העימות בין טראמפ לזלנסקי מספק רוח גבית למניות הביטחוניות באירופה ובישראל
אחרי שכבר העלו את תקציבי הביטחון, מנהיגים במערב אירופה התחייבו להעלות אותם שוב והוצאות הביטחון של מדינות האיחוד ב־2024 עלו ב־17%. החברות הביטחוניות האירופיות זינקו, וגם הישראליות צפויות ליהנות מכך
הנטישה המסתמנת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את אוקראינה והתייצבות מנהיגי אירופה לצדה, תוך הצהרת כוונות (נוספת) של מדינות המערב להגביר את ההצטיידות הביטחונית, מספקות רוח גבית למניות החברות הביטחוניות האירופיות, ואלה קפצו אתמול בבורסות באירופה.
משב הרוח הגיע גם לתל אביב ומניותיהן של החברות הביטחוניות הישראליות גם עלו אתמול, נוכח תקוות המשקיעים כי ההצטיידות האירופית תתורגם לרכישות מישראל.
כך, מניית BAE Systems הבריטית עלתה ב־14%, מניותיהן של Dassault Aviation ו־Thales הצרפתיות עלו ב־15% וב־17% בהתאמה. מניית לאונרדו SpA האיטלקית גם היא זינקה ב־16% ו־Rheinmetall הגרמנית רשמה עלייה של 15%. כל זאת, בזמן שמדד Stoxx Europe 600 סיים את יום המסחר בעלייה של 1% בלבד.
בישראל, מניית אלביט מערכות, החברה הביטחונית הגדולה ביותר (50 מיליארד שקל שווי שוק - הרביעית בבורסה בת"א), עלתה אתמול ב־7%. מניית יצרנית מערכות הצילום למל"טים ורחפנים נקסט ויז'ן (6 מיליארד שקל) עלתה ב־4%, ומנועי בית שמש (4.2 מיליארד שקל) שמייצרת ומשפצת חלקי מנועי מטוסים, עלתה ב־6%.
המגזר הביטחוני בבורסה מצומצם יחסית, ובנוסף נסחרות בו גם יצרנית המרעומים לפגזים ארית (1.6 מיליארד שקל) ועשות אשקלון (1.2 מיליארד שקל), שמייצרת מכלולים לרק"ם (רכב קרבי משוריין) ולטנקים ולתחום התעופה, שמניותיהן עלו ב־5% וב־3% בהתאמה. אחריהן תשע חברות ביטחוניות נוספות, שנסחרות בשוויים נמוכים יותר. מניותיהן של שבע מהן עלו אתמול בשיעורים שמגיעים ל־10%. במקביל, מדד ת"א־125 סיים בעלייה של 1% בלבד.
איליה פיינר, אנליסט בלידר שוקי הון, הסביר כי "העליות בישראל קשורות לעליות של המניות האירופיות. המגמה מושפעת ישירות מההתפתחויות הגיאופוליטיות, ומההבנה המתחדדת של הממשלות האירופיות לגבי הצורך הדחוף להעלות את תקציבי הביטחון, ומהר. זה היה ברור עוד לפני כישלון הפגישה בין טראמפ לזלנסקי, בעקבות הצהרות קודמות של טראמפ על כך שמדינות אירופה חייבות להעלות את תקציבי הביטחון שלהן, והתחדד עוד יותר אחריה".
לאחרונה הודיעה ממשלת בריטניה על כוונתה להעלות את תקציב הביטחון מ־2.3% מהתמ"ג ב־2023 ל־2.5% עד ל־2027 ובהמשך ל־3%. בגרמניה דווח על כוונה להקים קרן של 400 מיליארד יורו להשקעה בביטחון.
האצת ההתחמשות האירופית לא החלה בעקבות טראמפ ופגישתו עם זלנסקי, אלא מוקדם יותר, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, שחידדה את תפיסת האיום של אירופה מפני רוסיה, שכעת התעצמה עוד יותר. לפי נתוני סוכנות הביטחון של האיחוד האירופי (EDA), הוצאות הביטחון של 27 חברות האיחוד עלו ב־2023 ב־10% ביחס לשנת 2022, והגיעו ל־279 מיליארד יורו. בשנת 2024 הן צפויות לעלות ב־17% ל־326 מיליארד יורו.
לדברי פיינר, "ההתפתחויות מובילות לציפיות מצד המשקיעים לתנופה בהצטיידות ביטחונית, וכיוצא מכך גם מחברות ישראליות שחשופות לאירופה. למשל אלביט, ש־30% ממכירותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 היו באירופה". לדבריו, "הממד החשוב הוא מבחן כושר הייצור. מי שיש לו מוצרים זמינים – יקנו ממנו. יש בשוק היצע מוגבל ומחסור, כשהמדינות עשויות להסכים לשלם יותר כדי לקבל כמה שיותר ציוד ומהר".
לצד הסיכויים, לפי פיינר החברות הישראליות חשופות גם לסיכונים, דווקא מטראמפ בארה"ב. "הממשל החדש מכוון לקיצוצים בתקציבי ההצטיידות, גם במגזר הביטחוני. השאלה היא איזה מהווקטורים ינצח – העלייה באירופה מול הירידה בארה"ב. לכן חשיפת החברות לאירופה והיכולת שלהן להסיט מכירות אליה חשובות".
הוא אינו מודאג מאפשרות של חרם אירופי על ישראל או מזיהויו - בעיניים אירופיות - של ראש הממשלה נתניהו עם טראמפ. "ההנחה היא שהמדינות צריכות נשק והן יקנו אותו מישראל, כי יש לה את היכולת לייצר ולמכור מערכות נשק מתקדמות". לדבריו, "החברות הגבירו ייצור עבור צה"ל, אבל מדובר בחוזים ארוכי טווח, אז הן יוכלו לספק גם לרוכשות האירופיות. מיקוד החברות בשנה הקרובה יהיה בגיוס כוח אדם, הרחבת קווי ייצור ורכישת חברות לשם כך".
