"גיוסי האג"ח של המדינה יירדו ב־16%, זה יסייע לגיוסי חברות"
בלידר שוקי הון מעריכים כי ב־2025 ישראל תגייס מדי חודש כ־13 מיליארד שקל באג"ח. הפחתת ההיצע צפויה להביא לירידה בתשואות באג"ח הממשלתיות והקונצרניות. האיום שבאופק: עליית תשואות בארה"ב בשל המכסים של טראמפ
המלחמה שהחלה באוקטובר 2023 אילצה את משרד האוצר להגדיל באופן משמעותי את היקף גיוסי איגרות החוב. בשנת 2024 הגיעו הנפקות האג"ח הסחירות להיקף של 186 מיליארד שקל — עלייה של 114% לעומת 2023 וגם שיא כל הזמנים.
למרות החשש מהשפעת העלייה החדה בגיוסי החוב, שמשמעותה היצע גדול יותר של אג"ח, שוק ההון המקומי הצליח לעכל את ההנפקות, בעיקר בזכות ביקושים של המוסדיים והמשקיעים הפרטיים, שהגדילו החזקות באג"ח ממשלתיות ב־48 מיליארד שקל, ולמרות ירידה של יותר מ־20 מיליארד שקל בחשיפה של משקיעים זרים לאג"ח הישראליות.
אולם נראה כי השנה המגמה תשתנה, שכן היקף הגיוסים מתחיל להתמתן. כך, למשל, תחזית הגיוס של משרד האוצר לפברואר היא 14.5 מיליארד שקל לעומת 15.5 מיליארד שקל בפברואר 2024.
גירעון נמוך מהצפוי
בסקירה השבועית של לידר שוקי הון מעריך הכלכלן הראשי יונתן כץ, כי ממוצע הגיוס החודשי ב־2025 יעמוד על 13 מיליארד שקל — ירידה של 16% לעומת הממוצע החודשי בשנה שעברה. "בתחילת השנה האוצר צפוי לשמור על קצב הנפקות של סביב 4-3.5 מיליארד שקל לשבוע, ולצמצם בהדרגה את קצב הגיוס לקראת תחילת הרבעון השני של השנה, בהנחה שהלחימה העצימה לא תתחדש".
אחת הסיבות להאטה היא הירידה בעצימות המלחמה ועמה הצפי לירידה בגירעון, אולם לדברי כץ, זו אינה הסיבה היחידה. "האוצר לא צפה את הזינוק בהכנסות ממסים בסוף שנת 2024, שבזכותו הגירעון היה נמוך מהצפוי. עקב כך גויסו 34.4 מיליארד שקל מעבר לצורכי המימון של הגירעון בשנת 2024", הוא מציין.
אומנם חלק מהעלייה בהכנסות ממסים לעומת הצפי נבע מהקדמות תשלומים שבוצעו בסוף השנה שעברה, לפני העלאת המע"מ, כמו רכישת דירות חדשות, אולם כץ מציין שגם בנטרול ההשפעה זו, להערכתו התחזיות להכנסות ממיסים הן שמרניות — דבר שיאפשר להוריד את הרגל מהגז של גיוסי החוב.
משמעות הירידה בגיוסי החוב של המדינה היא ירידה בהיצע האג"ח, דבר שאמור להשפיע לטובה על התשואות. "צמצום ההנפקה יעשה טוב לשוק האג"ח — בעיקר באג"ח הארוכות. נוסף, בנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית בהמשך השנה, להערכתי שלוש פעמים, וגם זה יתמוך בירידה בתשואות", מעריך כץ.
האג"ח הארוכות היו אפיק חבוט למדי ב־2024, וספגו עליית תשואות בשל העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ואי־הוודאות לגבי המלחמה והשלכותיה הכלכליות. מאז תחילת השיפור במצב הגיאו־פוליטי של ישראל, בשלושת החודשים האחרונים, רשמו האג"ח הארוכות תיקון ומחקו את הירידות. לדוגמה, האג"ח השקליות ל־10 שנים עלו בתקופה זו ביותר מ־6%, וכץ מעריך שהמגמה תימשך.
למגמות בשוק האג"ח הממשלתיות יש השלכות רחבות יותר גם על אפיקים נוספים בשוק ההון. כץ מעריך כי ירידה בהיקפי הגיוס של האג"ח הממשלתיות תשפיע לטובה גם על יכולת גיוס החוב הקונצרני של חברות. "ההשפעה על החוב הקונצרני היא בשני מישורים. ראשית, ירידת התשואות הצפויה באג"ח הממשלתיות תחלחל גם למחירי החוב הקונצרני, שמושפעים מרמת התשואות באג"ח הממשלתיות. שנית, המדינה והסקטור הציבורי מתחרים על חסכונות הציבור, ועל כך שכספים אלה יושקעו בחוב שלהם. ב־2024 ראינו שהעלייה החדה בגיוס של הממשלה דחקה חלק מהחברות והקשתה על גיוס החוב. לעומת זאת, אם אכן היקף הגיוס של המדינה אכן יפחת השנה, זה יקל על חברות לגייס חוב וגם יוזיל להן את עלויות הגיוס", מעריך כץ.
העננה שעלולה למרות כל זאת לרחף מעל שוק החוב בישראל מגיעה דווקא מארה"ב. הנשיא דונלד טראמפ נחוש להטיל מכסים על היבוא, מה שעלול לתדלק מחדש את האינפלציה והגירעון, להקשות על הפדרל ריזרב להמשיך בהורדת הריבית, ולהשפיע באופן שלילי על שוק האג"ח האמריקאי. מגמה שלילית שכזו תקרין כמובן גם על ישראל, שמושפעת מהמגמות בשוק האג"ח בארה"ב. ישראל היא חלק מהשוק הגלובלי, ולכן כל עוד אין אירוע חריג כמו פתיחת המלחמה, השינוי בתשואות האג"ח בישראל מושפע לא מעט ממגמות האג"ח בשוק האמריקאי.
האיום: מכסי טראמפ
כץ מעריך שהשפעת מדיניות המכסים של טראמפ מורכבת: "טראמפ כבר הודיע שבכוונתו להטיל מכסים על יבוא מקנדה, ממקסיקו ומסין. ההחלטה אומנם לא תיטיב עם השווקים, אבל היא עשויה להשפיע בעיקר על שוק המניות ולהביא להסטת כספים לשוק האג"ח, מגמה שנקראת Fly to Safety (טיסה לחוף מבטחים — ע"א). מנגד, אם הציפיות להורדת ריבית יפחתו, תיתכן עלייה בתשואות הארוכות, דבר שעלול לחלחל גם לתשואות בישראל". כלומר, נראה מגמה של עליית תשואות גם בשוק המקומי. עם זאת, כץ מעריך כי מגמה שכזו בארה"ב אולי תמתן את ירידת התשואות באג"ח בישראל, אך לא תמנע לחלוטין את המגמה הזו. "בהחלט ייתכן שנראה את פער התשואות באג"ח ל־10 שנים בארה"ב ובישראל פשוט מתרחב לאזור ה־0.4% לטובת ישראל", הוא אומר.
פער התשואות בין האג"ח האמריקאיות לאג"ח הישראליות התרחב בתחילת המלחמה, כך שהתשואות בארה"ב היו נמוכות יותר מהאג"ח המקבילות בישראל, מה שמשקף את הערכת המשקיעים כי הסיכון בישראל גדל בוודאי לעומת המצב בארה"ב. עם זאת, בחודשים האחרונים בעקבות השיפור במצב הביטחוני פער התשואות הלך והצטמצם, ובשלב מסוים אף התהפך — והוא עומד על 0.15%. כלומר, תשואות האג"ח האמריקאיות ל־10 שנים נסחרות בתשואה גבוהה יותר לעומת המקבילה הישראלית. להערכת כץ, גם אם תהיה מגמת עלייה בתשואות בארה"ב, היא לא תהיה במלוא העוצמה כמו בשוק המקומי, מה שיביא לכך שהפער בין האג"ח יתרחב — ולהערכתו עשוי אף להגיע ל־0.4%.
