"ישראל תמשיך להיות שוק מרכזי של אלביט מערכות גם בשנים הבאות"
בעקבות המלחמה הפכה ישראל לשוק הגדול ביותר של יצרנית הציוד הביטחוני. גם באירופה, צפון אמריקה ואסיה־פסיפיק נרשמה עלייה במכירות. מכליס: "נמשיך לראות הזמנות בשל הגדלת הצבא והצורך במלאי לחירום"
ברבעון הראשון של 2025 ישראל המשיכה להיות שוק המכירות הגדול ביותר של אלביט מערכות, כשהפער הולך ומתרחב לעומת שווקים אחרים בעולם, המתאפיינים גם הם בביקושי שיא לנשק.
בשלושת החודשים הראשונים של השנה יותר מ־32% מהמכירות של אלביט נעשו בשוק הישראלי, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה וזרם הזמנות חזק ממשרד הביטחון. היקף מכירותיה לצה"ל הסתכם ברבעון ב־609 מיליון דולר, 35% יותר ממכירותיה אליו ברבעון המקביל ב־2024. מתחילת מלחמת 7 באוקטובר אלביט מפעילה קווי ייצור רבים במתכונת חירום, ומרחיבה אותם, כדי לספק את הביקושים של צה"ל לצד אספקת הזמנות משאר לקוחותיה בעולם.
המלחמה מול חמאס, והחזיתות הנוספות שנפתחו בעקבותיה, הפכו את השוק הישראלי למשמעותי ביותר עבור אלביט מערכות. לשם השוואה, ברבעון השלישי של 2023, טרם פריצת המלחמה, הנתח של ישראל בהכנסות אלביט עמד על 19.5%, בעוד חלקה של אירופה עמד על 29.7% ושל ארה"ב על 23.7%. החל מהרבעון הרביעי באותה שנה, הנתח של ישראל זינק, ועקף לראשונה את חלקה של אירופה ברבעון הראשון של 2024. מאז, כמעט באופן עקבי, הוא רק גדל.
ברקע הרחבת הלחימה בעזה עם פתיחת המבצע "מרכבות גדעון" מוקדם יותר השבוע והלחצים הבינלאומיים הגוברים על ישראל לסיים את המערכה, נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל (בוצי) מכליס, העריך בשיחה עם כלכליסט כי המגמה החזקה של החברה בשוק המקומי תימשך.
"גם בשנים הקרובות נראה הזמנות משמעותיות בשוק הישראלי בשל המהלכים להגדלת הצבא, הצורך לייצר מלאים לשעת חירום, שיקום ושיפור מערכות שלוקחות חלק במערכה וכל אלה לצד הרצון של מערכת הביטחון להרחיב את העצמאות בייצור של נשק כדי להפחית את התלות במוצרים מחו"ל. ישראל תמשיך להיות שוק מרכזי של אלביט גם בשנים הבאות", אמר.
לדברי מכליס, אין בהכרח סימטריה בין הימשכות המלחמה להמשך העלייה בפעילות אלביט בשוק הישראלי. "השותפות האסטרטגית שלנו עם מערכת הביטחון הולכת ומתהדקת מתוך ראייה יציבה וארוכת טווח. פרט לכך שיש לאלביט חלק מרכזי בהעצמת הצבא, גם ההחלטה שהתקבלה לא מכבר על הקמת הגבול המזרחי (הגבול שבין ישראל לירדן שאורכו 425 ק"מ — י"א) פותחת לנו הזדמנויות. זאת לצד הגידול באספקת פלטפורמות אוויריות לשימוש צה"ל", אמר.
הכנסותיה של אלביט ברבעון הראשון צמחו ב־22% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו בכ־1.9 מיליארד דולר, מעבר לתחזיות של האנליסטים. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בכ־23 מיליארד דולר. העלייה נרשמה בפעילות כל חטיבות החברה, כשהבולטת בהן היא חטיבת היבשה שכוללת את הפעילות של תעש שאלביט רכשה מהמדינה ב־2018 וכוללת ייצור נרחב של פגזים, פצצות מרגמה ורקטות ארטילריות מדויקות. מכירות חטיבת היבשה הסתכמו ברבעון הראשון בכ־560 מיליון דולר, זינוק של 47% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
פרט לייצור נשק מסביב לשעון עבור ישראל, בדגש על פגזי שריון וארטילריה, ביצועי חטיבת היבשה הושפעו גם מההתחמשות הנמשכת של מדינות באירופה. כך, בפברואר חתמה החברה על עסקה לאספקת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS לגרמניה, ב־57 מיליון דולר.
24% מכלל המכירות של אלביט ברבעון הראשון היו בשוק האירופי והן הסתכמו ב־457 מיליון דולר. מדובר על עלייה של כ־20% לעומת הרבעון המקביל. עלייה זו מעידה על הימשכות מרוץ החימוש של צבאות אירופה, למעלה משלוש שנים מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. לפי מכליס, "אירופה ממשיכה לזמן לנו הזדמנויות אדירות, כשאנחנו פרוסים בה היטב עם חברות־בנות. עסקת משגרי הרקטות עם גרמניה היא רק קצה קצהו של הפוטנציאל. הגדלת תקציבי ההתחמשות של המדינות החברות בברית נאט"ו ל־5% מהתל"ג תפתח לנו עוד הזדמנויות רבות שם", אמר.
גם במכירות חטיבת המערכות האוויריות חלה עלייה של 22% ברבעון לעומת הרבעון המקביל, לכ־450 מיליון דולר. זאת, על רקע אספקת מל"טים וחימושים שונים למדינות באסיה־פסיפיק ולחיל האוויר הישראלי.
מכירות אלביט לאזור אסיה־פסיפיק ברבעון הסתכמו בכ־345 מיליון דולר. אזור זה כולל גם את הודו, שבה אלביט היא אחת החברות הישראליות הפעילות ביותר. במהלך הלחימה בשבועות האחרונים בין צבאות הודו ופקיסטן בחבל קשמיר עשו ההודים שימוש באמצעים שרכשו מאלביט, בהם המל"טים מסדרת הרמס והחימוש המשוטט "שרקרק".
ברבעון הראשון של השנה אלביט הצליחה לגרוף רווח נקי של 107 מיליון דולר, זינוק של למעלה מ־43% לעומת הרבעון המקביל. הרבעון היחיד שבו אלביט הציגה רווח נקי גבוה יותר היה הרבעון הרביעי של 2008, אז הוא הסתכם בכ־128 מיליון דולר.
ברקע עומד חוב של משרד הביטחון בהיקף של כ־5 מיליארד דולר לשלוש החברות הביטחוניות הגדולות, אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, על מוצרים שהן סיפקו לצה"ל וטרם קיבלו עליהם תשלום. לדברי מכליס, "הנושא נמצא בטיפולם של הדרגים הבכירים ביותר במשרד הביטחון ואין לי ספק שהנושא יבוא על פתרונו".
מעל כל אלה, בשבועות האחרונים עולים סימני שאלה בקשר לעתיד הסיוע הביטחוני שמעמידה ארה"ב לטובת ישראל. היקף הסיוע עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה, במסגרת מתווה רב־שנתי שאמור לפקוע בסוף שנת 2028. נכון לעכשיו, ישראל טרם החלה את דיוניה הרשמיים עם הבית הלבן לקראת חידוש ההסכם לעשור הבא.
בתחילת השבוע שעבר הופיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ואמר בחלקו החסוי של הדיון כי ישראל תצטרך להיגמל מהסיוע הביטחוני האמריקאי. אמירתו עוררה תמיהה בקרב גורמים ביטחוניים ומדיניים בישראל. המשמעות של "גמילה" ישראלית מכספי הסיוע היא שישראל תצטרך לממן ממקורותיה התקציביים הצטיידות בנשק אמריקאי שהיא רוכשת כיום בהתבסס על כספי הסיוע, ובכלל זה מטוסי הקרב המשמשים את חיל האוויר.
מכירות אלביט בצפון אמריקה הסתכמו ברבעון הראשון ב־404 מיליון דולר, עלייה של 17% ביחס לרבעון המקביל. את עיקר המכירות שלה באזור זה הובילו החברות־הבנות ספרטון, שעוסקת במערכות הלחימה בזירה הימית; ו־Night Vision, המספקת, בין השאר, מערכות לראיית לילה לצבא האמריקאי. לדברי מכליס, "המרכיב של הסיוע בכלל הפעילות של אלביט בארה"ב שולי. אנחנו מחזיקים בקווי ייצור בארה"ב, כך שנדע לספק את הצרכים של ישראל בכל תרחיש הקשור להסכם הסיוע הביטחוני".
אלביט מערכות נסחרת כיום לפי שווי שוק של 65.7 מיליארד שקל, לאחר שב־12 החודשים האחרונים המניה שלה זינקה בכמעט 100%. שווי השוק הנוכחי שלה הופך אותה לחברה הרביעית בגודלה בבורסה, אחרי שני הבנקים הגדולים (לאומי והפועלים) וטבע. הנהנית העיקרית מהזינוק היא משפחת פדרמן, בעלת השליטה, שמחזיקה ב־44% מהמניות ששווי השוק הנוכחי שלהן עומד על מעט יותר מ־28 מיליארד שקל.
