אפל תיאלץ להעלות מחירים, אנבידיה תספוג עלויות כבדות: פגיעת המכסים בענקיות הטכנולוגיה
המכסים הגבוהים שהטיל הנשיא טראמפ על סין - שם מרוכז עיקר הייצור של אפל - יחייב את החברה להעלות בחדות את מחירי המוצרים או לספוג הפסדים כבדים; המכסים על טייוואן יפגעו גם בענקית השבבים אנבידיה. גם ענקיות הטק האחרות ייפגעו
המכסים הגורפים שהטיל הלילה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עתידים לגרור פגיעה משמעותית בפעילות של ענקיות הטכנולוגיה. יצרנית האייפון אפל היא אחת הנפגעות העיקריות מהמכסים, שכן על מרבית מהמדינות שבהן מייצרת החברה את מכשיריה הוטלו מכסים ברף השיעורים הגבוה יותר.
בנוסף, מכסים בסך 32% על טייוואן, שם מיוצרים מרבית השבבים המתקדמים בעולם, עתידים לפגוע בחברות כמו אנבידיה וספקיותיה ושוב אפל עצמה. ענקיות טכנולוגיה אחרות עלולות להיות הנפגעות העיקריות של מכסי תגמול מצד מדינות אחרות.
הלילה, במה שכינה "יום השחרור" של ארה"ב, הציג טראמפ שורה של מכסי תגמול בשיעור של 10% לפחות על כל מדינות העולם, כאשר מדינות מסוימות זוכות לשיעור מכסים גבוה יותר. כך, למשל, על כל היבוא ממדינות האיחוד האירופי הושת מכס של 20%, ועל יבוא מסין הושת מכס של 34%.
עוד בכהונת הנשיאות הראשונה של טראמפ, פעל מנכ"ל אפל טים קוק על מנת לטפח ולשמר מערכת יחסים קרובה וידידותית עמו. עתה, מאמצים אלו יעמדו למבחן כשהמכסים של טראמפ יפגעו בנקודות הכואבות ביותר של אפל – מדינות שמהוות בסיס יצור בעבור החברה – ולעלות לה בסכומים ניכרים, אלא אם תצליח אפל לקבל מהממשל פטור למוצריה.
מבחינת ענקית הטכנולוגיה המדינה החשובה ביותר היא סין, שם מרוכז מרבית הייצור של מוצרי הדגל של אפל (ובראשם 90% מהאייפונים). מכסי התגמול שהטיל טראמפ על המדינה מצטרפים למכסים קיימים ומביאים את שיעור כלל המכסים על יבוא מסין לארה"ב ל-54%. מדובר בשיעור עצום שאם תאלץ החברה לייבא לפיו הוא יחייב אותה לבצע העלאת מחירים כבדה או לספוג צמצום דרסטי בשולי הרווח שלה וירידה חדה ברווח הנקי.
אפל, מזה שנים, מתאמת לגוון את שרשרת האספקה שלה ולהרחיב את הייצור שלה למדינות נוספות. השבוע, למשל, דווח שהחברה עתידה להכפיל השנה את ייצור האייפונים שלה בהודו. גיוון זה נועד לאפשר לחברה לצמצם את הפגיעה ממלחמת הסחר של ארה"ב סין, באמצעות יבוא מוצרים לארה"ב ממרכזי ייצור במדינות אחרות. ואולם, במכסי התגמול שהטיל טראמפ הלילה, גם מדינות אלו ספגו מכסים עם שיעורים גבוהים במיוחד.
בהודו, שלצד אייפונים גם מייצרת איירפודס, ספגה מכסי תגמול של 26%; על ויאטנם, שם מיוצרים איירפודס, אייפדים, אפל ווטש ומקים, הוטלו מכסים של 46%; על מלזיה, שם מרחיבה אפל את ייצור המקים, הוטלו מכסים של 24%; על תאילנד, בסיס ייצור נוסף למקים, הוטלו מכסים של 36%; ועל אירלנד, שם מיוצרים מחשבי iMac, מכסים של 20%.
לפי מורגן סטנלי, המכסים על מכשירים שמייצרת החברה בסין עתידים להזניק את העלויות השנתיות של אפל ב-8.5 מיליארד דולר, ולהפחית את הרווח הנקי השנתי של החברה ב-7% או 7.85 מיליארד דולר. מיצוי האפשרות לייבא לארה"ב ממדינות עם תעריפים נמוכים יותר יצמצם ירידה זו רק באופן חלקי. ולנוכח תמונת המצב הזו, מניית אפל הגיבה בחדות להכרזה, עם ירידה של 7.14% במסחר המאוחר.
בכהונת טראמפ הראשונה הצליח קוק, לאור מערכת היחסים הקרובה שטיפח אתו, להחריג את האייפון ומוצרים אחרים של החברה ממכסים שהטיל על סין. זאת, בין השאר, באמצעות קידום טענה שהמכסים יפגעו בחברה אמריקאית ויסייעו ליריבתה הדרום-קוריאנית סמסונג. לא בטוח שהחברה תצליח לעשות זאת בסבב הנוכחי, לאחר שטראמפ הבהיר שלא יחריג מוצרים מהמכסים. כתוצאה, הברירה היחידה שנותרה בעבור החברה היא העלאה חדה מחירים (שתהיה כרוכה בירידה במכירות) או לספוג את ההפסדים.
אפשרות נוספת, סבירה פחות, היא העברת ייצור לארה"ב. ואולם, כיום אפל מרכיבה במדינה מוצר אחד בלבד: המק פרו שמורככב בטקסס, והיא לא קיימה מאמצים להעביר הרכבת מוצרים אחרים למדינה. גם אם תחליט לעשות זאת, מדובר במהלך שידרוש שנים של עבודה לפני שיספק תוצאות. וגם אז, תאלץ החברה להתמודד עם מכסים על הרכיבים השונים של מוצרים אלו שעדיין ייובאו ברובם הגדול. בלי החרגה מיוחדת ממשל טראמפ, הפעילות של אפל עתידה לספוג פגיעה כספית משמעותית.
אפל היא אולי המפסידה הגדולה ביוצר מהמכסים בין ענקיות הטק, אבל היא בהחלט לא היחידה שצפויה לסבול מהם. גוגל, מיקרוסופט, מטא ואמזון גם מייצרות מכשירים, בעיקר בסין, ומייבאות אותם לארה"ב, הגם שבהיקף קטן ביותר מאפל. בנוסף, כל החברות משקיעות מאות מיליארדי דולרים בבניית דאטה-סנטרים ענקיים לבינה מלאכותית בארה"ב. אלו עושים שימוש ברכיבים מיובאים שהמכסים עתידים ליקר משמעותית את עלותם. בהקשר זה, בולטים במיוחד המכסים בסך 32% על טאייוואן.
המדינה, דרך יצרנית השבבים המקומית TSMC, אחראית למרבית אספקת השבבים המתקדמים בעולם. כמעט כל מעבדי ה-AI של אנבידיה, ששולטת ב-80% מהשוק, מיוצרים במדינה. דאטה-סנטרים ל-AI עושים שימוש בעשרות אלפי ואף מאות אלפי מעבדי AI, רובם ככולם מיוצרים בטאייוואן ורובם ככולם צפויים לספוג עתה התייקרות משמעותית על מחירם הגבוה גם כך.
התייקרות זו צפויה לפגוע לא רק בענקיות הטק שפועלות בתחום ה-AI אלא גם ב-OpenAI, שטראמפ היה שושבין ההכרזה שלה על תוכנית מאסיבית להקמת תשתיות AI בארה"ב בעלות כוללת של חצי טריליון דולר, ואפילו בבן בריתו הקרוב ביותר, אלון מאסק - וספציפית בחברת ה-AI שלו xAI. החברה מקימה שני דאטה-נטרים בארה"ב – בממפיס ובאטלנטה – בעלות של כמה מאות מיליוני דולרים כל אחד. הדאטה-סנטר בממפיס, לדוגמה, עתיד לכלול 200 אלף מעבדי AI עם תוכניות עתידיות להגדיל אותו ליותר ממיליון מעבדים. המכסים על טאייוואן יהפכו תוכניות אלו ליקרות משמעותית, או יאלצו את החברות לצמצם את היקפן.
TSMC ואינטל אמנם מקימות מפעלי שבבים מתקדמים בארה"ב, והתסמכות על התוצרים שלהם תאפשר לחברות להמנע מהמכסים הגבוהים. ואולם, יידרשו עוד כמה שנים עד שהמפעלים יגיעו לקיבולת מלאה. לאור התחרות הרבה בתחום ה-AI לשחקניות בתחום אין את המותרות של להמתין למפעלים אלו והן ייאלצו, לפחות בטווח הזמן המיידי, לייבא מעבדים יקרים.
לצד ההשפעה הישירה של המכסים, ענקיות הטק גם עלולות להיות חשופות לפעולות תגמול של מדינות שונות שעתידות להתמקד במגזר השירותים של ארה"ב. מגזר זה, שכולל תחומים כמו פיננסים, שירותי תיירות, הנדסה, שירותי ענן ושירותי בריאות, מהווה את חלק הארי בכלכלה האמריקאית. ב-2024, ייצוא שירותים תרם טריליון דולר לתמ"ג של ארה"ב.
לארה"ב עודף סחר של 300 מיליארד דולר בשירותים מול מדינות העולם, והדבר מספק למדינות אלו, ובפרט לאיחוד האירופי, מענה אפשרי למכסי טראמפ. "האיחוד מצויד בכלי מדיניות שיאפשרו לו להרחיב את התגמול למכסים האמריקאיים באמצעות התמקדות בשירותים", צוטט בניו יורק טיימס פיליפו טאדאי, מנהל מחקר ההשקעות של גולדמן סאקס. אלו כוללים חוק מ-2021 שמאפשר לאיחוד להטיל מכסים ומגבלות על שירותים ולהגביל הבטים קשורי סחר של קניין רוחני.
כל ענקיות הטק מוכרות שירותים באירופה. ברמה הארגונית, אמזון, מיקרוסופט וגוגל הן ספקיות הענן הגדולות בעולם. חברות באירופה כבר החלו לחפש חלופות מקומיות לשירותיהן ומכסים שיגדילו את העלות של שירותים אלו (אם החברות יחליטו שלא לספוג אותם) צפויים להאיץ את המגמה הזו.
וכל החברות מספקות שירותים למגזר הצרכני. רשימה לא ממצה: אפל דרך האפסטור, אפל מיוזיק, אפל TV+ ועוד; גוגל דרך פליי, שירות הגיבוי שלה גוגל דרייב ומכירת פרסומות; אמזון דרך אמזון פריים וידיאו ואמזון מיוזיק; נטפליקס דרך שירות הסטרימינג, המוצר היחיד שלה החברה; מיקרוסופט דרך אופיס 365; מטא באמצעות מכירת פרסומות בפלטפורמות שלה. כל אלו עלולים ליפול עתה על הכוונת של האיחוד ומדינות נוספות, בין אם באמצעות הטלת מכסים, בין אם באמצעות חיוב החברות לשלם מסים מקומיים על מכירת שירותים אלו במדינה (לרוב, הן נמנעות מתשלום המס המקומי באמצעות ייחוס ההכנסות מהשירותים לחברה שרשומה בחו"ל), ובין אם בדרך אחרת.
המדינות יכולות, למשל, להעתיק את מס השירותים הדיגיטליים שחוקקה בריטניה ב-2020, ומטיל מס של 2% על הכנסות של מנועי חיפוש, שירותי מדיה חברתית ושווקים מקוונים במדינה. לפי הערכות, הוא גורף לקופת הממלכה מיליארד דולר בשנה. בריטניה, מצדה, מתעדת להשתמש באפשרות לבטל מס זה במסגרת מאמציה להפחית או לבטל את המכסים של טראמפ.
ענקיות הטק גם כך כבר נמצאות על הכוונת של האיחוד, לאור רגולציית הטכנולוגיה הרחבה שהוא העביר בשנים האחרונות, ושאילצה אותן לבצע שינויים גורפים בפעילותן (כמו חיוב גוגל לשנות את האופן שבו היא מציגה תוצאות חיפוש כך שלא יתעדף שירותים שלה, או חיוב אפל לפתוח את האייפון לחנויות אפליקציות חיצוניות). השבוע עתידה נציבות האיחוד להכריז על קנסות חדשים על אפל ועל מטא בגין הפרת חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) מ-2022. פעולת תגמול נגד ענקיות הטק תחריף את המתח בין האיחוד לארה"ב סביב החברות.
בשלב זה, הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות על השפעת מכסי טראמפ על ענקיות הטק הוא שהם מייצרים בעבורן הרבה אי-ודאות.
