המהלך שעשוי להשיב נתח מ־142 מיליארד שקל מעמית גל לספי זינגר
רשות שוק ההון, שבראשה גל, מתנגדת למסקנות ועדת הארביטראז', מחשש לפגיעה באטרקטיביות פוליסות החיסכון וקופות הגמל להשקעה, שתחת פיקוחה. רשות ני"ע, שבראשה זינגר, רוצה לעצור את אובדן הכספים מקרנות הנאמנות, המפוקחות על ידה
רשות ני"ע נגד רשות שוק ההון, סיבוב שלישי. העשור האחרון היה רווי במתיחויות בין שני הרגולטורים המרכזיים של שוק ההון הישראלי – רשות ני"ע ורשות שוק ההון. אחת לכמה שנים, בעיקר לפני קבלת החלטות ורפורמות משמעותיות בענפים השונים שמרכיבים את שוק ההון המקומי, המתיחות, שחיה בעיקר מתחת לפני השטח, מרימה את ראשה והופכת לעימות גלוי.
כך קורה גם בימים אלו, כאשר רשות שוק ההון, בראשות עמית גל, יוצאת נגד ועדות מסקנת הארביטארז', שאמורה לבצע מפץ בשוק החיסכון הישראלי. הוועדה, שמונתה בידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ממליצה לבטל את הבדלי המיסוי בין מספר מוצרים - קופות גמל להשקעה, קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון - ולרכז את כולם בחשבון השקעות שיזכה להטבות מיסוי אחידות. היקף החיסכון שיזכה להטבות יוגבל בסכום שמוערך בין 300 ל־400 אלף שקל (ואף עלול להיות מתחת לכך).
גל סבור כי פתיחת חשבון השקעות מיוחד תביא לסירבול ותרתיע חוסכים בעלי היקפי חיסכון קטנים. כיום, כאשר חוסך מבקש לפתוח קופת גמל להשקעה או לרכוש קרן נאמנות, הוא עושה זאת מול גוף אחד. לפי המלצות הוועדה, טרם בחירת המוצר החוסך יצטרך לפתוח חשבון חיסכון באופן עצמאי ורק אז לבחור באמצעי החיסכון המותאם לו. טענה נוספת היא שההמלצות מחזקות את הגופים שמספקים חשבון השקעות מחוץ לבנקים – בתי ההשקעות מיטב, אקסלנס ו־IBI.
התנגדות רשות שוק ההון נעוצה גם בכך שהשוואת התנאים עלולה לפגוע באטרקטיביות של שני מוצרים שנמצאים תחת פיקוחה של רשות שוק ההון – קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון – ולהגדיל את האטרקטיביות של קרנות הנאמנות, שעליהן מפקחת רשות ני"ע, בראשותו של ספי זינגר.
כמו כן, השוואת התנאים עלולה ליטול את היתרון המרכזי של קופות הגמל להשקעה ‑ האפשרות לצרף את הקופה לקרן הפנסיה לאחר גיל 60 וליהנות מפטור ממס רווחי הון אם הסכום הנצבר נמשך כקיצבה יחד עם הפנסיה. היתרון היחסי של קופות הגמל להשקעה, הזרים אליהן 62 מיליארד שקל בתוך 8 שנים בלבד מאז שהושקו.
גם לפוליסות החיסכון יש יתרון מיסויי על פני קרנות הנאמנות, מאחר שמעבר בין פוליסת חיסכון אחת לאחרת אינו מהווה אירוע מס, לעומת קרנות הנאמנות. פוליסות החיסכון מנהלות נכסים בהיקף של כ־80 מיליארד שקל ומשווקות בעיקר על ידי סוכני ביטוח, שלרוב מוטים כלפי חברה כזו או אחרת, בהתאם לעמלה שהם מקבלים. זאת, לעומת שיווק קרנות הנאמנות שנעשה על ידי יועצי השקעות בבנק, שאמורים להיות ניטרליים.
קרנות הנאמנות, תחת פיקוח רשות ניירות ערך, מנהלות כ־600 מיליארד שקל, והן עדיין אמצעי החיסכון העיקרי של אזרחי ישראל לטווח הבינוני והקצר. אם כי התפיסה של רשות ניירות ערך היא ש־142 מיליארד שקל שנצברו בקופות הגמל להשקעה ובפוליסות החיסכון הם בחזקת דימום של כספי חיסכון לטווח בינוני מפיקוחה של רשות ני"ע לפיקוחה של רשות שוק ההון. אם המלצות ועדת הארביטראז' יתקבלו וייושמו כלשונן, הדימום הזה יוכל להיעצר.
בנוסף, רשות ניירות ערך מבקרת את רשות שוק ההון על מה שהיא רואה כפיקוח רופף שלה על סוכני הביטוח. לאורך שנת 2024 נחשפו שלל מקרים בהם סוכני ביטוח שיווקו לחוסכים השקעות אלטרנטיביות, כלומר לא סחירות, שהתגלו כבעייתיות. בראש הפירמידה עומדת פעילות סוכני הביטוח לשכנע חוסכים להשקיע בקרנות חוץ דרך חברת הגמל סלייס – שאליהן זרמו כ־890 מיליון שקל שקיים חשש לגורלם.
כמו כן, כלכליסט חשף מקרים רבים נוספים של השקעות אלטרנטיביות שתודלקו על ידי סוכני ביטוח ושהביאו לאובדן כספים או לחשש לאובדן הכספים דוגמת ההשקעה בקרן מונטרו (400 מיליון שקל), וולת'סטון (800 מיליון שקל) ופרסונל (450 מיליון שקל).
רשות ניירות ערך מנסה לנכס את הרפורמה למען מטרה נוספת שלה – לנסות לפקח באופן ישיר יותר על סוכני הביטוח. במסגרת הרפורמה, סוכן ביטוח שירצה לייעץ בחשבון השקעות יצטרך להוציא רישיון יעוץ השקעות, ואז אוטומטית יהיה תחת אכיפה של רשות ניירות ערך. בכך פותחת רשות נייירות ערך חזית מול רשות שוק ההון.
שמות בעלי התפקידים אולי מתחלפים, אבל הקרבות בין שני הרגולטורים התרחשו לכל אורך העשור האחרון. ב־2014, גדעון האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך דאז, תקף את דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח באותה העת (כשרשות שוק ההון עוד היתה אגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר), על כך שהיא מעודדת פוליסות חיסכון שמשווקות חברות הביטוח, לטענתו בחוסר שקיפות. כך או כך, מאז צמחו היקף הנכסים בפוליסות החיסכון מ־20 מיליארד שקל לכמעט 80 מיליארד שקל.
ב־2019 הרגולטורים שוב התנצחו, הפעם בעקבות סמכות הפיקוח על היקף התערבותן של חברות ייעוץ למוסדיים. משה ברקת, יו"ר רשות שוק ההון הקודם, ביקש להקטין את הסמכויות באופן משמעותי וענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך הקודמת, התנגדה לתהליך.
רשות שוק ההון אחראית על רגולציה ופיקוח על ענף הביטוח, קרנות הפנסיה, גמל, השתלמות, וחברות פיננסיות שלא קשורות ישירות למסחר בניירות ערך ויציבות הגופים המוסדיים. ניתן לומר שרשות שוק ההון אחראית על הפיקוח של החיסכון לטווח ארוך של הציבור בישראל. לעומתה, רשות ניירות ערך, אחראית פיקוח ואסדרה על שוק ההון, המסחר בניירות ערך, חברות ציבוריות, בורסות, קרנות נאמנות, וחברות ברוקראז'.
