שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פרסום ושיווק

משבר הקורונה

שירותי המשלוחים לא פיצו על הפסדי המסעדות בזמן הסגר

זעקת המסעדנים והחשש מעוד סגר מקבלים משנה תוקף מניתוח נתוני האשראי של חברת שבא שהגיעו לידי כלכליסט. ההכנסות מישיבה במקום צנחו במעל למיליארד שקל באפריל מול פברואר, בעוד ההכנסות ממשלוחים עלו רק ב־88 מיליון שקל

דורון ברויטמן 06:5926.07.20

שירותי המשלוחים שהפעילו המסעדות ורשתות המזון המהיר לא פיצו על סגירתן במהלך הסגר. כך עולה מנתוני שבא (שירותי בנקאות אוטומטיים) אשר מרכזים את תעבורת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, שנאספו לבקשת "כלכליסט". עם תחילת הגל השני והדיון הנרחב בנזקים הנגרמים למסעדות צוינו שירותי המשלוחים כפתרון לאובדן ההכנסות שלהן. אבל מהנתונים עולה באופן ברור כי היקף ההכנסות מהזמנות שבוצעו באונליין, כלומר במשלוחים, אפילו לא מתקרב להיקף ההכנסות בשגרה.

 

 

המזנון של איל שני. הקפיצה ביוני ממחישה את התלות של המסעדות בלקוחות שמגיעים ויושבים המזנון של איל שני. הקפיצה ביוני ממחישה את התלות של המסעדות בלקוחות שמגיעים ויושבים צילום: אריאל עפרון

 

המנוע הוא הסעדה במקום

 

כך, למשל, בחודש פברואר 2020, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, עמד היקף ההכנסות בענף המסעדנות על כ־1.7 מיליארד שקל (כל הנתונים כוללים גם את בתי הקפה והברים). בחודש מרץ, שבמהלכו החל הסגר, ירדו ההכנסות בענף בכ־40% ל־987 מיליון שקל, מתוכן רק 250 מיליון שקל מהזמנות שבוצעו במשלוחים. בחודש אפריל, שבמהלכו היה סגר כמעט מלא, עמד היקף ההכנסות על 456 מיליון שקל, 295 מיליון שקל מתוכם במשלוחים (כולל איסוף עצמי של המזמין מהמסעדה). בהשוואה לחודש המקביל ב־2019, בו עמד היקף ההכנסות הכולל על 1.55 מיליארד שקל, מדובר בצניחה של 69%.

 

כלומר, אף שהיקף ההזמנות במשלוחים עלה הוא לא הצליח להדביק את הפער באובדן ההכנסות. ככל הנראה מצבו של הענף חמור אף יותר, שכן נתוני שבא כוללים את ההזמנות שבוצעו בכרטיסי האשראי בלבד ולא כוללים את ההכנסות מתשלום במזומן שמתבצע לרוב בהזמנה במקום ואשר נמחקו לגמרי בזמן הסגר.

 

באופן מפתיע, גם עם סיום הסגר והפתיחה המחודשת של המסעדות לא נצפה שינוי מיוחד בהיקף המשלוחים — בחודש מאי הסתכמו ההכנסות בכ־872 מיליון שקל, מתוכם 296 מיליון שקל ממשלוחים, ובחודש יוני זינקו ההכנסות הכוללות לכמעט 1.5 מיליארד שקל, מתוכם 294 מיליון שקל ממשלוחים.

 

המשמעות של נתון זה היא שהיקף ההכנסות של מסעדות ממשלוחים נותר יציב בעוד שההכנסה מישיבה במקום הוכפלה — מכ־0.6 מיליארד שקל לכ־1.2 מיליארד שקל. אם יש מסר ברור לנתוני האשראי הוא כי ענף המסעדות צועד בעיקר על אכילה במקום. הנתון הבולט ביותר בהקשר זה עולה בהשוואת היקף ההזמנות במקום באפריל שהגיע לשפל של כ־164 מיליון שקל לעומת 1.22 מיליארד שקל בחודש יוני שבמהלכו פעלו המסעדות. מדובר בפער של 646%.

 

אין קשר בין סגירה לתחלואה

 

מבט מעמיק בנתונים חושף שתי תופעות שמדגישות את גודל המשבר הכלכלי ואת ההחלטות השגויות שהעצימו אותו. הראשונה היא שהסגר הגורף שהוכרז בישראל השפיע כמעט על כל היישובים ללא קשר למדד הכלכלי חברתי ומדד הפריפריאליות שלהם או לסוג האוכלוסייה (יהודית או ערבית למשל). ב־90% מהיישובים בישראל שלגביהם יש מידע, היקף ההכנסה של בתי העסק שבתחום שיפוטם בחודש יוני היה גבוה יותר מההיקף ההכנסה שלהם באפריל.

 

במילים אחרות ב־832 יישובים מתוך 922, בעלי העסקים הקשורים למסעדות, בתי הקפה והמזון המהיר נפגעו מהסגר. למעשה, ברבע מהיישובים (228) לא הייתה הכנסה כלל בחודש אפריל. מדובר ביישובים קטנים בדרך כלל כגון מושבים וקיבוצים, שההכנסות בכל אחד מהם ביוני לא חצו את רף מיליון השקלים. סך ההכנסות ביישובים אלו יחד בחודש יוני מסתכם בכ־28 מיליון שקל.

 

לעומת זאת, ב־90 יישובים (10%) היקף ההכנסות באפריל היה גבוה יותר מביוני. אולם מדובר במספרים זניחים באופן יחסי. גם כאן לרוב מדובר ביישובים קטנים, קיבוצים ומושבים, כגון כפר הנגיד, כוכב השחר וביר אל מכסור שהיקף ההכנסה המצטבר שלהם באפריל עמד על 5.2 מיליון שקל בלבד לעומת 1.2 מיליון שקל ביוני.

 

זאת ועוד, ב־98% מהיישובים בישראל (170) בהם סך ההכנסות בחודש יוני עלה על מיליון שקל, הפער בין ההכנסות ביוני לעומת אפריל עלה על 100%. כלומר, ההכנסות של המסעדות, בתי הקפה ורשתות המזון המהיר בכל אחד מהיישובים הללו ביוני היו לפחות פי 2 לעומת אפריל. בולטות בעיקר אילת וטבריה, שתיים מערי הנופש העיקריות בישראל בהן הפער בהכנסות בין תקופת הפעילות לתקופת הסגר עמד על 909% ו־465% בהתאמה.

 

רק ב־75% מהיישובים בהם היקף ההכנסות בחודש יוני נע בין 100 אלף שקל למיליון שקל (245) וביישובים בהם היקף העסקאות היה מתחת ל־100 אלף שקל (307), הפער בין ההכנסות ביוני לעומת אפריל עלה על 100% (בכל אחת משלוש הקטגוריות של רמת ההכנסה, הפער הממוצע בין הכנסות יוני להכנסות אפריל נע סביב 150%).

 

תופעה שנייה, חשובה לא פחות, היא כי ההחלטה על סגר גורף פגעה קשות גם במסעדות הפועלות באזורים שבהם אחוז התחלואה בקורונה היה מזערי.

 

נכון ל־14 ביולי, עת פורסמו הנתונים האחרונים של משרד הבריאות שסקרו את התפשטות הקורונה ביישובים השונים בישראל, היו 41,463 חולים ב־237 יישובים.

 

מהנתונים של שבא עולה כי ב־74% מהיישובים שבהם נעשו עסקאות — 686 יישובים — לא נמצאו חולי קורונה. ב־9% נוספים — 79 יישובים — נמצאו מתחת ל־15 חולים. היקף ההכנסות הכולל ביישובים אלה בחודש יוני עמד על כ־195 מיליון שקל לעומת כ־50 מיליון שקל בחודש אפריל. כלומר, פער של 290% בהיקף ההכנסות הנובע מסגירתם.

 

אין לטעות, 87% מהעסקאות בכרטיסי האשראי, בסכום כולל של 1.2 מיליארד שקל, אכן התרחשו בבתי עסק ביישובים שבהם נמצאו חולי קורונה. אולם אין קשר בין מספר החולים ביישוב לבין היקף העסקאות בו. היקף העסקאות מושפע מגודל העיר, מספר בתי העסק הפועלים בה, מספר תושביה ומספר הלא־תושבים שמבקרים בה.

 

כך, למשל, בירושלים נמצא מספר החולים הגבוה ביותר — 7,149 נכון ל־14 ביולי — וההכנסות ביוני היו גבוהות ב־241% לעומת אפריל. מנגד, בהרצליה נמצאו 343 חולים בלבד וההכנסות ביוני היו גדולות ב־550% לעומת אפריל. ברחובות נמצאו 447 חולים וההכנסות ביוני היו גבוהות ב־181% לעומת אפריל.

x