לא שמעו על הרפורמה: 42% מגולשי האינטרנט נותרו מחוץ לתחרות

במסמך ראשון שהוא מפרסם לציבור הרחב, קובע משרד התקשורת שההפרדה בין תשתית אינטרנט לספק אינטרנט לקויה. במסמך מקצועי שהכין המשרד והגיע לידי "כלכליסט" עולה כי אף שמדובר בחבילות אינטרנט יקרות יותר, 42% מהציבור הרחב רוכש אינטרנט באמצעות חיוב מפוצל - התקשרות נפרדת מול חברת התשתית ומול הספק.

משרד התקשורת קובע לראשונה כי חבילת אינטרנט בחיוב מפוצל לא מביאה לקידום התחרות בשוק, יקרה יותר, והוא אף קורא לציבור לבחור בסוגי החבילות האחרות הקיימות בשוק. אלא שאת העיוות בשוק יצר המשרד עצמו, עם החובה להפרדה מבנית בבזק וב־HOT.

מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן צילום: אוראל כהן

הציבור עדיין מפוצל

היום המשרד עתיד לפרסם את המסמך, שאת חיבורו יזם השר דוד אמסלם ומטרתו לשקף לציבור את הצעות המחיר הקיימות ואת ההבדלים בין החבילות השונות בתחום האינטרנט. שירות גלישת האינטרנט בישראל מורכב משני שירותים שונים: שירות תשתית המסופק באמצעות חברה בעלת תשתית נייחת – בזק או HOT; ושירות גישה המסופק באמצעות ספקים כדוגמת בזק בינלאומי, סלקום, פרטנר ואקספון. כיום ישנן כמה חבילות אינטרנט נפוצות בקרב הציבור.  

לפי הנתונים, כאמור, מרבית מלקוחות האינטרנט רוכשים חיוב מפוצל ומבצעים שתי התקשרויות, אחת מול בעל התשתית ואחת מול ספק הגישה, וזאת בשתי חשבוניות נפרדות. 26% מהלקוחות מבצעים התקשרות אחת מול ספק גישה, שחוכר את התשתית במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי שמקדם משרד התקשורת. חבילה זו מאפשרת לספקי גישה אפשרות להגדיל את מאגר הלקוחות ולקדם תחרות.

21% מהלקוחות רוכשים חבילת בנדל הפוך, שההתקשרות בה נעשית מול חברת התשתית, בזק או HOT. אם ההתקשרות נעשתה דרך בזק, היא מוגבלת ל־12 חודשים שלאחריהם החיוב מתפצל לשתי חשבוניות נפרדות, וזאת כדי לייצר עבור הלקוח טריגר שיוכל לבחון מחדש את ההתקשרות עם בזק אל מול מתחרותיה. אם היא נעשתה מול HOT, היא בהכרח נעשית עם ספק אחר שאינו HOTnet, שאותו HOT מנועה מלהציע.

סוג החבילה האחרון הוא אינטרנט מבוסס סיב אופטי, שאותו רוכשים 5% מהלקוחות, ובה הלקוח מבצע התקשרות אחת מול ספק גישה לרכישת חבילת אינטרנט מלאה מבוססת סיב אופטי, ללא הפרדה בין שירות תשתית לשירות גישה, והכל בחשבונית אחת. 6% הנותרים הם לקוחות בחבילות אינטרנט נוספות הקיימות בשוק ואינן נפוצות.

ליקויים בתעריפי HOT

המסמך של משרד התקשורת מפרט גם את המחירים הממוצעים בשוק עבור כל סוגי החבילות הללו. עבור כל המהירויות המשווקות בתשתית בזק, חבילה בשוק סיטונאי משווקת בתעריפים נמוכים יותר של 11%–24% לחודש, בהשוואה לבנדל הפוך ולחיוב מפוצל. כך, למשל, עבור חבילת 100 מגה בחיוב מפוצל ישלם הלקוח בממוצע כ־105 שקל לחודש, בבנדל הפוך ישלם הלקוח בממוצע כ־98 שקל לחודש, ובשוק סיטונאי הוא ישלם בממוצע כ־87 שקל לחודש.

אצל HOT דווקא הבנדל נמצא כזול ביותר. בנדל HOT משווק בתעריפים נמוכים יותר של 8%–17% בממוצע בהשוואה לחיוב מפוצל. למעשה שוק סיטונאי על גבי תשתית HOT משווק בתעריפים הגבוהים ביותר. המשרד מציין כי "מצב זה, שבו התעריפים המוצעים בשוק סיטונאי HOT הנם הגבוהים ביותר, אינו סביר ומצביע על ליקויים הקיימים באסדרה של התעריפים הסיטונאיים". משכך, פרסם לאחרונה המשרד שימוע להורדת התעריפים ברשת HOT.

רק חלק קטן מהציבור מחובר לאינטרנט באמצעות סיב אופטי, ולפי פערי המחירים, חבל שכך. לפי המסמך, מחיר חבילת 1,000 מגה על גבי סיב עומד על כ־99.5 שקל לחודש בממוצע.

המשרד מסכם וכותב: "חבילת חיוב מפוצל ברשת בזק או HOT היא החבילה הנפוצה ביותר, ועם זאת משווקת בתעריפים גבוהים יותר בהשוואה לחלופות. כמו כן, הלקוח נדרש להתמודד מול כמה חברות בהשוואה להתקשרות עם חברה אחת בחבילות המקבילות. חבילת חיוב מפוצל לא מביאה לקידום התחרות אשר בכוחה להוביל לשיפור בתנאי ההתקשרות ללקוח".

ההפרדה בין תשתית לספק החלה מאז הוטלה חובת ההפרדה המבנית על בזק, כחלק מרפורמה בשוק התקשורת שנערכה ב־1994 על מנת לאפשר פתיחת מגזרים שונים של השוק לתחרות. חובה זו מנעה מבזק לפעול במגזרי תקשורת נוספים אלא באמצעות חברות־בנות, בהן ספקית האינטרנט בזק בינלאומי. ספקיות הגישה היו מציעות ללקוח סל שירותים משותף הכולל את מחיר התשתית והספק, אך החיוב נותר מפוצל בשתי חשבוניות. ב־2010 קמה ועדת חייק שדנה בין היתר בנושא ההפרדה המבנית. הוועדה ציינה במסקנותיה כי שיטת ההפרדה יצרה חלוקה בין ספק לתשתית במגזר האינטרנט, שבזכותה התאפשרה כניסתם של שחקנים רבים לתחום, וכי לולא ההפרדה יש להניח כי שוק האינטרנט היה מורכב משני שחקנים בלבד.

עם זאת, הוועדה ציינה שעם התבססותן של ספקיות האינטרנט נדמה כי המחיר הצרכני הנגבה משיטת ההפרדה הפך לנטל העולה על התועלת הטמונה בו: "ההפרדה יוצרת קשיים באיתור תקלות, בלבול בעניין גובה החשבון החודשי הכולל עבור שני השירותים, ועלויות עודפות בשל המורכבות התפעולית והכפילויות". הוועדה ציינה בנוסף כי משמעותה הכלכלית של ההפרדה היא ייקור מחירים בשוק, שכן ריבוי החברות והמנגנונים הכרוכים בפיצול בין תשתית וספק מחייבים את אחזקתם של מערכי תמיכה, שיווק וגבייה שונים אשר עלות תפעולם מגולגלת בסופו של דבר על הצרכן.

רפורמת השוק הסיטונאי, שנכנסה לתוקף ב־2015, הובילה לירידת מחירים משמעותית, אך לעמדת משרד התקשורת, השוק הסיטונאי עדיין לא פועל באופן מספק המאפשר תחרות לאורך זמן. בזק עתרה לבג"ץ נגד משרד התקשורת בדרישה לביטול ההפרדה המבנית, והדיון בעניין צפוי להתקיים ביום חמישי.

נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, מסר: "כאשר התחרות תהיה מבוססת בתחום התשתיות, ולא תהיה חברה מונופוליסטית אחת, נוכל לתת הקלות גם בנושא ההפרדה המבנית. כרגע זה לא מתאפשר. אנו מאפשרים לציבור לבחור איזו פלטפורמה שהוא רוצה ובו בזמן מעלים את המודעות ליתרונות השוק הסיטונאי".