולמיות אין נגיעה לביצועי המדד או לחברות הנסחרות. פיגועים גדולים גורמים לירידות בערכי המניות ומפחיתים באופן כמעט אוטומטי את מספר הסוחרים והברוקרים הבאים ליום המסחר. ומכיוון שאז נחסמים הכבישים ודרכי הגישה, המשקיעים והברוקרים מעדיפים להישאר בבית.
בסוף חודש מרץ השנה נכנסה הבורסה של עיראק לעידן חדש, עם המעבר למסחר אלקטרוני. עד אותה התקופה המחזה הנפוץ בשוק ההון של עיראק היה לראות נציג של חברות הברוקרים עומד ליד לוח לבן בפתח אולם המסחר ומעדכן מדי פעם ידנית את שערי המניות. טה אחמד עבדאלסלאם, המנהל התפעולי של הבורסה, יצא מגדרו כדי לתאר את חשיבות המעבר לסחר אלקטרוני, שיגדיל את היקפי המסחר, בייחוד של המשקיעים הזרים.
מאז אוגוסט 2007 פתוח שוק ההון העיראקי בפני משקיעים זרים, כולל אלה שאינם נמצאים פיזית במדינה. משקיע זר שמעוניין להשקיע בבורסה העיראקית אך אינו נמצא בתחומיה צריך למנות לעצמו סוכן שיפעל מול רשויות שוק ההון. כמו כן הוא חייב להמציא מסמכים שונים על רקעו העסקי והאישי, כגון תעודת זהות, דרכון בתוקף, פרטי התקשרות עדכניים ודוגמאות חתימה. אין מידע זמין על היקף ההשקעות הזרות בשוק ההון של עיראק, אולם בעבר, בעת שהיה הסחר ידני, היו היקפי המסחר של הזרים נמוכים ולא עלו על 5% מסך כל ההשקעות בשוק. עיקר המשקיעים הזרים הם ערבים.
מחירי מניות נמוכים
הסיבה להשקעה הזרה הנמוכה מיוחסת לצורך של המשקיע הזר להעביר את סכומי הכסף שאותם הוא מעוניין להשקיע מהבנק שלו לאחד הבנקים העיראקיים, ולאשר את הסכומים בשגרירות עיראק. תקנות אלה הרתיעו משקיעים זרים וגרמו לכך כי משקיע זר יוכל לממש את השקעתו בפרוצדורה ארוכה, שלעתים נמשכת כ־15 יום. הפתרון לכך כאמור נמצא במעבר למסחר אלקטרוני, המפשט את תהליכי ההשקעה. בבורסה של עיראק רשומים 50 ברוקרים. הבולטים שבהם מבחינת הון והיקפי סחר הם אלחיאת, אלכרמל ובנק המזרח התיכון.
בטווח הארוך, השוק העיראקי נתפס כבעל פוטנציאל מבטיח בשל מחירי המניות הנמוכים שבו, בעוד שווי השוק צומח וההון המוזרם אליו גדל והולך מדי שנה. עם זאת, שוק ההון העיראקי הוא בין הקטנים בעולם הערבי וזאת בשל שני גורמים עיקריים: חשש המשקיעים הזרים מלהשקיע במדינה בשל המצב הביטחוני, וחוקי השקעה לא מספקים. כיום הממד הביטחוני הוא המשפיע ביותר על העליות או הירידות של המניות. שוק המניות העיראקי סובל גם מנזילות נמוכה בשל עזיבת אנשי עסקים מובילים במדינה, בעקבות ההידרדרות הביטחונית בחמש השנים האחרונות. מחירי החברות בשוק נעים בין 1 דינר ל־10 דינרים, קרי בין 1 סנט אמריקאי ל־8 סנטים אמריקאיים למניה, מחיר לא ריאלי של המניות לעומת שווי שוק החברות.
טלפון נייד וצפון משגשג
הדומיננטיות של מגזר הבנקאות הוא פועל יוצא של הרווחיות הגבוהה שלו, וכן של העובדה כי בכל מדינה -לא כל שכן בעיראק במצבה -מגזר הבנקאות הוא עמוד השדרה של כל הכלכלה. שיעורי הצמיחה במגזר הבנקאות העיראקי היו גבוהים ביותר בשנים האחרונות. מגזר הבנקאות המקומי מפוקח בצורה הדוקה על ידי הבנק המרכזי של עיראק, ורמת השקיפות של הבנקים גבוהה יחסית לעומת מגזרים אחרים. כל אלה מגבירים את ביטחונם של המשקיעים בבורסה בעת שהם רוכשים את מניות הבנקים.
לעומת הבנקים, מגזר התעשייה העיראקי סובל מבעיות מהותיות, ובראשן המחסור בחשמל ובדלק, הפוגע קשות ביצרניות. כמו כן, השוק העיראקי סובל מהצפתו במוצרים זולים, בעיקר מסין, המעיקים על חברות התעשייה המקומיות.
בעיראק כ־28 מיליון תושבים, 60% מהם בני 25 ומטה. ההכנסה לנפש נכון לשנת 2007 נאמדה בכ־2,000 דולר בשנה. למרות המצב הביטחוני הקשה ששורר במדינה מאז נפילת משטר הבעת' ב־2003, ישנם מגזרים שגילו שיעורי צמיחה מהירים, ובראשם תחום התקשורת. מספר מנויי הטלפון בעיראק עולה כיום על 9 מיליון -70% מהם מנויי טלפון נייד. החשיפה לאינטרנט בעיראק הולכת וגדלה. ההערכה היא שכיום ישנם כבר כ־1 מיליון משתמשי אינטרנט בעיראק. ערב הפלישה האמריקאית במרץ 2003 מספר משתמשי האינטרנט בעיראק של סדאם חוסיין לא עלה על כמה אלפים בודדים. מאז נפילתו של סדאם נחשפו במלואם השסעים בחברה העיראקית. עיראק שהכרנו חדלה מלהתקיים והשוני בין האזורים השונים ניכר גם בתחום הכלכלי. האזור הצפוני של עיראק (כורדיסטאן) חזק יותר מבחינה כלכלית לעומת שאר חלקיה של המדינה, הרבה בזכות רמת האלימות הנמוכה יחסית שאפיינה אותו מאז 2003 לעומת אזורים אחרים. ההכנסה לנפש באזור זה גבוהה לפחות בכ־25% לעומת הנתון הארצי. בצפון ישנו גם ביקוש גובר לנדל"ן, והדבר בא לידי ביטוי בביצוע פרויקטים רבים לדיור ומסחר, חלקם על ידי חברות ערביות זרות.
הסחר של כורדיסטאן עם השכנות איראן וטורקיה משגשג, גם אם עדיין חלקו הגדול נעשה באופן לא חוקי. יש לזכור כי העיר כרכוך שבלב כורדיסטאן היא מוקד חשוב של תעשיית הנפט העיראקית.
אבטלה ובריחת מוחות
אחת הבעיות העיקריות היא שיעור האבטלה הגבוה. אף שאין נתונים רשמיים, להערכתנו כ־30% מכוח העבודה העיראקי מובטל (8 מיליון נפש בקירוב). נוסף על כך, מאז 2003 ברחו מעיראק כ־2 מיליון איש, חלקם הגדול רופאים, מהנדסים ושאר בעלי מקצוע שהם הבסיס של המעמד הבינוני. מצב זה יצר מחסור חמור בהון אנושי הדרוש להנעת המשק העיראקי קדימה.
בריחת המוחות וההון האנושי המידלדל בלמו את ניסיונות טיפוחו של המגזר הפרטי העיראקי. בסעיף זה גם לאמריקאים יש חלק לא מבוטל בכישלון. מאז 2003 הזרים הממשל האמריקאי יותר מ־20 מיליארד דולר למען שיקומו של המשק העיראקי. מסכום אדיר זה כ־800 מיליון דולר בלבד הופנו לעידודו של המגזר הפרטי.
על בעיות אלו יש להוסיף גם את תופעת הברחת הנפט. דו"ח שפורסם לפני כשנה הצביע על כך שמאז 2003 הוברחו בכל יום מעיראק חביות נפט בסכום של 5–15 מיליון דולר ביום. הברחות אלה הן תוצאה של מפגש אינטרסים בין אנשי ממשל מושחתים, מבריחים וקבוצות חמושות. בשורה התחתונה, זרמו מיליארדים של דולרים לכיסים הלא נכונים במקום לקופת המדינה, דבר המשפיע על מצבו העגום של תחום ייצור האנרגיה בעיראק.
הכל תלוי בביטחון
הבורסה של בגדד יכולה להיהפך לאטרקטיבית, אבל הכל בכפוף להצלחה הביטחונית. ממשלת עיראק בהנהגתו של נורי אלמאלכי עושה מאמצים לא מבוטלים בכיוון, כולל התעמתות עם בסיס תמיכתה בעדה השיעית. בשלב זה כל המאמצים וההצלחות אינם מספיקים כדי לשכנע את קהילת המשקיעים לבוא ולשים כסף על מניות עיראקיות. בשלב זה מאמצי הממשלה עדיין לא הובילו לזרימה מחודשת של ההון העיראקי המוחזק בידי גולים בחו"ל.
מלבד העניין הביטחוני דרוש שדרוג משמעותי של חוקי ההשקעה בעיראק, וזה כולל את חוקי החברות, חוקי ההפרטה וחוקי שוק העבודה. בהקשר של הבורסה, בעיראק קיימת ציפייה דרוכה לקראת פרסומו של חוק ניירות ערך החדש.
גלגלי המשק העיראקי
במקביל, תצטרך ממשלת עיראק לתת את דעתה על מדיניות הריבית, שבשנים האחרונות עולה בקצב מסחרר ופוגעת ביכולת ההשקעה של חברות ויחידים. נוסף על כך, ברשותם של גופים ממשלתיים קיים הון אדיר שאינו מושקע. הגדלת התקציב במהלך השנה מעידה על צעד נכון מצד הממשלה, המעוניינת להניע את גלגלי המשק העיראקי. הגברת ההשקעה הממשלתית והפנייה לחברות זרות צפויה בעתיד להוביל להשפעה חיובית גם על הבורסה ועל מחירי המניות בה. יציבות ביטחונית אמורה להוביל לשיעורי צמיחה חסרי תקדים בעיראק בכל מגזר, וכמעט בכל החברות.
הכותבים הם מנכ"ל וחוקר בחברת אינפו פרוד מחקרים -ייעוץ כלכלי ועסקי לשוקי מדינות ערב
