פרסום ראשוןפעם רביעית: ישראל הנפיקה אג"ח במטבע ברזילאי, הפעם גייסה 2.3 מיליארד ריאל
פרסום ראשון
פעם רביעית: ישראל הנפיקה אג"ח במטבע ברזילאי, הפעם גייסה 2.3 מיליארד ריאל
החשב הכללי גייס עד כה השנה בריאל סכום של 3.3 מיליארד דולר, השני בגודלו מכל גיוס חוץ; הפעם גייסה המדינה 460 מיליון דולר (2.3 מיליארד ריאל); ההנפקה בוצעה באמצעות מנגנון שבו הקרן והריבית משולמות בדולר, למרות שהאג"ח נקוב בריאל; מנגנון זה מעניק למשקיעים הגנה מתנודתיות שערי המטבע
מדינת ישראל, באמצעות החשב הכללי באוצר, ממשיכה לגייס הון בשוק הברזילאי, ובסוף נובמבר ביצעה המדינה הנפקה פרטית נוספת, רביעית במספרה, בסך של 2.3 מיליארד ריאל (כ-460 מיליון דולר לפי שער החליפין באותה עת).
מדובר בגיוס משמעותי נוסף לשוק ההון הבינלאומי, שמצטרף להנפקות בינואר, פברואר, מאי ובנובמבר ההנפקה האחרונה כך שבסך הכל הונפק חוב פרטי בריאל בסך 3.3 מיליארד דולר.
בהנפקה האחרונה, גייסה מדינת ישראל 2.3 מיליארד ריאל ברזילאי (כאמור כ-460 מיליון דולר נכון למועד ההנפקה) לתקופה של ארבע שנים, עם מועד פירעון ב-22 בנובמבר 2028.
הריבית על האג"ח היא קבועה ומשולמת רבעונית, והתשואה המשוקללת למשקיעים עומדת על 5.278% במונחי דולר.
ההנפקה בוצעה באמצעות מנגנון שבו הקרן והריבית משולמות בדולר, למרות שהאג"ח נקוב בריאל. מנגנון זה מעניק למשקיעים הגנה על שערי המטבע, אך חושף את מדינת ישראל לתנודתיות בשוק המט"ח.
בהקשר הזה ניתן לקבוע כי המשקיעים, שזהותם אינה ידועה, עשו עסקה חלומית: כמה ימים אחרי מועד ההנפקה הפרטית, הריאל קרס מול הדולר משער של 5.7 ריאל ל-6.1 ריאל, פיחות של 7% תוך שעות בודדות, על רקע חוסר אמון של ממשלת לולה דה סילבה.
המשמעות היא שהם מסרו ריאלים ב-5.7 לדולר ויקבלו דולרים בערך של 6.1 ריאלים. לגבי מדינת ישראל, ההנחה היא כי החשכ"ל יודע לבצע "הגנות מטבע". אחרת, מדובר בהפסד למדינת ישראל.
"כחלק ממדיניות ניהול החוב הממשלתי, יחידת ניהול החוב באגף החשב הכללי מבצעת הנפקות חוב במטבעות שונים תוך פתיחת ערוצי גיוס נוספים וחשיפת משקיעים איכותיים לשוק הישראלי. בדומה להנפקות קודמות, יחידת החוב ביצעה לאחרונה הנפקה דולרית, צמודה לריאל ברזילאי, בעלויות גיוס אטרקטיביות", כך נמסר מהחשב הכללי.
לעומת ההנפקה בחודש מאי 2024 (החשכ"ל גייס 5.5 מיליארד ריאל - כ-1.1 מיליארד דולר) בתשואה דולרית של 5.68%, התשואה הנוכחית, משקפת ירידה מסוימת שאולי מעידה על שיפור בתנאי הגיוס או על שוק אטרקטיבי יותר עבור מדינת ישראל. בהשוואה לשוק הפתוח באג"ח דולריות של מדינת ישראל, בה התשואה לטווח דומה עומדת על כ-4%-4.5%, מדובר על מחיר גבוה יחסית. עם זאת, יש לציין כי מדובר באג"ח פרטי, לא מבוטח (Sr Unsecured) שאינו סחיר.
כפי שהסבירו אז בחשכ"ל, המטרה המרכזית של המהלכים האלו היא גיוון בסיס המשקיעים, תוך חדירה לשווקים חדשים כמו ברזיל. שווקים אלו מציעים יתרונות במונחים של נגישות למשקיעים מקומיים, ועבור המשקיעים השקעות מחוץ לברזיל, שעדיין נחשבות לבטוחות יותר ומאפשרות לגוון ולהפחית סיכון. ההערכה כי מי שעומדים מאחורי ההנפקות האלו הם חברי הקהילה היהודית הברזילאית המאפיינת בציונות גדולה –ובעושר רב.
הכלכלה הגלובלית מתמודדת עם ריביות גבוהות יחסית ודרישה הולכת וגוברת לחוב ממשלתי. כך שישראל, הנזקקת לשוקי ההון הבינלאומיים כדי לממן את הוצאות הממשלה, מתמודדת עם תחרות קשה על אותו כסף.
אגף החשב הכללי הקפיד באופן היסטורי לשמור על חוב ארוך טווח שרובו נקוב בשקלים. עם זאת, על רקע הזינוק החד של צרכי הגיוס בגלל המלחמה, התמונה השתנתה ומהר: נכון לשנת 2024, רק כ-16% מסה"כ החוב הממשלתי של ישראל נקוב במט"ח (כ- 180 מיליארד שקל מתוך סך החוב הממשלתי הכולל).
עם זאת, מאז השביעי באוקטובר 2023, כ-25% מהחוב הממשלתי החדש שגויס על ידי מדינת ישראל (שהם כ-40 מיליארד שקל) גויס מחוץ לישראל. כלומר, התלות בשחקני חו"ל רק גברה ובקצב מהיר, כאשר המצב החדש שנוצר עלול להקשות על משרד האוצר למחזר חוב במט"ח.
